אירמה גרזה
פעולות נוספות
אירמה אידה אילזה גֶרזֶה (בגרמנית: Irma Ida Ilse Grese; 7 באוקטובר 1923 – 13 בדצמבר 1945 בהמלין), הייתה פושעת מלחמה נאצית ששימשה שומרת (SS-Aufseherin) במחנות ראוונסבריק, ברגן-בלזן ואושוויץ. נודעה לשמצה באכזריותה. גרזה כונתה "הכלבה מאושוויץ" ו"הצבוע מאושוויץ" (בגרמנית: die Hyäne von Auschwitz).
רקע עריכה
אירמה גרזה נולדה ב-7 באוקטובר 1923 במקלנבורג-מערב פומרניה שבגרמניה, בתקופת רפובליקת ויימאר. היא הייתה השלישית מבין חמישה אחאים: שלוש אחיות ושני אחים. אביה, אלפרד גרזה, היה חלבן והצטרף אל המפלגה הנאצית בשנת 1937[1]. בשנת 1936 אמה, ברטה, התאבדה בשתיית חומצת מימן כלורי, לאחר שגילתה כי בעלה מנהל רומן עם בתו של בעל בית מרזח מקומי. כבר בנעוריה שאפה אירמה להצטרף כמו שאר אחיותיה ל"אגודת הנערות הגרמניות" (BDM), תנועת הנוער לבנות של המפלגה הנאצית, שהייתה חלק מההיטלר יוגנד. תחילה לא הצטרפה בשל התנגדותו של אביה[2]. אולם, בגיל 15 עזבה גרזה את לימודיה בבית הספר והצטרפה אל התנועה. בעדותה של אחותה, הלנה, במהלך המשפט, תוארה אירמה כנערה שנמנעה מעימותים פיזיים, ונטתה לסגת בעת מריבות עם בנות גילה.
שירותה במחנות הריכוז עריכה
ביולי 1942, מעט לפני שמלאו לה 18 היא הצטרפה למחנה האימונים של כוחות הסיוע הנשיים של האס אס (SS-Helferinnen) שמוקם בקרבת מחנה הריכוז ראוונסבריק. בניגוד לנשים רבות שגויסו בכפייה בשלהי המלחמה, גרזה התנדבה לשירות במחנות הריכוז. על פי תיעוד היסטורי, הצטרפותה לאס אס הובילה לסכסוך חריף עם אביה, שהתנגד לפעילותה ואף סילק אותה מביתו בעקבות זאת[2]. גרזה שירתה כשומרת (Aufseherin) ובתחילה עסקה בתפקידים מנהלתיים כעובדת דואר ועוזרת גינון. במרץ 1943 הועברה למחנה אושוויץ-בירקנאו. במהלך שירותה באושוויץ זכתה לקידום מהיר, עד סוף אותה 1943 מונתה למפקחת בכירה (Oberaufseherin). בשנת 1944 מונתה לתפקיד מפקדת מצעדים/דיווח (Rapportführerin), האישה השנייה. בתפקיד זה הייתה אחראית על כ-30,000 אסירות, רובן יהודיות, והייתה האישה השנייה בדרגתה בסגל המחנה.
עדויות רבות של ניצולים, שהוצגו מאוחר יותר במשפטי פשעי מלחמה, ייחסו לה מעורבות ישירה בסלקציה למשלוח לתאי הגזים ושימוש בשיטות ענישה אכזריות. דמותה של גרזה הפכה לסמל לאכזריות בשל עדויות על התעללות סדיסטית באסירים ואסירות. הדיווחים מהתקופה, כולל פרוטוקולים ממשפט בלזן, כוללים האשמות על התנהגות אלימה מינית סדיסטית, ואף נהגה לאנוס אסירים ואסירות[3]. חלק מהעונשים שהנהיגה כללו פרקטיקות סאדיסטיות ועם חלקם קיימה יחסים לסביים. כמו כן שימוש בשוט ובכלבים כנגד הכלואים. עם פינוי מחנה אושוויץ בתחילת 1945, היא לקחה חלק בצעדות המוות ובטרנספורט של פינוי אסירים מאושוויץ לראוונסבריק. במרץ 1945 פיקחה על העברת מספר רב של אסירים למחנה ברגן-בלזן. היא נעצרה על ידי כוחות הצבא הבריטי ב-17 באפריל 1945, ולאחר מכן הועמדה לדין יחד עם אנשי אס אס נוספים. גרזה הורשעה בפשעי מלחמה והוצאה להורג בדצמבר 1945[4]. לאורך כל משפטה ובמכתביה האחרונים, גרזה לא הביעה חרטה על מעשיה ושמרה על נאמנות לאידאולוגיה הנאצית.
הליכים משפטיים ואישומים עריכה
לאחר סיום המלחמה, הועמדה גרזה לדין במסגרת משפט בלזן, שנערך על ידי בית דין צבאי בריטי בכלא המלין שבלינבורג בין 17 בספטמבר ל-17 בנובמבר 1945. היא נשפטה לצד 45 נאשמים נוספים תחת סמכות השיפוט הצבאית הבריטית. המשפט זכה לסיקור תקשורתי נרחב, במהלכו כינו העיתונים את גרזה "היפה והחיה", כינוי שהוצמד לה לצד מפקד המחנה יוזף קרמר, שנודע כ"חיה מבלזן". כתב האישום נגדה התבסס על הפרת דיני מלחמה בהתאם לאמנת ז'נבה השלישית, וכלל סעיפי אישום בגין התעללות ורצח אסירי מחנות ריכוז ומחנות השמדה[5].
