אליהוא ייל
פעולות נוספות
אליהוא ייל (באנגלית: Elihu Yale, נולד ב-5 באפריל 1649 בבוסטון, מסצ'וסטס, נפטר ב-8 ביולי 1721 בלונדון, אנגליה) היה התורם הראשון לאוניברסיטת ייל והאדם שעל שמו היא נקראת.
נולד לדייוויד ייל (1613–1690) ואורסולה נייט (1624–1698). ייל היה הנכד של אן לויד (1591–1659), האישה שאחרי מות בעלה הראשון נישאה למושל מושבת ניו הייבן תאופילוס איטון. בזמן שמלאו לייל 4 שנים משפחתו עברה לאנגליה ומעולם לא שבה לאמריקה הצפונית.
שימש כנשיא מפעל במדראס תחת בעלות חברת הודו המזרחית הבריטית בין 1687 ל־1692, במהלך כהונתו היה מעורב בעסקאות מפוקפקות שתרמו יותר לתועלתו האישי. מאשר לטובת החברה. ישנו אף חשד שהשתתף בסחר בעבדים.[1]
ב־1718 תרם מערכת ספרים לאוניברסיטה החדשה שבניו הייבן, מסצ’וסטס, שלימים נקראה על שמו.
בשנת 1999 דירג המגזין האמריקאי "מורשת אמריקה" את אליהוא ייל כנדבן שקיבל הכי הרבה כבוד ללא סיבה מוצדקת בהיסטוריה האמריקאית, בטענה שהאוניברסיטה שתשא את שמו מאוחר יותר (אוניברסיטת ייל) התפרסמה בעיקר בזכות נדיבותו של תורם בשם ג'רמיה דאמר אך נאמני בית הספר לא רצו שיכירו את האוניברסיטה בשם "קולג דאמר" (באנגלית נשמע כמו "הקולג' הטיפש יותר").
קישורים חיצוניים עריכה
- אליהוא ייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אליהוא ייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ הספר "למטרות רווח", הוצאת סלע מאיר, עמ' 90