Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אילת ברגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אילת ברגור
תאריך עלייה 1970
פרופיל ב-IMDb

אָיֶלֶת בַּרְגוּר (נולדה ב-30 בספטמבר 1969) היא במאית קולנוע, תסריטאית וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

ברגור נולדה ב-1969 בסן פרנסיסקו לשרית וד"ר יונה ברגור. בגיל שנה עלתה לישראל עם משפחתה וגדלה ברמת השרון, שם נולד אחיה הצעיר זיו.[1] היא בוגרת המחזור הראשון של תיכון אלון בעיר, ולאחר מכן למדה לימודי קולנוע ב"קמרה אובסקורה" והיא בעלת תואר שני בתוכנית הבינתחומית באמנויות של אוניברסיטת תל אביב.

קריירה מקצועית עריכה

ברגור החלה לביים סרטי קולנוע ב-1997, אך לאחר שני סרטים עלילתיים שביימה עברה להתמקד ביצירה דוקומנטרית מפרספקטיבה של ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלה.

מאז 2006 היא מלמדת קולנוע לתלמידי תיכון, ובין היתר לימדה בתיכון עירוני ה' בראשון לציון ובתיכון אילון בחולון, וכן מרצה לתלמידי תיכון על קולנוע דוקומנטרי[2] ומלמדת בסמינר הקיבוצים ובבית הספר חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה.

סרטים עלילתיים עריכה

סרטי תעודה עריכה

  • מכתב לילד שאיננו (1999) - סרט קצר המתעד את אביה של ברגור, יונה, כותב מכתב לבנו שנפל.[4]
  • משא אחר (2000) - הסרט נוצר בשיתוף ארבע משפחות של מפקדי פלוגות צעירים מחטיבת הצנחנים שנפלו בעת שירותם בשנים 1995–1997 - אורי אזולאי, יואל דיליאן ונדב מילוא, ומשפחתה של ברגור עצמה, ומתעד את התמודדותן עם אובדן הבנים. ברגור הפיקה וביימה את הסרט, ששודר בערוץ הראשון.[1]
  • ילדי הלילה (2002) - שודר בערוץ 8
  • עובדה (2002)
  • בזיו ימיו (2003) - סרט הנצחה שיצרה ברגור על אחיה, ושודר במסגרת שידורי יום הזיכרון ב-HOT.[5][6]
  • קרוב אבל רחוק (2003) - תיעוד מערכת היחסים המורכבת בין מפעל אינטל לקריית גת ותושביה. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה ובערוץ הראשון.[7]
  • ישראלית בברלין (2004) - סרט קצר בן 4 דקות בלבד במסגרת פרויקט "מבטים, ישראל 2004 - הפנים של המדינה", המתעד נסיעה של ברגור ברכבת התחתית בברלין[8]
  • סמתת חצור 2 (2004) - הסרט התמודד בתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע ושודר בערוץ 8.[9]
  • בית אהבה (The House on August Street - (2007 - תיעוד של כפר הנוער "אהבה" שהקימה ביאטה ברגר, אחותו של סבא-רבא של ברגור. הסרט שודר בערוץ 10 וערוץ 2, זכה בפרס השני בתחרות סרטי התעודה של פסטיבל חיפה בשנת 2007, פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר מטעם איגוד הטלוויזיה האירופי (2008) והיה מועמד לפרס אופיר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר (2008).
  • מאחורי הכוונות (2008) - שודר בערוץ 2, רשת
  • מעבר גבול (2011) - ברגור כתבה את התסריט לסרט עם נועה ברמן-הרצברג, והוא השתתף בסדנת Mediterranean Film Crossing Borders במסגרת פסטיבל קאן 2007, ובסדנת פיתוח תסריטים במרקש במרוקו.[10]
  • עדויות של כאב ותקווה (2025) - פרויקט בהפקת פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני ובבימויה של ברגור, המציג סיפורים של ישראלים ופלסטינים שכולים שהצטרפו לפורום לאחר טבח שבעה באוקטובר. הסרט נבחר להקרנה מיוחדת במסגרת תוכנית "Dealing with the Past" של פסטיבל הסרטים של סרייבו.[11][12]
  • ראס פינה

