אלה רונן
פעולות נוספות
| אלה רונן, 2020 | |
| אלה רונן, 2020 | |
| לידה |
25 בנובמבר 1986 (גיל: 39) נווה מונסון |
|---|---|
| עיסוק | זמרת-יוצרת, מוזיקאית, מלחינה, פזמונאית, מפיקה, פעילה חברתית |
| סוגה | פולק, רוק, אינדי, אלטרנטיבי |
| סוג קול | אלט |
| כלי נגינה | גיטרה, פסנתר, יוקולילי |
| חברת תקליטים | Sophie Records, נענע דיסק, קמע |
| פרופיל ב-IMDb | |
אלה רונן (נולדה ב-25 בנובמבר 1986) היא זמרת-יוצרת, מוזיקאית, מלחינה, פזמונאית, מפיקה ופעילה חברתית ישראלית.
ביוגרפיה עריכה
רונן נולדה בשנת 1986 בנווה מונסון לניסן, איש עסקים ולמשוררת ואשת החינוך הד"ר דיתי רונן. סיימה את תיכון תלמה ילין במגמת קולנוע ובמקביל שרה במקהלת בת קול במסגרת לימודיה בקונסרבטיון הישראלי למוזיקה בתל אביב. בצבא שירתה כקצינה בדרגת סגן בחיל המודיעין. לאחר שחרורה מצה"ל למדה ברימון בית ספר למוסיקה במגמת הלחנה וכתיבת שירים. עשתה תואר ראשון בצרפתית וספרות אנגלית באוניברסיטת לוזאן וסיימה תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.
קריירה עריכה
בילדותה למדה מוזיקה קלאסית וסולפג' במסגרת השתתפותה במקהלת בת קול. במהלך לימודיה ברימון התחילה להופיע עם ההרכב שהקימה בשם "אלה רונן". את ההופעות ליווה אמנותית אריאל הורוביץ.
בשנת 2011 עברה לשווייץ. בשנת 2013 השתתפה ב"דה וויס שווייץ". שלב האודישנים של רונן היה לשידור הנצפה ביותר בדה וויס שווייץ.[1] לאחר מכן החלה להופיע עם להקה שהורכבה מנגנים מקומיים תחת שמה. בעקבות השתתפותה בדה וויס הוחתמה בלייבל האינדי השווייצרי סופי רקורדס ובשנת 2014 הוציאה את אלבום הבכורה "Mirror Maze". הסינגל Please זכה להשמעות רבות בתחנות רדיו בשווייץ, בגרמניה וישראל. השיר אף הופיע בפרסומת העולמית לחברת Jeep[2] ובפרסומת של חברת HOT.[3] באותה שנה הוזמנה להיות המופע הפותח של הזמרת האיסלנדית אמיליאנה טוריני בציריך.[4]
בשנת 2015 הופיעה בפסטיבל הג'אז במונטרה[5] ובפסטיבל וויבס שימוש בתבנית גר עבור "Waves Vienna" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גר'). באותה שנה חזרה לישראל והופיעה ברחבי הארץ.
בשנת 2018 השתתפה בתוכנית האקסלרטור "סינטיסייזר" והוציאה את אלבומה השני והראשון בשפה העברית "טוסקה" (מרוסית: געגוע לדבר שאינו קיים). ביצוע הסיום במיזם "Army Song" נוגן רבות בתחנות הרדיו ברחבי הארץ ונכנס לפלייליסט של כאן 88.[6]
בשנת 2019 הופיעה במסגרת פסטיבל "יערות מנשה" לצד אסף אמדורסקי, אביגיל קובארי, גיל בר הדס, פלורה, מירב הלינגר ואחרים.[7]
בפברואר 2020 יצא הסינגל הראשון "Welcome to the Universe" מתוך אלבומה השלישי Mother Land שיצא ביולי 2021. השיר הושמע בתחנות הרדיו וזכה לביקורות מצוינות. סינגל נוסף בשם "Bubble" יצא במאי 2020 ואף הוא זכה להשמעות בתחנות הרדיו ברחבי הארץ. במרץ 2021 הוציאה סינגל שלישי מתוך אותו אלבום, "Housebroken". השיר נכנס לפלייליסט של כאן 88.[8]
בסוף שנת 2020 הוציאה רונן גרסת כיסוי לשירה של ויטני יוסטון: I Wanna Dance with Somebody (Who Loves Me).[9]
השיר "או או" יצא במסגרת פרויקט "מנגינות לשעת חרום" שיזמה עדי שחם יחד עם המוזיקאית נומקה, ומורכב כולו משירים שנכתבו במהלך הסגר הראשון בתקופת הקורונה. בפרויקט שותפות, בין היתר, ספיר וולך, אביגיל קובארי, פלורה ואחרות.[10]
אקטביזם פמיניסטי-חברתי עריכה
הסינגל "הסדר הישן" מתוך האלבום "טוסקה" היה לחלק מהפסקול של מהפכת Me Too בישראל. באותה שנה חזרה לשווייץ והקימה קולקטיב מוזיקאיות פמיניסטי בשם Mino Collective, בשיתוף עם המוזיקאית האמריקאית-שווייצרית ברנדי באטלר. הקולקטיב מאגד את קהילת המוזיקאיות המקומית ויוזם פלטפורמות לייצוג שוויוני בתעשיית המוזיקה לנשים וקבוצות מוחלשות נוספות.[11] בשנת 2019 יזמה, הפיקה והשתתפה בערב "אם זאת אהבה", ערב שירי אהבה מיזוגניים לרגל יום האהבה. בערב השתתפו בין היתר דניאל רובין, עדי שחם ועדי-קשת כהן. את הערב הנחתה נטע עמית מאתר החדשות פוליטיקלי קוראת.[12]
בשנת 2020 פרסמה גילוי דעת בעיתון הארץ בעקבות השתתפותה בתחקיר של שרון שפורר והמקום הכי חם בגיהנום שבו היא מדברת בגילוי לב על תקיפה שעברה בגיל 16, על תהליך העיבוד ועל ההחלטה לדבר באופן גלוי על המקרה. הטקסט עוסק בפחד ובשתיקה.[13][14]
חיים אישיים עריכה
רונן היא בת זוגו של פרופסור אנדריאס מור, מדען וחוקר מחלת הסרטן. לזוג שני ילדים והם מתגוררים בשווייץ.
