איסאק מינץ
פעולות נוספות
| קובץ:Mints Isak Izr.jpg |
איסאק מינץ (ברוסית: Исаак Израилевич Минц; 3 בפברואר 1896 – 5 באפריל 1991, מוסקבה) היה היסטוריון יהודי-סובייטי. הוא התמחה בהיסטוריה של ברית המועצות.
קורות חיים עריכה
מינץ נולד בשנת 1896 בכפר קריניצ'קי (אז בפלך יקטרינוסלב של האימפריה הרוסית, כיום במחוז דניפרו של אוקראינה) למשפחה יהודית.
באפריל 1917 הוא התקבל לשורות מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה מינץ היה קומיסר ביחידות של הצבא האדום.
לאחר שחרור מהצבא מינץ למד היסטוריה במכון להכנת סגל למוסדות להשכלה גבוהה בתחום מרקסיזם ונושאים סמוכים ("מכון לפרופסורים אדומים").
לאחר סיום הלימודים בשנת 1926 מינץ החל ללמד היסטוריה.
בשנת 1931 מינץ היה מזכר המערכת להכנת ספר "היסטוריה של מלחמת האזרחים בברית המועצות".
משנת 1932 ועד לשנת 1949 מינץ היה מלמד במוסדות להשכלה גבוהה במוסקבה לרבות באוניברסיטת מוסקבה.
בשנת 1941 הוא הועמד בראש ועדה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות לכתיבת ספר על היסטוריה של המלחמה. בהזמנת יוסיף סטלין הוא הכין ספר "צבא ברית המועצות" הספר פורסם ותורגם למספר שפות. בהמשך הוחלט שהוא לא תואם את עמדת המפלגה בנושא.
בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 מינץ היה קורבן של המאבק נגד קוסמופוליטיות. הוא סולק מתפקידיו והואשם בגרימת נזק לחקר היסטוריה בברית המועצות. למרות זאת, בתקופת הכנת משפט הרופאים מינץ פעל באופן אקטיבי להחתמת יהודים בולטים על המכתב בגנות הרופאים העצורים.
לאחר פטירת סטלין הוחזר מינץ בהדרגה לתפקידים בולטים במערכת. הוא היה יושב ראש ועדה להכנת "היסטוריה של מהפכת אוקטובר" ויועץ ליצירת סדרת טלוויזיה "ביוגרפיה שלנו" לקראת יובל 60 של ברית המועצות.
לפי עדות של תלמידו גנריך יופה כל בקשה של פעיל במנגנון המפלגתי הייתה חוק לביצוע אצל מינץ. למרות התפקיד הגבוה הוא פחד מפעולת תגמול מצד המפלגה[1].
בתקופת סטלין למינץ הוענק פרס ברית המועצות פעמים עבור ספריו ובשנת 1946 הוא התקבל לאקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנות ה-70 הוא קיבל פרס לנין ותואר גיבור העמל הסוציאליסטי על סדרת ספרים "היסטוריה של מהפכת אוקטובר" ב-3 כרכים. בנוסף לכך הוא קיבל מספר עיטורים.
קישורים חיצוניים עריכה
- ביוגרפיה (ברוסית)
- האשמות נגד מינץ בשנת 1947