אינרציית שינה
פעולות נוספות
אינרציית שינה, המכונה גם "שכרות שינה", היא מצב של ערנות מופחתת ופגיעה בכושר השיפוט בשלב שלאחר ההתעוררות. במצב זה האדם המקיץ מתנומה עייף אף יותר משהיה לפניה.[1] מצב זה יכול להימשך ממספר דקות ועד מספר שעות, ולעיתים קרובות מלווה בתחושת עייפות, בלבול וקושי לחשוב בצורה ברורה.
המצב יכול להתבטא גם בפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי והמוטורי-חושי, המופיע מיד לאחר היקיצה. מצב זה לרוב מופיע לזמן קצר יחסית במהלך מעבר ממצב של שינה למצב ערות, במהלכו אנחנו עלולים לחוות תחושות של נמנום, חוסר התמצאות וירידה בזריזות המוטורית.[2][3] לרוב המצב הזה מתרחש בבוקר ואורכו כ-15 עד 30 דקות לאחר היקיצה, אך יכולים להיות גם מצבים בהם לוקח מספר שעות עד ששלב זה חולף.[4]
אינרציית שינה יכולה להשפיע לרעה על כמה אספקטים, בין היתר תהליכי קבלת החלטות, ביצוע של משימות קריטיות לבטיחות ויכולת לפעול ביעילות זמן קצר לאחר היקיצה. במצבים אלו במסגרת ביצוע תפקידו של אדם הדבר עלול אף להוות מפגע תעסוקתי ולגרום לליקויים קוגניטיביים ומוטוריים.
תסמינים עריכה
התסמינים לרוב מופיעים בעוצמה גבוהה יותר בזמן הסמוך ביותר לעת היקיצה מהשינה או מהתנומה, ולרוב נעלמים לאחר תקופה של ערות. הביטוי העיקרי של התסמינים הוא לרוב כ-15-60 דקות לאחר היקיצה ויכול להמשך מספר שעות.[5] כדי למדוד את הליקויים הקוגניטיביים והמוטוריים הקשורים לאינרציית שינה משתמשים בסוגים שונים של מבחנים: משימת ערנות פסיכומוטורית, משימת חיסור יורד (DST), משימת זמן תגובה שמיעתית ומשימת נקישות באצבע.[6]
- "תחושת ישנוניות", כפי שמוגדרת כמצב של ישנוניות או חוסר התמצאות שבו ישנה דעיכה בחדות החושית ובעיבוד המנטלי.
- פגיעה ביכולת המוטורית וירידה ביכולת הקוגניטיבית. ליקויים גסים אלה עשויים להיות אחראים לעלייה הנלווית בכרונומטריה מנטלית ולירידה בקשב.[7]
- ליקויים בזיכרון מרחבי.[5]
- עייפות סובייקטיבית מוגברת
- ערנות מופחתת ורצון לחזור לישון[8]
גורמים עריכה
על פי תוצאות מחקרים, יקיצה פתאומית במהלך שלב 3 של השינה (שלב שינת גלים איטיים) גורמת יותר לאינרציית שינה מאשר יקיצה במהלך שלבי השינה האחרים כמו שלב 1, שלב 2 או במהלך שנת REM.[9] לכן, אדם שנמנעה ממנו שינה יהיה בעל סיכוי גבוה יותר לסבול מאינרציית שינה בעת יקיצה.[10][9] הרמות של תרכובת האדנוזין במוח עולות בהדרגה כאשר נגרם חוסר בשינה, וחוזרות לרמה תקינה במהלך השינה. במצבי התעוררות מתנומה לא מספיקה, כמויות גבוהות של אדנוזין ייקשרו לקולטנים במוח, הפעילות העצבית תאט, ותופיע תחושת עייפות.[11]
דרכי טיפול עריכה
נערכו מחקרים רבים על שיטות להקלה באינרציית שינה. הרצון להקל בתסמינים של האינרצייה נובעת מהסכנות התעסוקתיות הגלומות בכך בעיקר אצל עובדים במקצועות הדורשים שעות עירות ממושכת, בקרב כוחות הרפואה, כוחות חירום או אנשי צבא. התפקוד המוטורי והיכולת הקוגניטיבית של אנשי מקצוע אלה, אשר חייבים להגיב מיד לקריאה, עלולים להוות סכנה בטיחותית במקום העבודה. להלן כמה מהשיטות השונות להפחתת התופעה.
תנומה עריכה
כאשר אדם סובל ממחסור בשעות שינה, תנומה יכולה להוות דרך טובה להפחתת העייפות הפיזית והנפשית אך היא עלולה גם לגרום לאינרציית שינה.
כדי להפחית את הסיכוי למצב זה, ההמלצה היא לנסות להימנע מיקיצה בשלבי שינה עמוקים, כמו בשלב השינה בגלים איטיים. השלב הזה לרוב מתחיל רק כחצי שעה לאחר ההירדמות, לכן אם מגבילים את זמן השינה ומקפידיים שהוא יהיה קצר מחצי שעה, כך תמנע ההתעוררות בשלב הגלים האיטיים מה שיכול להפחית את הסיכון לאינרציית שינה. בנוסף, הוכח שיקיצה טבעית מפחיתה את אינרציית השינה בניגוד ליקיצה כפויה, אך יש גם נתונים שטרם נחקרו כמו למשל אופי ההתעוררות.[5]
קפאין עריכה
קפאין הוא התרכובת הממריצה הנצרכת ביותר, הקיימת במגוון מאכלים ומשקאות, כולל תה, קפה, משקאות קלים ושוקולד. הקפאין המצוי בקפה או בתה מפעיל את פעולתו המגרה על ידי חסימת קולטני האדנוזין במוח. על ידי עיכוב קולטני האדנוזין, קפאין מגביל את השפעות הצטברות האדנוזין במוח ומגביר את הערנות והקשב. מחקרים קודמים הראו כי בשילוב עם תנומה קצרה, צריכת קפאין לפני התנומה יכולה להקל על השפעות האינרצייה בשינה.[5]
תאורה וגורמים נוספים עריכה
האור הטבעי המגיע מקרני השמש עשוי לתרום להפחתת השפעות האינרציה בשינה. מחקר המדמה עלייה באור עם שחר הראה שיפור בתגובת ההתעוררות של הקורטיזול (CAR).
ישנם גורמים נוספים שיכולים למזער את ההשפעות של אינרציית השינה כמו רעש וטמפרטורה. יש עדויות מתונות לכך שנוכחות של צלילים קלים וירידה חדה בטמפרטורת הגפיים עשויות לסייע בהפחתת תסמיני התופעה. יש הסבורים כי צלילים, ובמיוחד מוזיקה, מגבירים את הקשב ומפחיתים את תחושת הנמנום הסובייקטיבית של אדם עם היקיצה. ירידה בטמפרטורת הגפיים עשויה למנוע אובדן חום עם ההתעוררות, ובכך להקל על חזרת טמפרטורת הגוף הליבה לרמות הומאוסטטיות במהלך היום.[5]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ יוחאי וולף, האם שינה קצרה במהלך היום מקשה עלינו להירדם בלילה?, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 באוקטובר 2016
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 Cassie J HILDITCH , Jillian DORRIAN , Siobhan BANKS, Time to wake up: reactive countermeasures to sleep inertia
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Sleep inertia: current insights
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).