Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

איפרא הורמיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איפרא הורמיז
Farāya Ōhrmazd
הכתרת שאפור השני בילדותו, שאהנאמה של שאה תחמאספ, בשנים 1525–1530
הכתרת שאפור השני בילדותו, שאהנאמה של שאה תחמאספ, בשנים 1525–1530
פטירה המאה ה־4

איפרא הורמיז (או פאראיה הורמאזד, בפרסית אמצעית: Farāya Ōhrmazd) הייתה אשת אצולה סאסאנית במאה ה-4, בת זוגו של הורמיזד השני (אנ') ואמו של שאפור השני.[1] היא הייתה יורשת העצר וכיהנה כמלכה במקום בנה בין השנים 309 ל-325.

בעקבות מותו של הורמיזד השני, ומשבר הירושה שהגיע בעקבותיו, החליטו האצילים להעביר את השלטון לילד האחרון של הורמיזד, שטרם נולד מאיפרא. כך מלכה איפרא, והיא שלטה משנת 309 ועד לבגרות בנה, שאפור, שהיה בשל לשלוט בעצמו בגיל שש עשרה בשנת 325.

אטימולוגיה עריכה

אין מידע על שמה של איפרא הורמיז, ורק מקורות יהודיים הזכירו את שמה.[2] גם תיאודור נלדקה כתב כי השם "איפרה" לא ברור.[2]

פרשני התלמוד של ימי הביניים ניסו להסביר את משמעות שמה. רש"י[3] כתב ששם זה משמעותו יפה כמו שד. רבנו תם כתב שמשמעות השם הוא חן מאלוהים.

ביוגרפיה עריכה

לאיפרא הורמיז היה אב יהודי והיא התנצרה מאוחר יותר. במהלך ההיסטוריה היו דיווחים רבים על יחסיה הידידותיים ושיתוף הפעולה שלה עם היהודים בבית המשפט למען השגת מטרותיהם. היא הוזכרה חמש פעמים בתלמוד. התלמוד מציג את איפרא כמלכה בעלת עניין ביהדות שסייעה ליהודים.[4][5]

לפי כרוניקה נסטוריאנית, אביה של אמו של שאפור השני היה יהודי.[2] לפי כרוניקה מקבילה, איפרא הורמיז התנצרה על ידי שמעון בר סבא וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות להוצאה להורג של שמעון ולרדיפות הנוצרים בתקופת שלטונו של שאפור השני.[2]

יורשת העצר עריכה

לאחר מותו של הורמיזד השני (סביבות 302–309), בנו אדור נרשה (אנ') (סביבות 309–309) ירש אותו, אך לאחר זמן מה הוא הודח ונהרג על ידי אצילים.[6] לאחר מכן עיוורו אצילים את בנו השני של הורמיזד[7] ובנו השלישי שנקרא הורמיזד (אנ') נכלא. הוא נמלט מהכלא זמן קצר לאחר מכן ומצא מקלט באימפריה הרומית.[8] בעקבות כך, כס המלכות של האימפריה הסאסאנית ניתן לבנו שטרם נולד של הורמיזד על ידי אשתו איפרא הורמיז, ולימים גדל והפך לשפור השני (סביבות 309–379).[9]

לקריאה נוספת עריכה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Daryaee 2009.
  2. ^ 1 2 3 4 Neusner 1969, p. 35.
  3. ^ רש"י, מסכת נדה, דף כ', עמוד ב', ד"ה "הורמיז"
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד, עמוד ב'
  5. ^ ישעיהו גפני, "לחקר הכרונולוגיה התלמודית באיגרת רב שרירא גאון", ציון נב, א (תשמ"ז / 1987), עמ' 14 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
  6. ^ Tafazzoli 1983, p. 477.
  7. ^ Al-Tabari 1991, p. 50.
  8. ^ Shahbazi 2004, pp. 461–462.
  9. ^ Daryaee 2014, p. 16.