Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

איתי לנדסברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
איתי לנדסברג
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}

איתי לנדסברג-נבו (נולד בשנת 1957) הוא עיתונאי שעבד ברשות השידור ופובליציסט ישראלי, זוכה פרס סוקולוב. שימש כעורך תוכניות וכמנהל מחלקת התעודה בערוץ הראשון[1].

ביוגרפיה עריכה

לנדסברג נולד וגדל בקיבוץ תל יוסף.

שירות צבאי עריכה

בשנת 1975 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 17 (אריות הגולן) ולאחר מכן כמפקד פלוגה בגדוד 13 (גדעון)[2]. עם סיום תפקיד זה השתחרר לנדסברג מצה"ל.

בשרות המילואים לחם לנדסברג במלחמת לבנון הראשונה[3], באינתיפאדה הראשונה ובשנייה וכן במבצע חומת מגן[4]. בשירות המילואים הגיע לדרגת סא"ל, ושימש כמג"ד וכסגן מפקד חטיבת עציוני.

קריירה תקשורתית עריכה

לאחר שסיים לימודים לתואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב[5], ב-1988 הפיק את הסרט "מסע הבחירות של מאיר אריאל"[6]. בשנת החל 1989 לעבוד בטלוויזיה החינוכית, ומשנת 1991 שימש ככתב בתוכנית כלבוטק במשך ארבע שנים. בתפקידו הבא שימש ככתב במבט שני וביומן בערוץ הראשון. בהמשך שימש כעורך של התוכנית פוליטיקה. בשנת 2002 מונה לנדסברג לעורך והמפיק של התוכנית מבט שני, ובשנת 2003 מונה במקביל לתפקיד מנהל מחלקת התעודה בערוץ הראשון[7]. בשנת 2006 הוענק לו פרס סוקולוב על פועלו בתחום התקשורת אלקטרונית והתחקיר העיתונאי[8]. שימש גם כמגיש מבט שני לתקופה קצרה[9].

לאחר סגירת רשות השידור ובדומה לעובדים רבים אחרים בה, לא המשיך לתפקיד דומה בתאגיד השידור הישראלי[10]. כתב באתר "המקום הכי חם בגיהנום", ומאז 2019 בעל טור באתר זמן ישראל.

בשנת 2020 היה שותף לכתיבה ועריכת סדרת התעודה לבנון[11].

פעילות ציבורית עריכה

לאורך השנים קידם לנדסברג סוגיות הקשורות לנושא שירות המילואים בישראל[12].

בשנת 1996 היה לנדסברג ממקימי פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים[13] וגם עמד בראשו[14]. לנדסברג היה ממובילי מאבק אנשי המילואים לקבלת תנאי ביטוח חיים טובים יותר בשנת 2001[15]. בשנת 2002 הגיש לנדסברג תביעת דיבה כנגד מנכ"ל הערוץ הראשון, יוסף בראל, אשר כינה אותו במהלך ריאיון שנערך עמו סרבן מצפוני המסרב לשרת במילואים בשטחי איו"ש ואוגדת עזה, זאת בעוד שלנדסברג משרת באותה עת במילואים בתעסוקה מבצעית ברמאללה[16]. בהמשך התפייסו השניים ולנדסברג משך את התביעה[17].

חיים אישיים עריכה

לנדסברג מתגורר במודיעין-מכבים-רעות.

פרסים ומועמדויות עריכה

פרס שנה קטגוריה עבור תוצאה מקור
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה 2024 תחקיר בסדרה תיעודית שבויים בהמתנה [18]

קישורים חיצוניים עריכה

מכתביו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נירית אנדרמן, במאי “שומרי הסף” מאשים את ערוץ 1 בהכתבה פוליטית, באתר הארץ, 3 ביוני 2013
  2. ^ אליענה שפר, "בכסף שהושקע אפשר היה להפוך את הערוץ הראשון לבי-בי-סי", באתר nrg מעריב, 25.9.2011
  3. ^ איתי לנדסברג-נבו, אין יותר גיבורים: מיד נשוב, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 19 במאי 2015
  4. ^ חיילי מילואים: לזירה כמו ג'נין יש לשלוח חיילי סדיר, באתר הארץ, 10 באפריל 2002 - "סא"ל (מיל') איתי לנדסברג, מראשי פורום המח"טים והמג"דים, אמר כי אותן תוצאות היו יכולות לקרות 'גם ליחידה סדירה'. לנדסברג, הנמצא במילואים ברמאללה, לא היסס למתוח ביקורת על היחס לחיילי המילואים: 'במשך שנים, מקבלים חיילי המילואים ציוד ישן, תחמושת מקולקלת, אימונים מעטים וברמה נמוכה ויחס מחפיר. בסופו של דבר זה מתקשר ליכולת מבצעית'."
  5. ^ רן גפן, זה עוד לא זה, חדשות, 14 בספטמבר 1986
  6. ^ אבי מורגרנשטרן, מסע הבחירות של מאיר אריאל, מעריב, 13 ביוני 1989
  7. ^ ארי ליבסקר, ‏מה הם בכלל מבינים, באתר גלובס, 17 ביוני 2003
  8. ^ אסף כרמל, פרס סוקולוב לנסים משעל ואיתי לנדסברג, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2006
  9. ^ לי-אור אברבך, ‏ביהמ"ש: איתי לנדסברג לא ישוב להגיש את "מבט שני", באתר גלובס, 10 ביוני 2010
    לי-אור אברבך, ‏האם ברשות השידור מנסים לקבור את התוכנית "מבט שני"?, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2010
  10. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏"הגעתי לתאגיד וראיתי מערכת לא מקצועית": איתי לנדסברג-נבו בריאיון לוחמני, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2017
  11. ^ איתי לנדסברג נבו, לבנון | תעודה ותודעה - טור אישי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בדצמבר 2020
  12. ^ איתי לנדסברג-נבו, רבע חגיגה, באתר העין השביעית, 19 באוקטובר 2010
  13. ^ איתי לנדסברג, באתר הארץ, 28 ביולי 2004
  14. ^ אודות ארגוני המילואים, מתוך אתר "מטה ארגוני המילואים", "'פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים' נוסד בשנת 1996, לאחר ששמונה מג"דים שהחליפו אחד את השני בשירות המילואים גילו שאותן הבעיות מציקות לכולם. 'כולנו הרגשנו את הניצול, את ההתנכרות מצד הצבא והחברה, את חוסר התגמול ואת עידוד תופעת ההשתמטות', אומר איתי לנדסברג, ראש הפורום".
  15. ^ איתי לנדסברג, תשובת הפורום, באתר ynet, 25 בנובמבר 2001
  16. ^ ענת באלינט, עורך פוליטיקה תובע את מנכ"ל רשות השידור, באתר הארץ, 17 ביולי 2002
  17. ^ פיוס בין מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל ועורך "פוליטיקה" איתי לנדסברג, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2002
  18. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg המועמדות והמועמדים לפרסי הטלוויזיה 2024, סרטון בערוץ "האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה", באתר יוטיוב, 2 במרץ 2025
הקודם:
2019: ענת זלצר ומודי בר-און (שיעור מולדת) 		פרס האקדמיה לטלוויזיה לבימוי ויצירת סדרה תעודית ועובדתית
2020: דוקי דרור, איתי לנדסברג-נבו וריינהרט ביטס (לבנון) 		הבא:
2021:
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=איתי_לנדסברג&oldid=341051"