ספריה עריכה

  • בית אהבה: סיפור הצלתו של בית הילדים היהודי בברלין - בשנת 2003 זכתה ברגור במלגת שהייה בברלין מטעם DAAD (אנ'), ועברה לעיר למשך 8 חודשים כדי לעבוד על התחקיר לסרט "בית אהבה". במהלך תקופה זו פנתה אליה הוצאת הספרים הגרמנית DTV (אנ'), והציעה לה לעבד את התחקיר לספר. הספר ראה אור בגרמנית בשנת 2006 בשם Ahawah Heisst Liebe, וב-2013 תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
  • אופרת הסבון הישראלית: מרמת אביב ג' ועד לאלופה - מחקר אקדמי ראשון מסוגו בישראל שחקר את אופרות הסבון והטלנובלות שהופקו בישראל בשנים 1996-2006,[13] ובחן האם הן נטועות במציאות הישראלית, או נעדרות מאפיינים איקונוגרפיים ספציפיים ומנותקות מהמקום שבו הופקו (רסלינג, 2010)[14]

חיים אישיים עריכה

ב-1996 נפל אחיה, סרן זיו ברגור, במהלך שירותו הצבאי ליד קיבוץ בית זרע. משפחתה עתרה לבג"ץ כדי ששמה של ברגור יונצח על מצבתו, ולאחר שהעתירה נדחתה הוסיפו הוריהם למצבתו של זיו את המלים "אח לאיילת", ללא אישור.[15]

שנה לאחר נפילתו של זיו יצרה אמו פסל ברונזה לזכרו, אך הוא נעקר ב-2006 על ידי גנבי מתכות. לאחר פטירתה של האם שרית החליטו ברגור ואביה להקים מחדש את הפסל בשדרת האמנים ברמת השרון.[16]

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נכנסת ברגור לתפקיד מנהלת החמ"ל האזרחי, יזמה את חמ"ל המשפחות השכולות, והובילה את מחאת "לא לשווא".[17]

ברגור מתגוררת בתל אביב ואם לבן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 קורות החיים של סרן זיו ברגור, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  2. ^ בין "האח הגדול" ל"ילדי הלילה", באתר www.saltarbutartzi.org.il
  3. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg כאילו כלום לא קרה, סרטון בערוץ "הארכיון", באתר יוטיוב
  4. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg A letter to an abscent child, סרטון בערוץ "Ayelet Bargur", באתר יוטיוב
  5. ^ במה לצפות הערב, באתר ynet, 5 במאי 2003
  6. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg בזיו ימיו, סרטון בערוץ "ayelet Bargur", באתר יוטיוב
  7. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg קרוב אבל רחוק, סרטון בערוץ "דודו יצחקי", באתר יוטיוב
  8. ^ ישראלית בברלין - NFCT, באתר nfct.org.il, ‏2014-04-30
  9. ^ 17 סרטים עלילתיים הוגשו לתחרות האקדמיה הישראלית, באתר הארץ, 17 ביוני 2003
  10. ^ איילת ברגור - סקירה, סרטים וסדרות, באתר אידיבי
  11. ^ מה מחבר בין שכול פלסטיני וישראלי? הסיפורים שמציגים תשובה, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2025
  12. ^ פסטיבל סרייבו יקרין סרט של פורום המשפחות השכולות על המלחמה, באתר וואלה, 30 ביולי 2025
  13. ^ איילה פנייבסקי, מרמת אביב ג' עד האלופה: מה קרה לטלנובלות הישראליות?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011
  14. ^ אופרת הסבון הישראלית: מרמת אביב ג’ עד לאלופה, באתר kotar.cet.ac.il
  15. ^ עמוס הראל, עשר שנים אחרי מותו, שינו הורי החייל את הכתובת על מצבתו, באתר הארץ, 4 במאי 2006
  16. ^ בני קימרון, משפחת ברגור מקימה מחדש את הפסל שהושחת לזכרו של סרן זיו ז"ל, באתר mynet‏ הרצליה, 20 בינואר 2022
  17. ^ ירון דורון, רבבות מחו נגד הממשלה ברחבי הארץ: קרובי חטופים נעצרו בת"א; מכת"זית הופעלה בעקבות חסימת איילון, באתר ישראל היום, 11 במאי 2024
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אילת_ברגור&oldid=162818"