Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אלון הלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף אלון הילל)
אלון הלל
קובץ:אלון הלל, ת"א 2006.jpg
אלון הלל, תל-אביב 2006
לידה 9 ביולי 1953 (גיל: 73)
תל אביב
מוקד פעילות ישראלישראל תל אביב, ישראל
תקופת פעילות מ-1974
עיסוק מתופף, מעבד מוזיקלי, פזמונאי
סוגה רוק, פופ, ג'אז, פאנק (Funk)
כלי נגינה מערכת תופים
שיתופי פעולה בולטים אריק איינשטיין, שלום חנוך, שלמה ארצי, רמי קליינשטיין, גידי גוב
פרופיל ב-IMDb

אלון הלל (נולד ב־9 ביולי 1953) הוא מתופף, מעבד מוזיקלי ופזמונאי ישראלי, פעיל מאז שנות ה־70 של המאה ה־20. ניגן והקליט עם אמנים מרכזיים ברוק ובפופ הישראלי, בהם שלום חנוך, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, רמי קליינשטיין, מאיר אריאל, מתי כספי, גידי גוב, יהודית רביץ, יוני רכטר, ריטה, יצחק קלפטר, דויד ברוזה, יהודה פוליקר ורבים אחרים.[1][2][3]

הלל נחשב לאחת הדמויות הבולטות בפיתוח סאונד התופים ברוק הישראלי,[4] והשתתף בעשרות אלבומים שנחשבים לאבני דרך במוזיקה הישראלית.[1]

ביוגרפיה עריכה

הלל נולד וגדל בתל אביב. בילדותו החל לנגן בתופים לאחר שליווה חבר לשיעור תיפוף, כשהמורה הציע לו להצטרף והבחין בכישרונו. הוא למד תיפוף אצל המתופף יושקו בורלא, אותו הזכיר כמורה שהעניק לו יסודות מקצועיים ומשמעת נגינה.[5]

הלל למד בפנימיית הדסים. בהמשך התגייס לצה"ל ושירת כמתופף בתזמורת חיל האוויר, בניהולו המוזיקלי של אריך טייך. במסגרת התזמורת נחשף למגוון סגנונות, בהם ג'אז, סווינג ופופ, חוויה שתיאר כ"בית ספר גבוה" לנגינה תזמורתית ולהקשבה מוזיקלית.[5]

במהלך שירותו הצבאי הוזמן הלל לראשונה לאולפן הקלטות על ידי הקלידן והמלחין איתן מסורי, להקלטת שיר עבור רפי גינת, אירוע אותו ציין כנקודת הפתיחה לקריירת האולפן שלו.[1] לאחר מלחמת יום הכיפורים האריך את שירותו בשנה קבע, ובין היתר ליוותה תזמורת חיל האוויר את הזמר יגאל בשן, עמו המשיך הלל להופיע גם לאחר שחרורו.[5]

קריירה מוזיקלית עריכה

שנות ה־70: תחילת הדרך עריכה

לאחר שחרורו מצה"ל באמצע שנות ה־70 החל הלל לפעול כמתופף אולפן מבוקש, והצטרף להקלטות ולהופעות של אמנים בולטים בסצנת הרוק והפופ הישראלית.[1] נקודת מפנה בקריירה שלו הייתה שיתוף הפעולה עם שלום חנוך באלבום ובמופע אדם בתוך עצמו (1977). נגינתו באלבום זה, שנחשב לאחד מאלבומי המופת של הרוק הישראלי, תרמה לביסוס מעמדו כמתופף מוביל ברוק הישראלי.[1][4]

במקביל ניגן הלל בהקלטות ובהופעות עם אריק איינשטיין, ובהן המופע והאלבום אנשים אוהבים לשיר (1977)[6] והאלבום ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (1977) עם אבנר קנר.[5] בשנים אלו השתתף הלל גם בפרויקטים נוספים שסימנו את התפתחות הרוק הישראלי. בשנת 1978 ניגן באלבום הכבש השישה עשר[7] של ההרכב בשם זה, שכלל מוזיקאים מהשורה הראשונה. באותה שנה הופיע גם באלבום מוסיקה של צביקה פיק, שהיה אחד האלבומים המשמעותיים בפופ הישראלי של התקופה.

