Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אין שום אלטרנטיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:KAS-Bonitz, Peter-Bild-15535-1.jpg
השפעת הסיסמה מחוץ לפוליטיקה הבריטית: פוסטר של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית משנת 1994 עם הסיסמה "אין שום אלטרנטיבה"

"אין שום אלטרנטיבה" (באנגלית: There is no alternative, ובראשי תיבות: TINA) היא סיסמה פוליטית הגורסת כי הקפיטליזם הליברלי הוא המערכת הכלכלית והחברתית היחידה בת-קיימא. הסיסמה מזוהה בעיקר עם מדיניותה ודמותה של ראש ממשלת בריטניה בשנות ה-80, מרגרט תאצ'ר[1], שטענה כי כלכלת שוק היא השיטה הכלכלית היחידה שעובדת. תאצ'ר תיארה את תמיכתה בשווקים כתוצאה מטיעון מוסרי, לפיו מוסר אנושי חייב להתבסס על בחירה חופשית של הפרט[1].

בפתח המאה ה-21, הפך השימוש בסיסמה למזוהה עם עקרונות הנאו-ליברליזם, הליברליזציה והפרטת שווקים. פוליטיקאים שונים השתמשו בטיעון זה כדי להצדיק מדיניות של ליברליזם כלכלי, שמרנות פיסקלית ומדיניות צנע. כך למשל, בשנת 2013 החיה ראש הממשלה הבריטי דייוויד קמרון את הביטוי כשטען, ביחס לתוכנית הצנע של ממשלתו, כי "לו הייתה דרך אחרת הייתי נוקט בה, אך אין שום אלטרנטיבה"[2]. בגרמניה, המונח המקביל "alternativlos" (חסר חלופה) מזוהה עם כהונתה של אנגלה מרקל כקנצלרית.

חוקרים של תופעת הפופוליזם מצביעים על קשר בין רטוריקת ה-TINA לבין עליית מפלגות פופוליסטיות מאז שנות ה-90. לפי גישה זו, כאשר האליטות הפוליטיות מאמצות מושגים כמו "שוק חופשי" כאמיתות שאינן ניתנות לערעור, נוצר מצב של "פוסט-פוליטיקה" שבו מיטשטשים ההבדלים האידאולוגיים בין המפלגות הממסדיות. חוסר הדיון הציבורי והיעדר האופוזיציה למדיניות הכלכלית הדומיננטית, הובילו לתחושת תסכול בקרב הציבור, שסללה את הדרך לעלייתן של תנועות כגון "אלטרנטיבה לגרמניה" ומפלגת "פידס" בהונגריה תחת ויקטור אורבן.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ Nick Robinson, ‏Economy: There is no alternative (TINA) is back, ‏BBC News, ‏7 במרץ 2013
תוכן עניינים