במהלך משפט בלזן, הציגו ניצולים עדויות רבות שקשרו את גרזה למעורבות ישירה בתהליך הסלקציה לתאי הגזים, ולשימוש בשיטות ענישה אכזריות. דמותה תוארה כסמל לאכזריות סדיסטית בשל הצטברות עדויות על התעללות באסירים, שכללו שימוש בשוט ובכלבי תקיפה. הפרוטוקולים מתעדים האשמות בדבר אלימות פיזית ומינית כלפי כלואים וכלואות. לפי עדויות אלו, נהגה גרזה להפעיל פרקטיקות של ענישה סדיסטית, ולעיתים כפתה על אסירות ואסירים לקיים עמה מערכות יחסים מיניות תוך ניצול כוחה במחנה. עדויות הניצולים הדגישו לעיתים קרובות את הדיסוננס בין יופייה החיצוני, לבין אופייה הסדיסטי כפי שתואר על ידם. עדות בולטת נמסרה על ידי ד"ר גיזלה פרל, רופאה אסירה מאושוויץ, שסיפרה כי גרזה נזקקה לעזרתה לצורך ביצוע הפלה חשאית, לאחר שהרתה לאסיר פולני. מעשה זה נחשב בגרמניה הנאצית כ"חילול הגזע", ועבירה פלילית חמורה עבור אשת אס-אס. בעוד שהיא דגלה בתורת הגזע הנאצית, הרואה ביהודים "תת-אדם" הראויים להשמדה, הרי שבעת מצוקה אישית היא הפקידה את גורלה בידי אסירה יהודייה.
התביעה הציגה עדויות של ניצולי שואה שתיארו מקרי אלימות קשים כמו שימוש בשוט רכיבה נגד ילדים, וירי למוות בשתי נערות שניסו להימלט מהסלקציה לתאי גזים. מנגד, בעדותה שלה, הציגה גרזה קו הגנה שהתמקד נסיבות חייה, את גילה הצעיר, ואת העובדה שפעלה תחת הנחיות שלטוניות שמנעו ממנה מסלול חיים נורמטיבי. לטענתה, לא בחרה מרצונה החופשי לשרת כסוהרת. היא העידה כי בגיל צעיר נאלצה לנשור מבית הספר ולעבוד בעבודות חקלאיות ובמחלבה. לפי עדותה, שאיפתה המקצועית הייתה להיות אחות סיעודית, אך שירות העבודה של הרייך דחה את בקשותיה, והציב אותה בכפייה במחנה הריכוז. גרזה טענה כי אף מחתה על הצבתה לסגל המחנות.
הוצאתה להורג עריכה
בתום תשעה שבועות של דיונים, הורשעה גרזה בפשעי מלחמה ונידונה למוות בתלייה[6][5]. לאורך המשפט ובעת הקראת גזר הדין, הפגינה יחס מתריס כלפי בית הדין, היחידה מבין הנאשמים באותו הליך[7]. גם במכתביה האחרונים לא הביעה חרטה על מעשיה ונותרה נאמנה לאידאולוגיה הנאצית. לאחר שערעורה נדחה, היא הוצאה להורג בדצמבר 1945 בכלא המלין[4]. על פי מחקרה של וונדי אדל-מארי סרטי, בלילה שלפני ביצוע גזר הדין שרה גרזה שירים נאציים עם יוהנה בורמן עד שעות הבוקר המוקדמות[8]. ב-13 בדצמבר הובלה אל הגרדום. לפי עדות תלייניה, היא התייצבה על סימון הגיר וקראה בתקיפות "Schnell" (מהר!), בטרם הונח החבל על צווארה. מותה נקבע לאחר שנותרה תלויה במשך כעשרים דקות.
לקריאה נוספת עריכה
- יוכבד לוונשטיין, המלחמה כבר כאן, עץ התפוחים: סיפורה של חנה גלנדואר, 2017, עמ' 83-82
- אור-נר רן, נשים בשירות ה-SS, מפקחות נאציות במחנות אושוויץ-בירקנאו וברגן בלזן, רסלינג 2024, עמ' 65, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
קישורים חיצוניים עריכה
- היקס, "התאכזרה לאסירות יפות מתוך קנאה", באתר מאקו, 7 באפריל 2021
- אירמה גרזה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ורד ליון ירושלמי, הרחם בשירות הרייך השלישי – נשים בגרמניה הנאצית, בהסכת "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אורחת: ד"ר נעמי שיק, ספוטיפיי, אפל
הערות שוליים עריכה
- ^ Excerpts from The Belsen Trial, www.nizkor.org
- ^ 1 2 J. M. Müller, Angeklagte Nr. 9. Die "Hyäne von Auschwitz" im Kreuzverhör, Norderstedt: BoD, 2020, ISBN 978-3-7519-9549-8
- ^ All That's Interesting, Meet Irma Grese, “The Beautiful Beast” And One Of The Nazis’ Most Feared Guards, allthatsinteresting.com, 25 ביוני 2021
- ^ 1 2 Michael H. Kater, Hitler Youth, Harvard University Press, volume A, p. 70, 2006
- ^ 1 2 Excerpts from The Belsen Trial, www.nizkor.org
- ^ Belsen Beast, Irma Grese hanged with nine other horror camp aides, www.upi.com (באנגלית)
- ^ "Verdicts in the Belsen Trial", The_Times, 17 November 1945, pg. 4.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).