בשנת 1979 ניגן הלל באלבום שירי חג ומועד ונופל של מאיר אריאל, שיתוף פעולה שסימן תחילת קשר ארוך טווח עם אריאל. באותה שנה הקליט גם עם שלמה ארצי את האלבום דרכים, שהיה התחלה של שיתוף פעולה משמעותי שנמשך לאורך שנות ה-80. בשלהי שנות ה־70 ובראשית שנות ה־80 היה הלל חבר להקת הרוק חמסין.[8]

להקת חמסין עריכה

בשנת 1979, לאחר פירוק להקת כוורת, הוזמנו הלל, הזמר והגיטריסט אפרים שמיר, והבסיסט אוהד אינגר לנגן באופן קבוע במועדון "אמצע הדרך" שהקים המפיק מיכאל תפוח בגני התערוכה. ביוזמת תפוח והמפיק המוזיקלי לואי להב הוקמה להקת "חמסין", בה שימש הלל כמתופף. במקביל להופעות עבדה הלהקה על חומרים מקוריים שהתגבשו לאלבום הבכורה שיצא ב-1980.[8]

למרות שהלהקה כללה מוזיקאים מוכשרים, האלבום וההופעות נחלו כישלון מסחרי. לדברי הלל, הלהקה הקדימה את זמנה וניסתה לעשות מוזיקה פופולרית, אך הביאה רוק מורכב שלא נשמע דומה לו בישראל באותה תקופה.[5] הלהקה התפרקה בסוף 1980. הלל המשיך לעבוד עם שמיר והשתתף בנגינה באלבומו הבא "רוקד לקול הבנות" (1983).[9]

פעילות מוזיקלית בשנות ה-80 עריכה

במהלך שנות ה-80 ביסס הלל את מעמדו כאחד המתופפים המבוקשים בסצנה הישראלית.[1] העשור התאפיין בפעילות אינטנסיבית באולפני ההקלטות ובהופעות חיות, כאשר תרם להקלטות של עשרות אלבומים בז'אנרים מגוונים - מרוק ופופ ועד מוזיקה מזרחית.

הלל ניגן תופים וכלי הקשה עם מיטב האומנים הישראליים, בהם אריק איינשטיין, שלום חנוך, מתי כספי, שלמה ארצי, יהודית רביץ, מאיר אריאל, דני סנדרסון, יצחק קלפטר, דויד ברוזה, גידי גוב, עפרה חזה, תיסלם, יהודה פוליקר וזוהר ארגוב.[3]

עם שלמה ארצי עבד על מספר אלבומים מרכזיים, ובהם "דרכים" (1979), "חצות" (1981) ו"תרקוד" (1984), ועם שלום חנוך הקליט את "מחכים למשיח" (1985).[1]

במקביל לעבודת האולפן, ניגן הלל בתוכניות טלוויזיה רבות ובתזמורת תוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת" בהנחיית ירון לונדון.[5] ובמרבית פסטיבלי הזמר, לצד האומנים הרבים שליווה בהופעות. בנוסף, ניגן באלבומי הבכורה של גידי גוב, רמי קלינשטיין וריטה.[3] לקראת סוף העשור החל להרחיב את תפקידו מעבר לניגון בלבד, וכבר באלבום "ימי התום" של ריטה (1988) שימש גם כמעבד מוזיקלי.[2]

שנות ה־90: תקופת "המועצה" והעבודה עם רמי קליינשטיין עריכה

בשנות ה־90 היה הלל מתופף להקת "המועצה", להקת הליווי של רמי קליינשטיין.[2] בשנת 1991 יצא האלבום אהביני של רמי קליינשטיין והמועצה, שבו ניגן הלל בתופים והיה שותף לעיבוד השירים, ובו הצליח במיוחד השיר "קר שם בחוץ".[2][10]

בשנת 1995 יצא האלבום תפוחים ותמרים של קליינשטיין והמועצה, שבו שימש הלל כמתופף וכמעבד. שיר הנושא "תפוחים ותמרים" נבחר לשיר השנה במצעד השנתי של קול ישראל לשנת תשנ"ה (1995).[2] שיר נוסף מן האלבום, "הבוקר את הולכת", שבו כתב הלל את המילים יחד עם קליינשטיין, זכה להצלחה במצעדים השנתיים, והוא השיר היחיד שבו הופיע שמו של הלל ככותב במצעדים.[2]

