אלה שטיינרט (ואלנטינה ז'אק)
פעולות נוספות
| קישורים חיצוניים | |
|---|---|
| יד ושם | אלה שטיינרט |
אלה שטיינרט (ואלנטינה ז'אק; בפולנית: Ala Sztajnert – Walentina Żak; 17 במרץ 1915 – 20 בינואר 1997) הייתה אחות וחסידת אומות העולם מפולין שהצילה יהודים בשואה[1].
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
ואלנטינה גדלה במשפחה פולנית מן הכפר ז'אבנו בדרום מזרח פולין. ב-1931 כשהייתה נערה בת 16 עברה לעיר לבוב ועבדה כאחות במרפאה פרטית בבעלות רופא יהודי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה לבוב על ידי הצבא האדום ואלה עזבה את עבודתה במרפאה[1].
בשנת 1940, מצאה עבודה במאפייה, שם הכירה את היהודי מיאצ'יסלב מורגנשטרן שעבד במאפייה. בקיץ 1941, לאחר כיבוש לבוב על ידי הגרמנים, מיאצ'יסלב מורגנשטרן וחותנו הנריק לווניסון התחבאו מהגרמנים, ואלה עזרה להאכיל ולהחביא אותם. בדצמבר 1941, הגסטפו חיפשו אחרי מיאצ'יסלב, וואלנטינה עזרה לו לברוח לוורשה.[1][2]
באפריל 1942, עזרה ואלנטינה לאשתו וילדיו של מיאצ'יסלב לברוח מגטו ורשה. היא שכרה עבורם בית בעיירת אולשטין שליד צ'נסטוחובה, ומילאה אותו באוכל ובציוד למשפחה. כל אחד מבני משפחתו של מיאצ'יסלב קיבלו שם בדוי מאלה, תחת שם המשפחה חומצינסקי. ואלנטינה לימדה את בני המשפחה על הדת הקתולית על מנת לעזור להם להסוות את יהדותם. ביולי 1942, ואלנטינה הבריחה את אימו של מיאצ'יסלב מגטו ורשה בעזרת מסמכי זהות מזויפים, והביאה אותה למחבוא. באוקטובר ליוותה ואלנטינה שני חברים של משפחת מורגנשטרן, סשה ויניקוב וסיומה טולפין מלבוב לבית בו התחבאה משפחת מורגנשטרן. שניהם התחבאו בעליית הגג של המשפחה עד סוף המלחמה. חודש לאחר מכן, ניסתה להביא את הנריק חותנו של מיאצ'יסלב למחבוא, אך הוא נעלם ועקבותיו לא נודעו[2].
במשך שמונת החודשים הראשונים של 1943, ואלנטינה נהגה לנסוע לורשה על מנת להשיג עזרה כלכלית מהג'וינט, שיועדה לסייע ליהודים במחבוא. באוגוסט 1943 נתקלה ואלנטינה בשמועה שהגסטפו נכנס לעיירה על מנת לעצור את משפחת מורגנשטרן. בני המשפחה אספו את כל דברי הערך שלהם, נתנו לואלנטינה, וביקשו ממנה להימלט על מנת להציל את חייה. הם נתקלו בסירוב מצידה, במילים: "לא, אני לא אעזוב אתכם, כולנו אחד, מה שיקרה למשפחה יקרה לי, אבל אשכנע אותם לא לעשות זאת. אתם תראו…"[2].
לאחר מכן, התברר לואלנטינה ולמשפחה שהשמועה הייתה שגויה, ומי שהגיעו לא היו הגסטפו אלא המשטרה הפולנית, אשר עזבה את המקום לאחר שוחד.
בספטמבר 1943 עזרה ואלנטינה לרנטה וויסליצ'קה, בת דודה של משפחת מורגנשטרן יחד עם בעלה צ'סלב בלאושטיין אשר ברח מטרבלינקה. היא עזרה להם להתבסס בתור פולנים בשכונה בה התחבאה המשפחה.[1][2]
ואלנטינה החביאה, האכילה ושמרה על משפחת מורגנשטרן ומקורביה עד השחרור על ידי הרוסים ב-17 בינואר 1945.[2]
לאחר המלחמה עריכה
עם סיום המלחמה, ואלנטינה חיה עם משפחת מורגנשטרן בלודז'. שנה לאחר מכן, משפחת מורגנשטרן שינו שמם למורגנס ועברו לארצות הברית. אלה לא הצליחה לקבל ויזה לארצות הברית כדי להצטרף אליהם. משפחתה החרימה אותה על יחסה האוהד ליהודים. ארוסה, שהיה קצין בצבא הפולני לא שב[3], ולכן ואלנטינה נדדה בין מחנות עקורים שונים, שם הכירה את בעלה, זאב שטיינרט, יהודי ציוני מפולין שניצל ממחנה השמדה. בשנת 1946 הגיעו ולנטינה וזאב לווינה שבאוסטריה. דרך האלפים חצו ברגל לאיטליה, שם התגיירה ושינתה את שמה לאלה[2]. אלה וזאב הפליגו לארץ ישראל לראשונה בדצמבר 1947 על אוניית המעפילים "לא תפחידנו". האוניה התגלתה על ידי הבריטים, ונוסעיה גורשו למחנה הפליטים בקפריסין. לאחר הקמת המדינה בשנת 1948 עלתה לארץ עם זאב והזוג התגורר ביפו ובהמשך קבעו את ביתם בבת ים. לזוג לא היו ילדים.[3]
עד גיל 70 אלה סירבה לקבל את התואר "חסידת אומות עולם", בטענה שלא עשתה דבר היוצא מגדר הרגיל. לבסוף הסכימה לקבל את התואר בשנת 1985.[3] אלה שטיינרט הלכה לעולמה בגיל 82, והובאה למנוחות בבית העלמין קריית שאול.[4]
הכרה והנצחה עריכה
ביוני 1961 פורסמה כתבה בניו יורק טיימס, בה סופר סיפורה של אלה. בכתבה זאת נכתב גם על איחודה עם משפחת מורגנס בניו יורק, עשרים שנה אחרי שהצילה אותם.[5]
ב-15 בינואר 1985 שלח פרנק מורגנס (לשעבר מיאצ'יסלב מורגנשטרן) מכתב למדור לחסידי אומות העולם ביד ושם, ובו תיאר את הצלתו שלו ושל משפחתו על ידי אלה.[2] ב-14 באפריל 1985 הוכרה אלה כחסידת אומות העולם. עבור אלה ננטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם יחד עם טקס.[1]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ולשירות הביטחון הכללי שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של אלה. קברה אותר בבית העלמין קריית שאול ונקבעה עליו לוחית זיכרון.[4]
לקריאה נוספת עריכה
- מרדכי פלדיאל, "מצילים בעקבות הניצולים", ילקוט מורשת, גיליון מ"א, עמ' 24–25
- גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 138.
קישורים חיצוניים עריכה
- אלה שטיינרט, באתר יד ושם (באנגלית)
- Historia pomocy – Walentyna Żak (Ala Sztajnert)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 Sztajnert Ala (Żak), יד ושם
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 מכתב של פרנק מורגנס ליד ושם, 15 בינואר 1985, ארכיון יד ושם, תיק 3176
- ^ 1 2 3 ולנטינה – אלה ז'אק – שטיינהרט, חסידת אומות העולם מפולין, באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
- ^ 1 2 אלה שטיינרט, באתר בזיכרון
- ^ Ira Henry Freeman, Reunion Here Recalls Rescues From Ghetto; Israeli Woman Tells of Masquerading Polish Family, The New York Times, June 3, 1961