Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

איוואן קלימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
איוואן קלימה
קלימה, 2015
קלימה, 2015
קלימה, 2015
קובץ:Svět knihy 2009 - Ivan Klíma.jpg
איוואן קלימה, בשנת 2009

איוואן קלימה (בצ'כית: Ivan Klíma;‏ 14 בספטמבר 1931 – 4 באוקטובר 2025) היה סופר ומחזאי צ'כי ממוצא יהודי.

ביוגרפיה עריכה

רקע משפחתי, ילדותו וצעירותו עריכה

איוואן קלימה נולד בשנת 1931 בפראג, אז בירת צ'כוסלובקיה, בשם איוואן קאודרס (Ivan Kauders). אביו היה מהנדס החשמל, המדען והממציא ד"ר וילם קאודרס (מאוחר יותר נקרא וילם קלימה). אמו מרתה עבדה כמזכירה. כילד הוטבל לנצרות הפרוטסטנטית. באביב 1939 צ'כוסלובקיה סופחה לגרמניה הנאצית והמשפחה היהודית נרדפה. אף על פי שאביו הצליח להשיג עבודה במפעל בליברפול ואשרת כניסה לבריטניה לעצמו, לאשתו ולילדיו, הוא נאלץ לוותר על ההגירה בגלל עיכוב בקבלת אשרה לאימו, אותה לא היה מוכן לעזוב. בנובמבר 1941 גורש האב למחנה הריכוז טרזין ובעקבותיו גורשו לשם בדצמבר 1941 גם אשתו ושני ילדיהם.

טרזין עריכה

קלימה היה שלוש שנים בטרזין עד ששוחרר על ידי הצבא הסובייטי במאי 1945. הוא והוריו שרדו את השואה, בעוד רוב היהודים בטרזין נשלחו להשמדה באושוויץ. במאמריו במגזין "גרנטה", ציין קלימה שדווקא בזמנים הקשים ביותר במחנה הוא גילה את "הכוח המשחרר של הכתיבה", כשהקריא חיבור פרי עטו לתלמידים אחרים.

השנים שאחרי השחרור עריכה

לאחר המלחמה שינו הוריו את שם משפחתם הגרמני קאודרס לקלימה, בעל צליל צ'כי. יצירתו של קלימה עוצבה בתקופה שאחרי המלחמה בה צ'כוסלובקיה שוחררה מהנאצים רק כדי למצוא את עצמה דרך שלטון הרודנות והדיכוי של ברית המועצות הסטליניסטית. קלימה סיפר כי התקוות ששאב מאגדות ילדותו, של ניצחון כוחות הטוב על פני כוחות הרשע, התבדו כשגילה כי, למעשה, כוחות רשע מסוגים שונים נאבקו זה בזה על השליטה בעולם. אביו של קלימה, וילם קלימה, נכלא על ידי השלטונות הסטליניסטיים הצ'כיים. באווירה הזאת עוצבה היצירה של קלימה, כשברקע – ידיעת מעמקי האכזריות האנושית, והצורך לשמור על צלם אנוש ולדבוק, למרות הדיכוי, בערכים האישיים.

שנות הבגרות והיצירה במשטר הקומוניסטי עריכה

אמו ניסתה להשכיח את ימי המחנה והשתדלה יחד עם זה להשכיח את יהדות המשפחה. קלימה עצמו היה במשך עשר שנים פעיל הכנסייה הפרוטסטנטית הצ'כית. אחרי סיום הגימנסיה, למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטת פראג. עבודת הגמר שלו דנה בסופר קרל צ'פק. בהמשך עבד קלימה כעיתונאי וכעורך, בין השאר, במגזינים "קווטי" (בשנים 1959–1963), בהוצאה לאור "צ'סקוסלובנסקי ספיסובאטל" (הסופר הצ'כוסלובקי) ובמגזינים "ליטרארני ליסטי" (שנסגר מאוחר יותר על ידי השלטונות), "פלאמן" ו"אוריינטאצה". בשנת 1967 גורש מהמפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה אך בימי האביב של פראג התקבל שוב. רבים תהו כשקלימה, ששהה בלונדון בעת פלישת כוחות הברית ורשה לארצו, החליט לחזור לפראג הכבושה על ידי הטנקים הסובייטים. הוא הסביר ש"הגלות היא רעה לסופר". הוא טען כי ביקש לכתוב על ההווי היום-יומי בארצו. בשנת 1969 עדיין אפשר לו המשטר הפרו-סובייטי החדש של גוסטב הוסאק, לנסוע לארצות הברית, כדי להרצות באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. אולם כשבשנת 1970 חזר לצ'כוסלובקיה גורש קלימה שוב, לשם שינוי לצמיתות, מהמפלגה הקומוניסטית. לא ניתן לו לפרסם את ספריו ומחזותיו למשך עשרים שנים. קלימה נאלץ משום כך להתפרנס מעבודות מזדמנות כמו מטאטא רחובות, פרמדיק באמבולנסים או רוכל של ספרים אסורים.

