אילן פז
פעולות נוספות
| תא"ל מיל אילן פז 2019. | |
| לידה |
11 בפברואר 1960 (גיל: 66) י"ג בשבט ה'תש"ך חיפה, ישראל |
|---|---|
| כינוי | "פיצי" |
| שירות צבאי | |
| השתייכות | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל |
| דרגה | תת-אלוף תת-אלוף |
|
1978–2005 (כ־27 שנים) | |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת לבנון מלחמת לבנון האינתיפאדה הראשונה המערכה ברצועת הביטחון המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה | |
אילן פז (נולד ב־11 בפברואר 1960) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שהחל את דרכו כקצין לוחם בשייטת 13 וכיהן כראש המנהל האזרחי.
ילדות ולימודים עריכה
פז גדל בחיפה הוא בנם של כרמלה ואורי פז מחיל הים. התחנך בבי"ס תיכון עירוני ה' בכרמל.
בחיל הים עריכה
עם גיוסו לצה"ל ב-1978 התנדב פז לשייטת 13. הוא השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי ויצא לקורס קציני חי"ר בבה״ד 1 אותו סיים בשנת 1982. עם תום הקורס שב לשייטת 13 ושימש כמפקד צוות לוחמים. ביומה הראשון של מלחמת שלום הגליל השתתף כמפקד כח במבצע ההנחתה בשפך אל-אוואלי.
בהיותו בדרגת רס"ן הצטרף לקורס חובלים אותו סיים במחזור ס' בשנת 1987, בהמשך שימש כמפקד ספינת הטילים אח"י יפו (סער 4) בשנים 1988–1989.
בשנת 1989 חזר פז לשייטת 13 לתפקיד כמפל"ג הדרכה. בשנים 1991–1993 היה מפל"ג לוחמים. ובשנים 1994–1995 קיבל את תפקיד סגן מפקד השייטת.[1] במסגרת תפקידיו השתתף כמפקד כוח במספר רב של מבצעים מעבר לקווים בלבנון ובמדינות ערב שונות.
בצבא היבשה עריכה
בשנת 1996 עבר פז לשמש כמפקד חטיבת מנשה, חטיבה מרחבית האחראית על מרחב ג'נין[2] והועלה לדרגת אל"ם. בתפקיד זה עסק בעת התרחשות מהומות מנהרת הכותל. בשנים 1999–2000 שימש פז כמפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר.
בתפקידו הבא שימש פז כמפקד חטיבת בנימין, האחראית על מרחב רמאללה,[3] ופיקד עליה במהלך האינתיפאדה השנייה.[4]
פז לחם במבצע חומת מגן[5] במהלך המבצע השתלט מחדש כוח דו חטיבתי של חטיבת בנימין וחטיבה 500 בפיקודו של פז, על העיר אל-בירה. ב-15 באפריל 2002, היה מפקד המבצע ללכידת מרואן ברגותי. לימים טען פז כי ברגותי נעצר מתוך נקמה של ממשלת ישראל ואף אחד לא באמת מאמין שהשתתף בפועל בפיגוע.[6] ברגותי הורשע בין השאר בחמישה מעשי רצח.
בעקבות ועדת בדיקה בראשות אלוף איל בן ראובן, על התנהלות החטיבה בפיקודו בעת שצלף פלסטיני הרג עשרה אזרחים וחיילים בסמוך למחסום המשטרה הבריטית במרץ 2002, נרשמה לפז הערה פיקודית, על שני כשלים: על שלא וידא שהכח בשטח ביצע את הוראותיו הספציפיות בליל האירוע, ועל שמירת קשר לקויה עם משפחות החללים.
המנהל האזרחי עריכה
בשנת 2002 הועלה פז לדרגת תא"ל ומונה לראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון במקום תא"ל דב צדקה .[7] כראש המנהל האזרחי נקלע פז לעימות מתמשך עם הנהגת המתנחלים באיו"ש על רקע מאבקו התמודדותו עם המאחזים. בתקופת ביצוע תוכנית ההתנתקות הגיש תלונה במשטרה על איומים על חייו.[8]
באזרחות עריכה
בשנת 2006 השתחרר פז מצה"ל. לאחר שחרורו הצטרף פז למועצה לשלום ולביטחון.[9] בנוסף, פז היה חבר במועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל עד שנת 2017.[10]
פז השתתף בכתיבת הנספח הביטחוני של יוזמת ז'נבה בשאיפה לפתרון הסוגיה הפלסטינית. יחד עם השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, הישאם עבד א-ראזק גיבש תוכנית לשחרור אסירים פלסטינים כחלק מניהול המשא ומתן לשלום. כן כתב יחד עם הפרקליטה טליה ששון מסמך בנושא שמירת חוק וסדר ביהודה ושומרון. המשיך בכתיבת תוכניות נוספות כמתווה כולל או נקודתי ליעד השלום.
