Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

איה שבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף איה גרניט שבא)
איה שבא
איה שבא ואמה זהרירה חריפאי (יושבת) בטקס זיכרון לגרי בילו בבית צבי. ברקע: עידית טפרסון. (דצמבר 2012)
איה שבא ואמה זהרירה חריפאי (יושבת) בטקס זיכרון לגרי בילו בבית צבי. ברקע: עידית טפרסון. (דצמבר 2012)
פרופיל ב-IMDb

איה גרניט שבא (נולדה ב-17 באוקטובר 1966) היא שחקנית, מדבבת, תסריטאית ובמאית תיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

איה שבא נולדה וגדלה בתל אביב, היא בתם של השחקנית כלת פרס ישראל זהרירה חריפאי והעיתונאי והסופר שלמה שבא[1], ונכדתו של הסופר חיים ליב חריפאי. היא בוגרת בית הספר לתסריטאות של עידית שחורי, ובוגרת בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי. היא זוכת מלגת קרן שרת 1989 ללימודי משחק, וכן זוכת קרן "רשת" על שם גילי פתיר לשנת 2000.

בשנת 1997 שיחקה בקומדיית המצבים "איצ'ה". בשנת 2001 עשתה את תפקידה בסרט הטלוויזיה "שחקנית ספסל".

בשנת 2002 שימשה כתסריטאית בסרט הטלוויזיה "לבנה יקירתי"[2], שזכה בתואר סרט הדרמה הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בירושלים של אותה שנה. כמו כן, היא זכתה במקום הראשון על התסריט[3].

קריירת דיבוב עריכה

במהלך השנים דיבבה שבא במספר סרטים וסדרות אנימציה. בשנת 1995 דיבבה בסרט "לשחרר את ווילי". באותה שנה דיבבה בסרט "אנדריי כלב הים". בשנת 1999 דיבבה את דמותה של "דיאנה ברי" (המתבגרת) בסדרת האנימציה "האסופית" ששודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית.

בשנת 2000 דיבבה את "גאבומון", בסדרת האנימציה "דיג'ימון". בין השנים 2000–2001 תרמה את קולה לסדרת האנימציה "טוויפסי". במהלך השנים 2007–2008 תרמה את קולה לסדרת האנימציה "אדגר ואלן", ששודרה בערוץ הילדים.

בשנת 2019 דיבבה את דולי בסרט "צעצוע של סיפור 4", ובשנת 2022 חזרה לדבב את הדמות בסדרה "מזלגוני שואל שאלה".

קריירה בתיאטרון עריכה

משחק עריכה

שבא שיחקה במחזה "שידוכים", שהוצג בתיאטרון הקאמרי בשנת 1998. בשנת 2002 שיחקה במחזמר "עוץ לי גוץ לי" בתיאטרון הקאמרי, בתפקיד החדרונית[4]. בשנת 2011 שיחקה במחזה "קומדיה של טעויות", שהוצג בתיאטרון הקאמרי[5].

כמו כן, שיחקה במחזות: "בית העלים הקטנים", "ענבי זעם", "פליישר", "הסוחר מוונציה", "בויטרה", "ביקור הגברת הזקנה", "הפלגות", "מסע הניסים והנפלאות", "ליזיסטרטה", "סאלח שבתי" "משפחה חמה" "גם הוא באצילים" ו"קזבלן", שהוצגו בתיאטרון הקאמרי.

היא שיחקה בתיאטרון הילדים והנוער במחזות: "נפלאות הקרקס", "הנסיכה העברית" ו"דלתות". בתיאטרון ארצי לנוער היא שיחקה במחזות "שיטת חנל`ה" ו"קורץ". בתיאטרון הקיבוץ עשתה את תפקידה במחזה "פרה פרה". היא שיחקה במחזה "אימפרוביזציות", אשר הוצג בתאטרונוער.

ב-2014 שיחקה במחזה "תעלת בלאומילך" בתפקיד אותו גילמה אמה בסרט, 45 שנה קודם לכן[6]. ב-2015 שיחקה בתפקיד המשרתת ניקול במחזה "גם הוא באצילים"[7].