בשנת 1997 עיבד הלל יחד עם קליינשטיין את שירי האלבום כל מה שתרצי, ושימש בו כמפיק ועורך מוזיקלי.[2][11] האלבום הוליד את השיר "כל מה שתרצי", שנבחר לשיר השנה, ואת הלהיט "תישארי עוד קצת", שבו היה הלל אחראי לעיבוד.[2]

בשנת 1998 עיבד הלל עבור קליינשטיין גרסה מחודשת לשיר "עניין של זמן", שזכתה אף היא להצלחה במצעדים.[2] אלבומו האחרון של קליינשטיין שבו השתתף הלל בעיבודים היה תגיד את זה (2000), שממנו הצליח הדואט "תגיד את זה" של קליינשטיין וריטה.[2]

במצעדים עריכה

כמעבד מוזיקלי, זכה הלל להצלחה במצעדים השנתיים משיתוף הפעולה עם רמי קליינשטיין בשנות ה־80 וה־90.[2] שיריו הראשונים במצעדים השנתיים היו מאלבומה של ריטה ימי התום משנת 1988, כאשר השתתף בעיבוד השיר "חברה".[2]

בשנות ה־90, כמתופף וכמעבד של להקת המועצה ושל קליינשטיין כסולן, היה שותף הלל לשורה של להיטים שזכו למיקומים גבוהים במצעדים, בהם "קר שם בחוץ", "תפוחים ותמרים", "הבוקר את הולכת", "כל מה שתרצי", "תישארי עוד קצת", "עניין של זמן" ו"תגיד את זה".[2]

לילה גוב והחשיפה הטלוויזיונית עריכה

הלל זכה לחשיפה רחבה כמתופף להקת הבית של תוכנית האירוח לילה גוב בהגשת גידי גוב ששודרה בערוץ 2 בשנות ה־90. הלהקה, שהתבססה ברובה על נגני "המועצה", נדרשה לעבד ולבצע מדי שבוע מספר שירים חדשים עם אמנים אורחים במגוון סגנונות רחב.[1] כאשר הלהקה הצליחה להעניק פרשנות חדשה לקלאסיקות ישראליות והעיבודים המקוריים שנוצרו עבור התוכנית תועדו בסדרת האלבומים שירים מלילה גוב (החל מ-1995). בנוסף נטל חלק בפרויקטים מוזיקליים שונים, ובהם הקלטות והופעות עם יוצרים ישראלים מגוונים.[1]

סגנון והשפעה עריכה

מבקרים ומוזיקאים מתארים את נגינתו של הלל כמשלבת גרוב הדוק, תחושת זמן מדויקת והשפעות ג'אז ופאנק בתוך מסגרת של רוק ופופ ישראלי.[1] עבודתו עם שלום חנוך, שלמה ארצי ורמי קליינשטיין תרמה לעיצוב סאונד התופים של הרוק הישראלי משנות ה־70 ואילך.[4]

במקורות שונים מתואר סגנון הנגינה של הלל כסגנון המדגיש יציבות קצבית ותפקידים התואמים את השיר והטקסט, תוך שילוב בין רוק ופופ לבין אלמנטים של ג'אז־רוק.[4] בפודקאסט "המתופפים הגדולים" בתאגיד השידור "כאן" מוצגות הקלטות בהשתתפותו, לצד ניתוח של עבודתו כמתופף אולפני וליווי.[4][12]

הצליל המזוהה עם הלל בתיעוד אולפני כולל שימוש נקי ומודגש במצילות ובסנר, ואופן נגינה הנתפס כמתאים לתבנית ולמבנה השירים עמם הוא עובד.[4] מתופפים ישראלים שונים מציינים הקלטות בהשתתפותו כנקודת התייחסות ללימוד מבני תפקידי תופים בשירי רוק ופופ בעברית.[4]

הלל מוזכר לעיתים כאחד המתופפים המשפיעים בדורו,[12][4][1] ומתופפים ישראלים צעירים מציינים אותו כמודל לנגינה שמשרתת את השיר והעיבוד, ולא מתמקדת בווירטואוזיות לשמה.[1]