במסגרת משפט בארצות הברית, בו תבעו שש משפחות אמריקאיות את הבנק הערבי באשמת מימון טרור בתקופת האינתיפאדה השנייה. פז הגיש חוות לטובת הבנק.[א][11]
פז ניהל במשך כשנתיים את "ביטיאיי - יוצאים מהקיפאון ישראל בע"מ (חל"צ)" ארגון של אנשי עסקים בכירים התומכים בפתרון שתי המדינות. בחודש יוני 2019 התפטר מהנהלת החברה. פז חבר בהנהלת יוזמת ז'נבה ומפקדים למען ביטחון ישראל. במאי 2019 הודיע כי ”אני, ששירתי את המדינה 28 שנים, שהייתי מוכן לתת את חיי למענה בקשות שביחידות ובקשים שבתפקידים, ששני בני קצינים ביחידה מובחרת. יש גבול. הוא עומד להיחצות. לא ממליץ את זה לאחרים. רק אומר על עצמי.”.[12]
חיים אישיים עריכה
פז נישא ב-1986 לאלונה איידלמן, ד"ר לרפואה, ולזוג ארבעה ילדים, בניו שירתו אף הם בחיל הים. אך לאחר מספר שנים התגרש פז מאיידלמן.
ב-2010 נישא פז בשנית לרותם כהן, ד"ר לביולוגיה, ולזוג שתי בנות. הם מתגוררים בכרם מהר"ל.
פז בוגר תואר ראשון בלימודי מזרחנות וארץ ישראל באוניברסיטת חיפה בשנת 1994 ובוגר בית הספר הצבאי הצרפתי אקול מיליטר בשנת 1999.
קישורים חיצוניים עריכה
- עמוס הראל, ברמאללה עדיין לא מוחקים רחובות, באתר הארץ, 29 באפריל 2001.
- "חלק מהפתרון: הסרת מחסומים", באתר ynet, 23 בינואר 2004
- אפרת וייס, ראש המנהל האזרחי: המצב בשטחים - החמור מאז 67', באתר ynet, 23 במרץ 2004.
- חגי הוברמן, פיצי מערים קשיים גדולים, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2004.
- מאת עמוס הראל וגדעון אלון, מכתבי הנאצה הגיעו לצה"ל: איומים על ראש המינהל האזרחי בגדה, תא"ל אילן פז, באתר וואלה, 14 בפברואר 2005.
- עמוס הראל, נטש בזמן, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005.
- עקיבא אלדר, אחרי 28 שנות שרות אילן פז שיחרר את הבלמים, באתר וואלה, 13 במאי 2006.
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., מר כיבוש ראה את האור, באתר ynet, 19 במאי 2006.
- עמירם ברקת, "ארה"ב עוקבת אחר הבניה בשטחים באמצעות לווינים", באתר גלובס, 13 ביוני 2009.
- אבי שאולי, סגן מפקד שייטת 13 לשעבר מעביר ביקורת קשה על צה"ל: "הפכנו עשרות אלפי עזתים למחבלים בפוטנציה", באתר ביזפורטל, 10 באוגוסט 2014
- ניסן צור, משפחות נפגעי טרור עצרו את זרם מימון הארגונים, באתר nrg, 15 באוקטובר 2014.
- תא"ל מיל אילן פז וידאו בלוג של יוזמת ז'נבה,
- שבתי בנדט, ראש המנהל האזרחי בעבר נגד הכפפתו לבית היהודי: "החלטה נוראה", באתר וואלה, 11 במאי 2015.
- רזי ברקאי, "שני מיליון אנשים לא יתאדו אנחנו צריכים שלרצוע יהיו חשמל ומים" ריאיון עם תא"ל במיל אילן פז החושש מהסלמה, גלי צה"ל 1 באפריל 2018.
ביאורים עריכה
- ^ על כך קיבל יחד עם אורי שגיא ואבי קוסטליץ מהשב"כ מאמר תוכחה מעמוס גלבוע.
הערות שוליים עריכה
- ^ עמוס הראל, נטש בזמן, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005
- ^ עמוס הראל, ברמאללה עדיין לא מוחקים רחובות, באתר הארץ, 29 באפריל 2001
- ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 115.
- ^ אמיר אורן, קציני צה"ל כבר רוצים לצאת, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2001
- ^ רועי מנדל, "מבצע סבתא" במוקטעה, מעבר לקיר של ערפאת, ynet, 23.03.2012, כפי שהועלה באתר "יד לשריון".
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של אילן פז ברשת החברתית X (טוויטר)
- ^ פליקס פריש, תת אלוף הדליף לתקשורת - ולא יקודם, באתר ynet, 19 בספטמבר 2002
- ^ אפרת וייס ורוני סופר, לקראת התנתקות: איומים על ראש המינהל האזרחי, באתר ynet, 14 בפברואר 2005
- ^ עמוס הראל, קומבינה ישראלית טיפוסית, באתר הארץ, 26 ביוני 2010
- ^ אתר הקרן החדשה לישראל.
- ^ עמוס גלבוע, בנק מטרות: מה הניע שלושה אנשי ביטחון בכירים מישראל להעיד בעד "הבנק הערבי"?, באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2015
- ^ בכיר לשעבר בצה"ל נגד חוק החסינות: "הייתי מחזיר את פנקס המילואים", באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2019