אלבומים עריכה
- 2014 - Mirror Maze
- 2018 - טוסקה
- 2021 - Mother Land
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אלה רונן, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אלה רונן, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אלה רונן, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אלה רונן, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אלה רונן, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אלה רונן, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אלה רונן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אלה רונן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אלה רונן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אלה רונן, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אלה רונן, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אלה רונן], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אלה רונן, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אלה רונן, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אלה רונן, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אלה רונן, באתר פינטרסט
- אלה רונן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg אלה רונן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אלה רונן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אלה רונן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg אלה רונן, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg אלה רונן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אלה רונן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- אלה רונן, באתר Metacritic (באנגלית)
- אלה רונן, באתר ארכיון להקת בת שבע
- אלה רונן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg אלה רונן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אלה רונן, באתר זמרשת
- אלה רונן, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg אלה רונן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg אלה רונן, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg אלה רונן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png אלה רונן, באתר Last.fm (באנגלית)
- אלה רונן, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png אלה רונן, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg אלה רונן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אלה רונן, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אלה רונן, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- אלה רונן, באתר SIGIC
- אלה רונן, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg אלה רונן, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg אלה רונן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אלה רונן, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg אלה רונן, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg אלה רונן, באתר Songkick (באנגלית)
- אלה רונן, באתר Tab4u
- אלה רונן, באתר Genius
- אלה רונן, באתר סטריאו ומונו
- אלה רונן, באתר SecondHandSongs
- אלה רונן, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- אלה רונן, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg אלה רונן, באתר בנדקמפ
- אלה רונן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg אלה רונן, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png אלה רונן, באתר טיידל (באנגלית)
- אלה רונן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אלה רונן, בארכיון הבימה
- אלה רונן, בארכיון תיאטרון גשר
- אלה רונן, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg אלה רונן, באתר אמזון מיוזיק
- אלה רונן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg אלה רונן, באתר MuseScore
- אלה רונן, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- מיזם minomusiccollective (באנגלית)
- יעקב בר-און, אלבומה החדש של אלה רונן: עונג מוזיקלי צרוף, באתר מעריב אונליין, 10 באוגוסט 2021
- יובל אראל, המבוך השוויצרי של אלה רונן, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 13 בנובמבר 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ הישראלית שלנו בדה וויס שוויץ, באתר ישראל היום, 27 בינואר 2013
- ^ ספוטניק פבלישינג, שיר הפרסומת
- ^ פרסומת לחברת הוט, יו-טיוב
- ^ טורבו מיוזיק: מגזין מוזיקה
- ^ פרו קאפ, בשפה הגרמנית
- ^ 1+1 אסף ליברמן מארח, תוכנית המוקדשת לאלה רונן
- ^ פסטיבל יערות מנשה, 2019
- ^ בחירות העורכים - כאן 88, כאן 88, 25 במאי 2025
- ^ עונג שבת: כמו לנשום, גיא חג'ג, 28 בנובמבר 2020, עונג שבת
- ^ יעקב בר-און, "פסק זמן": נומקה ועדי שחם עם אלבום פרי תקופת הקורונה, באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2020
- ^ מינו מיוזיק קולקטיב (באנגלית)
- ^ אנרגיה חלופית: המלצות לסופ"ש, באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2019
- ^ תומר מיכלזון ושרון שפורר, "ברחתי משם ופשוט התעלמתי מאותו יום": עדויות נוספות בעקבות התחקיר על צ'יקי ארד, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 11 בספטמבר 2020
- ^ אתר למנויים בלבד אלה רונן, זה קרה לי: המוזיקאית אלה רונן כותבת על התקיפה מצד רועי צ'יקי ארד, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2020