דיסקוגרפיה נבחרת (כנגן, מעבד ויוצר) עריכה

הלל נטל חלק בעשרות אלבומים והקלטות אולפן. הרשימה שלהלן חלקית ומציגה פרויקטים בולטים בהם תועד תפקידו:[3][13][2]

שנה אמן אלבום / שיר תפקיד מקור
1977 שלום חנוך אדם בתוך עצמו תופים, כלי הקשה, קולות [14]
1977 אריק איינשטיין אנשים אוהבים לשיר תופים [6]
1977 אריק איינשטיין ואבנר קנר ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' תופים [15]
1978 שלום חנוך בהופעה חיה תופים, קולות [16]
1978 צביקה פיק מוסיקה תופים [17]
1978 הכבש השישה עשר הכבש השישה עשר תופים [7]
1979 שלום חנוך ואריק איינשטיין אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת תופים, כלי הקשה, קולות [18]
1979 מאיר אריאל שירי חג ומועד ונופל תופים [19]
1979 יוני רכטר התכוונות תופים [20]
1979 שלמה ארצי דרכים תופים [21]
1979 צליל מכוון צליל מכוון תופים [22]
1979 גרי אקשטיין גרי אקשטיין תופים [23]
1980 אריק איינשטיין ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב תופים [24]
1980 אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב חמוש במשקפיים כלי הקשה [25]
1980 יהודית רביץ גלוי ונעלם תופים, כלי הקשה [26]
1980 חמסין חמסין תופים [8] [27]
1980 אריק סיני אריק סיני תופים [28]
1981 שלמה ארצי חצות תופים [29]
1981 תיסלם רדיו חזק תופים [30]
1982 שלמה ארצי מקום תופים, כלי הקשה, קונגס [31]
1982 דני סנדרסון גודל טבעי תופים [32]
1982 אריק איינשטיין ויצחק קלפטר יושב על הגדר תופים [33]
1982 אילן וירצברג ושמעון גלבץ בציר טוב תופים, כלי הקשה, פעמונים סיניים [34]
1982 שמוליק קראוס גלגל מסתובב תופים [35]
1982 זוהר ארגוב נכון להיום תופים [36]
1983 אריק איינשטיין ויצחק קלפטר שביר תופים, כלי הקשה [37]
1983 דויד ברוזה האשה שאתי כלי הקשה [38]
1983 שלום חנוך על פני האדמה תופים [39]
1983 שם טוב לוי ושלמה גרוניך אלבום משפחתי תופים [40]
1983 דני רובס מסגרות תופים [41]
1983 גידי גוב 40:06 תופים [42]
1983 אפרים שמיר רוקד לקול הבנות תופים [9][8]
1984 גלי עטרי ממריאה ברוח תופים [43]
1984 שלמה ארצי תרקוד כלי הקשה [44]
1984 יהודית רביץ דרך המשי תופים, כלי הקשה [45]
1984 מתי כספי ילדותי השנייה תופים [46]
1985 שלום חנוך מחכים למשיח תופים [47]
1985 עפרה חזה אדמה תופים [48]
1985 יהודה פוליקר עיניים שלי כלי הקשה, תופים נוספים [49]
1985 ירדנה ארזי דרישת שלום תופים, כלי הקשה [50]
1985 שרון ליפשיץ קולנוע תופים, כלי הקשה [51]
1986 נורית גלרון משהו בלבבה תופים [52]
1986 ריטה ריטה כלי הקשה [53]
1986 רמי קלינשטיין ביום של הפצצה תופים, כלי הקשה [54]
1986 אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב אוהב להיות בבית תופים [55]
1987 בעז שרעבי משאלה תופים, כלי הקשה [56]
1987 דני סנדרסון חכם על קטנים כלי הקשה [57]
1988 ריטה ימי התום תופים, עיבוד (חלק מהשירים), קולות רקע, כלי הקשה [2] [58]
1988 מאיר אריאל ירוקות תופים, כלי הקשה [59]
1988 אריאל זילבר בה-דה-די-דיאה כלי הקשה [60]
1989 קורין אלאל אנטארקטיקה תופים [61]
1989 רונן בן טל תיקיות תופים [62]
1990 אתי אנקרי רואה לך בעיניים תופים [63]
1991 רמי קליינשטיין והמועצה אהביני תופים, כלי הקשה, עיבוד, כתיבה (לחן) [2] [64]
1991 גידי גוב אין עוד יום תופים, כלי הקשה [65]
1993 רמי קליינשטיין והמועצה במסיבה אצל גידו תופים, עיבוד, הפקה, קולות [66]
1995 רמי קליינשטיין והמועצה תפוחים ותמרים תופים, עיבוד, הפקה, מילים ולחן (שותף) [2] [67]
1995 אבטיפוס מה החזאי מבין תופים [68]
1995 גידי גוב שירים מלילה גוב תופים, כלי הקשה, קולות [69]
1997 רמי קליינשטיין כל מה שתרצי עיבוד, לחן, הפקה מוזיקלית, תופים, כלי הקשה [2] [70]
1999 ריטה תפתח חלון תופים [71]
2000 רמי קליינשטיין תגיד את זה תופים, עיבוד, הפקה, קולות [72]
2002 שלמה ארצי צימאון תופים [73]
2010 יהודה פוליקר אהבה על תנאי תופים [74]
2012 שלמה ארצי אושר אקספרס תופים [75]

