אלוסטרון

אלוסטרון
Alosetron
	המבנה הכימי של אלוסטרון
	המבנה הכימי של אלוסטרון
שם IUPAC
	5-methyl-2-[(4-methyl-1H-imidazol-5-yl)methyl]-2,3,4,5-tetrahydro-1H-pyrido[4,3-b]indol-1-one
שמות מסחריים בישראל
	אין (התרופה אינה רשומה בישראל)
נתונים כימיים
כתיב כימי	C17H18N4O
מסה מולרית	294.35 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית	50%–60%
מטבוליזם	כבדי (בעיקר CYP1A2, וגם CYP3A4, CYP2C9)
זמן מחצית חיים	1.5 שעות
הפרשה	שתן (74%), צואה (11%)
בטיחות
מעמד חוקי	תרופת מרשם (תחת הגבלות REMS בארצות הברית)
קטגוריית סיכון בהיריון	B
דרכי מתן	פומי (טבליות)
אינטראקציות עם תרופות אחרות	פלובוקסאמין (מעכב חזק של CYP1A2)
מזהים
קוד ATC	A03AE01
מספר CAS	122852-42-0
PubChem	2099
ChemSpider	2015

אלוסטרון (באנגלית: Alosetron, שם מסחרי: Lotronex) היא תרופה המעכבת את קולטן לסרוטונין מסוג 5-HT3. התרופה משמשת לטיפול במקרים קשים של תסמונת המעי הרגיז המלווה בשלשולים (IBS-D) בקרב נשים בלבד, שלא הגיבו לטיפולים שגרתיים אחרים.^[1]

היסטוריה עריכה

אלוסטרון אושרה לראשונה על ידי ה-FDA בשנת 2000, אך הוסרה מהמדפים באותה שנה לאחר שדווח על תופעות לוואי קשות במערכת העיכול. בשנת 2002 היא אושרה מחדש תחת פרוטוקול בטיחות מחמיר (REMS), המגביל את השימוש בה למקרים חמורים בלבד.^[2]

שימוש רפואי עריכה

טיפול בנשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיז עם דומיננטיות של שלשולים (IBS-D) הנמשכת מעל 6 חודשים.
הטיפול מיועד רק לנשים שאינן מגיבות לטיפול תרופתי קונבנציונלי.
התרופה לא הוכחה כיעילה בקרב גברים.

תופעות לוואי עריכה

תופעות לוואי שכיחות כוללות:

עצירות (מופיעה אצל כ-25% מהמטופלים).
כאב בטן ובחילה.

תופעות לוואי נדירות אך חמורות כוללות:

קוליטיס איסכמית (Ischemic colitis): דלקת במעי הגס עקב הפרעה באספקת הדם, העלולה להיות קטלנית.
עצירות חמורה המובילה לחסימת מעיים, קרע במעי או ניקוב (פרפורציה).

התוויות נגד עריכה

אין להשתמש בתרופה במצבים הבאים:

היסטוריה של עצירות כרונית או חסימת מעיים.
היסטוריה של קוליטיס איסכמית, מחלת קרוהן או דלקת כיבית של המעי הגס (UC).
מחלת כבד חמורה.
שימוש מקביל בתרופה פלובוקסאמין (Luvox).

פרמקולוגיה של התרופה עריכה

פרמקודינמיקה עריכה

אלוסטרון היא חוסמת סלקטיבית של קולטני 5-HT_3 הפזורים על פני נוירונים במערכת העיכול. קולטנים אלו ממלאים תפקיד מרכזי בתחושת כאב בטני ובוויסות תנועתיות המעי (מוטיליות). על ידי חסימת הקולטן, התרופה מפחיתה את הרגישות לכאב במעי ומאטה את זמן המעבר של הצואה במעי הגס, מה שמפחית את תדירות השלשולים.

פרמקוקינטיקה עריכה

ספיגה: נספגת במהירות לאחר נטילה פומית; זמינות ביולוגית של כ-50%–60%. מזון מעכב מעט את הספיגה.
פיזור: נקשרת בשיעור של 82% לחלבוני הפלזמה.
מטבוליזם: עוברת פירוק אינטנסיבי בכבד על ידי אנזימי הציטוכרום P450, בעיקר CYP1A2.
הפרשה: רוב המטבוליטים מופרשים בשתן (כ-74%) והשאר בצואה.
זמן מחצית חיים: קצר יחסית, כ-1.5 שעות, אך השפעתה הביולוגית נמשכת זמן רב יותר בשל קשירה חזקה לקולטן.

תגובות בין־תרופתיות עריכה

אינטראקציות משמעותיות עם:

פלובוקסאמין: מעלה את הריכוז של אלוסטרון בדם פי 6 לערך, מה שמגביר משמעותית את הסיכון לתופעות לוואי. השילוב אסור בהחלט.
סימטידין: עלול להעלות את ריכוז התרופה בדם.

בטיחות במהלך הריון והנקה עריכה

הריון: מסווגת בקטגוריה B. במחקרים בבעלי חיים לא נמצא נזק לעובר, אך אין מספיק מחקרים מבוקרים בבני אדם. יש להשתמש רק אם הצורך המטופל עולה בבירור על הסיכון.
הנקה: לא ידוע אם התרופה עוברת בחלב אם, ולכן מומלץ לנקוט זהירות.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אלוסטרון]] בוויקישיתוף

מידע על אלוסטרון, באתר ה-FDA (באנגלית)
אלוסטרון, באתר PubChem (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[fda_label-1] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[history-2] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[1]

[2]