בשנת 2015 השתתפה בהצגה "ארוחת טעימות" בתיאטרון הקאמרי בתפקיד נורית. בשנת 2016 שיחקה בהצגה "אנה", אף היא בתיאטרון הקאמרי[8]. בשנת 2016 החלה לשחק ב"עמודי החברה". בשנת 2017 שיחקה ב"סוס אחד נכנס לבר", עיבוד למחזה לספרו של דויד גרוסמן[9]. בשנת 2019 שיחקה בתיאטרון הקאמרי בקומדיה "אניהו" על פי "השמנמן" מאת אתגר קרת. בשנת 2020 החלה לשחק במחזה "תחושת בטן" בתיאטרון הקאמרי בתפקיד ציפי. בשנת 2024 החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי במחזה טרטיף מאת מולייר בתפקיד מאדאם פֶּרְנל[10] ובהצגת הילדים "הציפור הכחולה"[11].

על תפקידה ב"סוס אחד נכנס לבר" זכתה בפרס התיאטרון הישראלי 2017 לשחקנית המשנה של השנה.

בימוי עריכה

בשנת 2005 ביימה את המחזה "רחוב העלובים", שהוצג בפסטיבל "פותחים מסך 6" תיאטרון בית ליסין. בשנת 2006 ביימה את המחזה "השושנה המקועקעת", וכמו כן ביימה את המחזה "תמונות ציד מבוואריה התחתית". בשנת 2008 היא ביימה את המחזה "קיץ אחרון", ואת המחזה "מכתבים לצופיה".

היא ביימה את המחזות: "הוא הלך בשדות", "פונטילא ומטי משרתו", "משהו יפה", "על עכברים ואנשים", "בלרינה", "הלוויה חורפית", "הא-הא", "אונדין", "כזאת הייתה אמא", "ערב שירי קוואפיס" "הייתי בבית וחיכיתי שהגשם ירד", ו"השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול". כמו כן ביימה עבור תיאטרון בית ליסין במסגרת פסטיבל פותחים מסך את המחזות "זואי" ו"מאה אמהות".

חיים אישיים עריכה

איה שבא היא אם לבן מהשחקן והמדבב ליאור זוהר. מתגוררת בתל אביב עם בת זוגה מיה ושלושת ילדיהן.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|איה שבא]] בוויקישיתוף


הערות שוליים עריכה

  1. ^ גילי איזיקוביץ, מת הסופר והעיתונאי שלמה שבא, בן 86, באתר הארץ, 6 במאי 2015
  2. ^ רוגל אלפר, שמאלץ בשם הפמיניזם, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2002
    ניר קיפניס, ‏הדואר בא היום, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2002
  3. ^ אביבה קרול, ‏פרסים לפרויקט "מראות אישה" של טלעד, באתר גלובס, 31 ביולי 2002
  4. ^ ציפי שוחט, להפוך קש לזהב, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002
    יהודה ביטון, תענוג מוסיקלי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2002
  5. ^ מיכאל הנדלזלץ, "קומדיה של טעויות" בקאמרי: חסרת עידון וטעם טוב, באתר הארץ, 21 בפברואר 2012
  6. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, למה ההצגה "תעלת בלאומילך" מאכזבת כל כך, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2014
  7. ^ טל לוין, עכבר העיר, גם הוא באצילים: מולייר, גרסת הבורקס, באתר הארץ, 11 ביוני 2015
  8. ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "אנה": מציאות בימתית מרגשת, באתר הארץ, 4 במאי 2016
  9. ^ דניאל שירין, עכבר העיר, גרוסמן וקרת בקאמרי: הצגות חדשות על פי הספרות העברית, באתר הארץ, 7 ביוני 2017
  10. ^ טרטיף (תכניה), באתר התיאטרון הקאמרי, ‏19.4.2024
  11. ^ הציפור הכחולה, באתר התיאטרון הקאמרי של תל-אביב, ‏2025-12-16
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=איה_שבא&oldid=425927"