חיים אישיים עריכה

הלל היה נשוי לשחקנית ציפי מור, ולהם בן אחד.[5] בשנת 1987 נישא לזמרת ולשחקנית רחלי חיים, אותה הכיר בעבודה משותפת על מחזמר.[5] לשניים נולדו שני בנים, אשר עוסקים אף הם במוזיקה.[5] רחלי חיים נפטרה ביוני 2023, והלל סיפר בראיונות על ההתמודדות עם האובדן ועל החיים לאחר מותה.[5]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 רותי זוארץ, ‏"איפה המוזיקה המקורית?": המתופף אלון הלל מתגעגע למה שהיה פעם, באתר מעריב אונליין, 13 בספטמבר 2016
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 אלון הלל, באתר פזמונט
  3. ^ 1 2 3 4 אלון הלל, באתר Discogs
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 עידן גבריאל, המתופפים הגדולים - אלון הלל, באתר כאן 11, ‏27.8.19
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 דודי פטימר, ‏"פתאום אין לך עם מי לדבר": אלון הלל מדבר על החיים לאחר מות אשתו רחלי חיים, באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2023
  6. ^ 1 2 אריק איינשטיין: אנשים אוהבים לשיר, באתר Discogs
  7. ^ 1 2 הכבש הששה-עשר: הכבש הששה-עשר, באתר Discogs
  8. ^ 1 2 3 4 יואב קוטנר, להקת חמסין, באתר מומה
  9. ^ 1 2 אפרים שמיר: רוקד לקול הבנות, באתר Discogs
  10. ^ המועצה, באתר פזמונט
  11. ^ רמי קלינשטיין – לינקיפדיה, באתר לינקטון
  12. ^ 1 2 קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg טוקבק פרק מס׳ 10 – אלון הלל, סרטון בערוץ "Doron Mizrahi", באתר יוטיוב (אורך: 37:29), 14 באפריל 2018
  13. ^ אלון הלל – דיסקוגרפיה, באתר סטריאו ומונו
  14. ^ שלום חנוך: אדם בתוך עצמו, באתר Discogs
  15. ^ אריק איינשטיין ואבנר קנר: ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג', באתר Discogs
  16. ^ שלום חנוך: בהופעה חיה, באתר Discogs
  17. ^ צביקה פיק: מוסיקה, באתר Discogs
  18. ^ שלום חנוך ואריק איינשטיין: בהופעה משותפת, באתר Discogs
  19. ^ מאיר אריאל: שירי חג ומועד ונופל, באתר Discogs
  20. ^ יוני רכטר: התכוונות, באתר Discogs
  21. ^ שלמה ארצי: דרכים, באתר Discogs
  22. ^ צליל מכוון: צליל מכוון, באתר Discogs
  23. ^ גרי אקשטיין: גרי אקשטיין, באתר Discogs
  24. ^ אריק איינשטיין: משירי סשה ארגוב, ארץ ישראל הישנה והטובה חלק 4, באתר Discogs
  25. ^ אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב: חמוש במשקפיים, באתר Discogs
  26. ^ יהודית רביץ: גלוי ונעלם, באתר Discogs
  27. ^ חמסין: חמסין, באתר Discogs
  28. ^ אריק סיני: אריק סיני, באתר Discogs
  29. ^ שלמה ארצי: חצות, באתר Discogs
