אימגלימין
פעולות נוספות
| קובץ:Imeglimin.svg | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (2S)-N6,N6,2-trimethyl-1,2-dihydro-1,3,5-triazine-4,6-diamine | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| Twymeeg | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C6H13N5 |
| מסה מולרית | 155.2 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | כ־20%–50%; הזמינות יורדת במינונים גבוהים, ככל הנראה עקב רוויה של מנגנון הספיגה הפעיל במעי |
| קשירה לחלבונים | נמוכה מאוד |
| מטבוליזם | אינה עוברת מטבוליזם משמעותי בכבד |
| זמן מחצית חיים | 9–20 שעות |
| הפרשה | כלייתית (בעיקר בצורתה הבלתי־משתנה) |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | דורש מרשם |
| קטגוריית סיכון בהיריון | לא ידוע |
| דרכי מתן | פומי |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | לא דווח |
| LD50 | >2,000–3,000 מ״ג/ק״ג |
| מזהים | |
| קוד ATC | A10BX15 |
| מספר CAS | 775351-65-0 |
| PubChem | 24812808 |
| ChemSpider | 26232690 |
אימגלימין (באנגלית: Imeglimin) היא תרופה פומית לטיפול בסוכרת מסוג 2. התרופה משתייכת למשפחת תרופות glimins, ומנגנון הפעולה כולל הגברת הפרשת אינסולין, ושיפור הרגישות לאינסולין. התרופה אושרה לשימוש קליני ביפן ובהודו.[1]
שימוש רפואי עריכה
התרופה מיועדת לטיפול בסוכרת מסוג 2 כמונותרפיה, או כתוספת לדיאטה ולפעילות גופנית לשיפור איזון הגלוקוז בדם.[1]
מנגנון פעולה עריכה
לתרופה מנגנון פעולה כפול:
- הגברת הפרשת אינסולין – באופן תלוי-גלוקוז, באמצעות עלייה בייצור ATP מיטוכונדריאלי, NAD, cADPR ובריכוז הסידן התוך־תאי בתאי β בלבלב.
- שיפור הרגישות לאינסולין – באמצעות שיפור קליטת גלוקוז בשריר, הגברת ביטוי GLUT4 והפעלת מסלולי איתות תאיים כגון IRS ו-Akt.[2]
פרמקוקינטיקה עריכה
אימגלימין ניתנת במתן פומי ונספגת דרך מערכת העיכול. הזמינות הביולוגית שלה בינונית ותלויה במינון. התרופה נקשרת במידה נמוכה לחלבוני פלזמה ומופרשת בעיקר בצורתה הבלתי־משתנה דרך הכליות. זמן מחצית החיים מאפשר מתן פעמיים ביום.[1]
המינון המקובל של אימגלימין במבוגרים הוא 500–1,000 מ״ג פעמיים ביום, בהתאם להנחיות הרגולטוריות.[1]
הרשות היפנית לתרופות ממליצה על הפחתת מינון בחולים עם אי־ספיקת כליות בדרגה 3b–4, ועל הימנעות משימוש בחולים עם אי־ספיקת כליות סופנית (eGFR <15 מ״ל/דקה/1.73 מ״ר). בהודו קיימת המלצה להימנע משימוש בתרופה בחולים עם eGFR נמוך מ־45 מ״ל/דקה.[1]
בטיחות ותופעות לוואי עריכה
אימגלימין הדגימה פרופיל בטיחות וסבילות טוב במחקרים קליניים. תופעות הלוואי שדווחו היו לרוב קלות עד בינוניות וכללו בעיקר תסמינים במערכת העיכול, כגון שלשול, אי נוחות בטנית, בחילה והקאה. שכיחות היפוגליקמיה הייתה נמוכה, בהתאם למנגנון הפעולה התלוי-גלוקוז של התרופה.[3]
התוויות נגד עריכה
אין להשתמש בתרופה בחולים עם רגישות יתר לחומר הפעיל או לאחד ממרכיביה, וכן במצבים של קטואצידוזיס סוכרתי, תרדמת סוכרתית או מצבי טרום-תרדמת הקשורים לסוכרת. התרופה אינה מיועדת לטיפול בסוכרת מסוג 1.[1]