אחרי מהפכת הקטיפה עריכה

יצירותיו יכלו להתפרסם שוב רק אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה במהפכת הקטיפה של שנת 1989. אחרי 1989 כתב תקופת-מה מדור שבועי בעיתון "לידובה נוביני" וטייל הרבה בעולם. למשך סמסטר התארח באוניברסיטת ברקלי. בשנת 2002 זכה איוואן קלימה בפרס הספרותי ע"ש פרנץ קפקא של אגודת פרנץ קפקא בפראג.

קלימה נפטר ב-4 באוקטובר 2025. אשתו, הלנה, פסיכואנליטיקאית שני ילדיהם – מיכאל קלימה, מנהל עיתון פיננסי, וחנה פבלטובה, ציירת ומאיירת, וארבעה נכדים.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

  • 2002 – האות להצטיינות של צ'כיה – דרגה א'
  • 2002 – פרס פרנץ קפקא
  • 2010 – פרס "מגנזיה ליטרה" (צ'כיה) בקטגוריה "ספרות עיון" – עבור ספר הזיכרונות שלו "Moje šílené století"
  • 2010 – פרס קרל צ'אפק – מטעם מועדון PEN הצ'כי
  • 2013 – פרס פרדיננד פרואוטקה
  • 2016 – יקיר העיר פראג

יצירתו עריכה

ספריו עריכה

  • Moje šílené století (המאה המטורפת שלי) 1 (2009), 2 (2009) – ספר אוטוביוגרפיה שזכה בפרס הספרותי הצ'כי "מגנסיה ליטרה" (Magnesia Litera) בשנת 2010
  • Premiér a anděl (2003)
  • Velký věk chce mít též velké mordy (2001)
  • Between Security and Insecurity (2000)
  • No Saints or Angels (Ani svatí, ani andělé) (1999; English translation, 2001) (לא קדושים ולא מלאכים)
  • Lovers for a Day (1999)
  • Loď jménem Naděje (1998)
  • When I came home (1998)
  • Kruh nepřátel českého jazyka: Fejetony (1998)
  • O chlapci, který se nestal číslem (1998)
  • Fictions and Histories (1998)
  • The Ultimate Intimacy (1997)
  • Poslední stupeň důvěrnosti (1996)
  • Milostné rozhovory (1995)
  • Jak daleko je slunce (1995)
  • The Spirit of Prague and Other Essays (1994) (הרוח של פראג ומסות אחרות)
  • My Golden Trades (1994)
  • Čekání na tmu, čekání na světlo (1993) (לחכות לחושך, לחכות לאור)
  • My Golden Trades (1992)
  • Ostrov mrtvých králů (1992)
  • Hry: Hra o dvou dějstvích (1991)
  • Už se blíží meče: Eseje, Fejetony, Rozhovory (1990)
  • Ministr a anděl (1990)
  • Rozhovor v Praze (1990)
  • Moje zlatá řemesla (1990)
  • Milenci na jednu noc (1988)
  • My First Loves (1988)
  • A Summer Affair (1987)
  • Love and Garbage (Láska a smetí) (1986; English Translation 1990)
  • My First Loves (1986)
  • Soudce z milosti (1986) (שופט בחסד) – פורסם במחתרת ב־1976, פורסם בגלות ב-1986 תחת הכותרת Stojí, stojí šibenička, אחר כך בגלוי בארצו ב-1991. נחשב על ידי מבקרים לספרו החשוב ביותר, רומן פסיכולוגי מתוחכם
  • Moje první lásky (1985) (אהבותי הראשונות)
  • My Merry Mornings: Stories from Prague (1985)
  • Ma veselá jitra (1979) (הבקרים העליזים שלי)
  • Milostné léto (1979)
  • A Ship Named Hope: Two Novels (1970)

מחזות עריכה

  • Zámek, 1964, (הטירה) דרמה קפקאית
  • 1967 Mistr, (האומן) דרמה, בכורה בניו יורק ב-1970
  • Cukrárna Miriam, 1968 (קונדיטוריית מרים)
  • Porota, 1968 (חבר המושבעים)
  • 1974 Amerika, עיבוד ספרו של קפקא, יחד עם פאבל קוהוט
  • Ženich pro Marcelu (חתן למרצלה)
  • Pokoj pro dva (דירה לשניים)
  • Hromobití (הסופה)

תרגומים לעברית עריכה

  • איוואן קלימה – "אהבותי הראשונות" – הוצאת מעריב, 1989
  • איוואן קלימה – "שופט בחסד" (Soudce z milosti), רומן, זמורה, 1993, תרגם מצ'כית אפרים פרויד
  • הסיפור "לואיזה" בתוך "בירה ומצבי רוח משתנים – מבחר הסיפור הצ'כי", שבחרה ותרגמה מצ'כית רות בונדי. הוצאות חרגול ועם עובד, 2012

לקריאה נוספת עריכה

  • פיליפ רות, ענייני עבודה – סופר, עמיתיו ועבודתם, זמורה ביתן, 2008, כולל שיחות המחבר עם איוואן קלימה בפראג ב-1990

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|איוואן קלימה]] בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=איוואן_קלימה&oldid=349168"