אייל הביצות
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןאייל הביצות | |
|---|---|
| אייל ביצות זכר אייל ביצות זכר | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילי העולם החדש |
| סוג: | Blastocerus |
| מין: | אייל הביצות |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Blastocerus dichotomus | |
| תחום תפוצה | |
| קובץ:Distribution of Blastocerus dichotomus.png | |
אייל הביצות (שם מדעי: Blastocerus dichotomus) הוא סוג של אייל גדול בתת-משפחת איילי העולם החדש החי באמריקה הדרומית ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית בשנת 1815 על ידי ג'ון קרל וילהלם יליגר, והוא האייל הגדול ביותר באמריקה הדרומית.
מראה חיצוני עריכה
אייל הביצות הוא בין הגדולים באיילי העולם החדש: גובהו בכתפיים 100–115 ס"מ, אורכו 145–200 ס"מ, ומשקלו 100–120 ק"ג. צבע פרוותו זהוב או אוכרה עם נטייה לאדמדם, ורגליו בולטות בצבען השחור. סביב הסנטר והגרון יש סינר לבן בוהק, וסימונים לבנים נוספים נמצאים במותניים, סביב העיניים השחורות ובצידן הפנימי של האוזניים. חרטומו, שפתיו ואפו של האייל שחורים, ופניו עשויות להיות לבנבנות.
למין זה אוזניים גדולת ופרסות ארוכות ורחבות המותאמות במיוחד לתנועה באדמה ביצתית. הזכר מתאפיין בקרניים מסועפות וכבדות המגיעות לאורך של 60 ס"מ, ולמשקל של שני ק"ג. בדומה לאיילים טרופיים אחרים, הקרניים אינן נושרות מדי עונה אלא עשויות להיוותר מספר שנים.
תפוצה ואקולוגיה עריכה
האוכלוסיות העיקריות של אייל הביצות נמצאות בברזיל ובארגנטינה, ואוכלוסיות קטנות יותר נמצאות בפרו, בוליביה ופרגוואי; המין היה מצוי בעבר גם באורוגוואי, אך ככל הנראה נכחד ממנה.
כפי שמרמז שמו, סביבת המחיה העיקרית של האייל היא ביצות או אזורי הצפה ששוכנים בתוך יערות לחים, נהרות ושטחי שטחי מרעה, והוא מעדיף אזורים עם צמחייה גבוהה וצפופה כמו קנה או סוף. הוא מגלה העדפה למים רדודים בגובה 50 ס"מ, ונמנע ממקומות בהם מפלס המים גבוה ממטר. טורפיו העיקריים של אייל הביצות היו יגוארים ופומות, אולם כיום הם נדירים בסביבת המחיה שלו.
אייל הביצות פעיל בשעות הדמדומים ובשעות הלילה, את שעות היום יבלה במנוחה בצמחייה העבותה. האייל חי בדרך כלל בזוגות, ובעונות שבהם יש מזון בשפע הוא עשוי לחיות לפרקים בקבוצות קטנות של עד 6 פרטים. תזונתו כוללת עשבים וצמחים רכים וקלים לעיכול וכן שרכים וצמחי מים שונים. ההיריון של הנקבה נמשך כשמונה חודשים שבסופם נולד על פי רוב עופר אחד; העופר נגמל אחרי שישה חודשים ונשאר לצד אימו במשך שנה.
מצב עריכה
מצבו של אייל הביצות מוגדר כ"פגיע" (VU) על ידי הרשימה האדומה של IUCN, בשל ציד ואובדן בתי גידול. שני תת-מינים של האייל נתונים ב"סכנת הכחדה" וב"סכנת הכחדה חמורה". גורמים נוספים המובילים להתמעטות האוכלוסייה, הם הקמת סכרים, זיהום מים מכריית זהב, ומחלות המועברות על ידי בעלי חיים מקומיים. קיימות מספר שמורות טבע מוגנות, אולם הן מנוהלות בצורה לא נאותה ואין בהן הגנה יעילה מפני הציד.
גלריה עריכה
-
אייל זכר בברזיל
-
אייל זכר פוסע
-
נקבה בארגנטינה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg אייל הביצות, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg אייל הביצות, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- אייל הביצות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אייל הביצות, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg אייל הביצות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אייל הביצות, באתר FishBase (באנגלית)
- אייל הביצות, באתר צמח השדה
- אייל הביצות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אייל הביצות, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png אייל הביצות, באתר GBIF (באנגלית)
- אייל הביצות, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg אייל הביצות, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png אייל הביצות, באתר eBird (באנגלית)
- אייל הביצות, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים עריכה