שימוש בהריון ובהנקה עריכה
הבטיחות של אימגלימין במהלך היריון לא הוכחה במחקרים מבוקרים בבני אדם. לפיכך, השימוש בתרופה במהלך היריון אינו מומלץ, אלא אם התועלת האפשרית לאם עולה על הסיכון הפוטנציאלי לעובר. במהלך הנקה מומלץ להימנע משימוש בתרופה, מאחר שבמחקרים פרה-קליניים הודגמה העברה לחלב אם.[1]
אינטראקציות בין־תרופתיות עריכה
על פי הנתונים הקיימים ועלוני התרופה, לא דווחו אינטראקציות תרופתיות בעלות משמעות קלינית עם אימגלימין. עם זאת, בשילוב עם תרופות המגבירות הפרשת אינסולין ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, ולכן נדרש ניטור מתאים.[1]
אישור רגולטורי עריכה
אימגלימין אושרה לשימוש ביפן בשנת 2021 על ידי הרשות היפנית לתרופות (PMDA), ובהודו בשנת 2022 על ידי הרשות הרגולטורית ההודית (DCGI). התרופה אינה מאושרת לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), ולא על ידי הסוכנות האירופית לתרופות (EMA).
מחקרים עריכה
מחקרים פרה-קליניים הצביעו על כך שאימגלימין עשויה להשפיע על שלושה מרכיבים מרכזיים בפתוגנזה של סוכרת מסוג 2: הפחתת ייצור גלוקוז בכבד, שיפור קליטת גלוקוז בשריר והפחתת אפופטוזיס של תאי β בלבלב.[2]
בניסויים קליניים בפאזה 2 ובפאזה 3 הודגמה ירידה מובהקת ברמות HbA1c בחולי סוכרת מסוג 2, הן כמונותרפיה והן כטיפול משלים לתרופות אחרות להורדת גלוקוז.
סקירה שיטתית ומטה־אנליזה שפורסמה בשנת 2023, אשר כללה ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, הראתה כי אימגלימין במינון 1,000 מ״ג פעמיים ביום הפחיתה באופן מובהק את רמות HbA1c בהשוואה לפלצבו, הן בשימוש כמונותרפיה והן בשילוב עם טיפולים פומיים אחרים. עם זאת, מחברי הסקירה ציינו כי נדרש מידע נוסף ממחקרים רחבי־היקף וארוכי־טווח להערכת השפעת התרופה על תחלואה ותמותה, לרבות תוצאים קרדיווסקולריים.[3]
כמוכן, הוצע כי אימגלימין פועלת באמצעות ויסות תפקוד שרשרת הנשימה במיטוכונדריה, לרבות עיכוב תחרותי חלקי של קומפלקס I ושיקום פעילות קומפלקס III. השפעה זו משפרת את התפקוד המיטוכונדריאלי ברקמות מטרה המעורבות בפתופיזיולוגיה של סוכרת מסוג 2, ובהן תאי β בלבלב, הכבד ושריר השלד.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ACME Laboratories Ltd. Imegli (Imeglimin Hydrochloride) – Product Information Leaflet. August 2023. https://www.acmeglobal.com/wp-content/uploads/2023/08/Imeglimin-HCl-Imegli.pdf
- ^ 1 2 3 Rena G, Hardie DG, Pearson ER. Imeglimin: a novel therapeutic agent targeting mitochondrial bioenergetics in type 2 diabetes. Journal of Diabetes and Metabolic Disorders. 2015;14:45. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4561051/
- ^ 1 2 Singh AK, Singh A. Efficacy and safety of imeglimin in type 2 diabetes: a systematic review and meta-analysis of randomized placebo-controlled trials. Diabetes & Metabolic Syndrome: Clinical Research & Reviews. 2023. :contentReference[oaicite:10]{index=10}
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