  30. ^ תיסלם: רדיו חזק, באתר Discogs
  31. ^ שלמה ארצי: מקום, באתר Discogs
  32. ^ דני סנדרסון: גודל טבעי, באתר Discogs
  33. ^ אריק איינשטיין ויצחק קלפטר: יושב על הגדר, באתר Discogs
  34. ^ אילן וירצברג ושמעון גלבץ: בציר טוב, באתר Discogs
  35. ^ שמוליק קראוס: גלגל מסתובב, באתר Discogs
  36. ^ זוהר ארגוב: נכון להיום, באתר Discogs
  37. ^ אריק איינשטיין ויצחק קלפטר: שביר, באתר Discogs
  38. ^ דויד ברוזה: האשה שאתי, באתר Discogs
  39. ^ שלום חנוך: על פני האדמה, באתר Discogs
  40. ^ שם טוב לוי ושלמה גרוניך: אלבום משפחתי, באתר Discogs
  41. ^ דני רובס: מסגרות, באתר Discogs
  42. ^ גידי גוב: 40:06, באתר Discogs
  43. ^ גלי עטרי: ממריאה ברוח, באתר Discogs
  44. ^ שלמה ארצי: תרקוד, באתר Discogs
  45. ^ יהודית רביץ: דרך המשי, באתר Discogs
  46. ^ מתי כספי: ילדותי השנייה, באתר Discogs
  47. ^ שלום חנוך: מחכים למשיח, באתר Discogs
  48. ^ עפרה חזה: אדמה, באתר Discogs
  49. ^ יהודה פוליקר: עיניים שלי, באתר Discogs
  50. ^ ירדנה ארזי: דרישת שלום, באתר Discogs
  51. ^ שרון ליפשיץ: קולנוע, באתר Discogs
  52. ^ נורית גלרון: משהו בלבבה, באתר Discogs
  53. ^ ריטה: ריטה, באתר Discogs
  54. ^ רמי קלינשטיין: ביום של הפצצה, באתר Discogs
  55. ^ אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב: אוהב להיות בבית, באתר Discogs
  56. ^ בעז שרעבי: משאלה, באתר Discogs
  57. ^ דני סנדרסון: חכם על קטנים, באתר Discogs
  58. ^ ריטה: ימי התום, באתר Discogs
  59. ^ מאיר אריאל: ירוקות, באתר Discogs
  60. ^ אריאל זילבר: בה-דה-די-דיאה, באתר Discogs
  61. ^ קורין אלאל: אנטארקטיקה, באתר Discogs
  62. ^ רונן בן טל: תיקיות, באתר Discogs
  63. ^ אתי אנקרי: רואה לך בעיניים, באתר Discogs
  64. ^ רמי קליינשטיין והמועצה: אהביני, באתר Discogs
  65. ^ גידי גוב: אין עוד יום, באתר Discogs
  66. ^ רמי קליינשטיין והמועצה: במסיבה אצל גידו, באתר Discogs
  67. ^ רמי קליינשטיין והמועצה: תפוחים ותמרים, באתר Discogs
  68. ^ אבטיפוס: מה החזאי מבין, באתר Discogs
  69. ^ גידי גוב-שירים מלילה גוֹב, באתר Discogs
  70. ^ רמי קליינשטיין: כל מה שתרצי, באתר Discogs
  71. ^ ריטה: תפתח חלון, באתר Discogs
  72. ^ רמי קליינשטיין: תגיד את זה, באתר Discogs
  73. ^ שלמה ארצי: צימאון, באתר Discogs
  74. ^ יהודה פוליקר: אהבה על תנאי, באתר Discogs
  75. ^ שלמה ארצי: אושר אקספרס, באתר Discogs
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אלון_הלל&oldid=571081"