אידיאליזם
פעולות נוספות
ערך מחפש מקורות
| ||
| ערך מחפש מקורות | |
אידיאליזם הוא מונח כולל למגוון זרמים פילוסופיים הרואים במציאות בראש ובראשונה אידאה – ישות מופשטת ולא חומרית – ורק מכוחה, אם בכלל, ניתן לדבר גם על קיומם של עצמים פיזיים. עמדה זו עומדת בניגוד לתפיסה שלפיה העולם החומרי הוא המציאות עצמה, בעוד שהמחשבה המופשטת אינה אלא תוספת מאוחרת וחיצונית, המתבוננת בו מבחוץ באופן רפלקטיבי ומנותק. לפי האידיאליזם, לעומת זאת, למחשבה, או ביתר דיוק לתבונה, יש תפקיד יסודי בעיצוב המציאות עצמה, עד כדי כך שהמחשבה והעולם מקיימים או אף מחוללים זה את זה.
לדוגמה, עמנואל קאנט טען כי התבונה היא שמאלצת אותנו לקלוט את המציאות כבעלת תכונות של זמן ומקום וקשרים של סיבתיות, ואילו הגל טען כי להיסטוריה האנושית יש כיוון רציונלי כלשהו, בדיוק כמו למחקרים מדעיים. חשובה ההבחנה בין אידיאליזם סובייקטיבי, המייחס את המציאות לסובייקט אנושי, מישהו החושב מחשבה וזו יוצרת אצלו מציאות, לבין אידיאליזם אובייקטיבי, כמו זה של הגל למשל, המנתק את האידאה מסובייקט אנושי ספציפי כלשהו החושב את המחשבה, ומאמין בקיומה העצמאי, האובייקטיבי, של המחשבה כשלעצמה.
חשיבה אידיאליסטית יכולה לכלול גם אמונה שדברים מופשטים או חומריים כוללים גם תכונות שאינן תלויות במציאות החומרית. חלק מהפילוסופים ייחסו למספרים תכונה כזאת; אפלטון גרס כי לכל החפצים יש תכונות כאלה וכינה "אידאות". שיטה זו נקראת גם אידיאליזם אפלטוני.
את הזרם הזה אפשר לחלק לשלשה תקופות: האידיאליזם הטרום קאנטיאני שמייצגו העיקרי הוא ג'ורג' ברקלי, האידיאליזם הגרמני המאוחר יותר, שמייצגיו הבולטים הם הגל, פיכטה ושלינג, והאידיאליזם המודרני כיום המזוהה בעיקר עם הפילוסוף ברנרדו קסטרופ ודונלד הופמן.[1][2]
ביקורת עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מהותנות, חשיבה אוכלוסייתית
דוגמה חשובה לחשיבה אידיאלית היא מהותנות. הדוקטרינה המהותנית, פתוחה על ידי אפלטון והסבירה שמשולשים המצוירים בחול הם בעצם רק "צל" או ייצוג חומרי של משולשים גאומטריים אידיאליים, בעלי קווים חסרי עובי. מה שחשוב בגאומטריה זה לא המשולשים המצוירים בחול אלא האידאות שלהם – משולשים אידיאלים בעלי זוויות של 180 מעלות ותכונות נוספות. בעיני הביולוג ארנסט מאייר האחיזה של מהותנות במחשבה המערבית מאז אפלטון נחשבת אחד החסמים הגדולים לגילוי האבולוציה בשלב מוקדם יותר, לא פחות מחסימת תאוריה זו עקב דוגמה דתית. לגישה זו שותפים גם ביולוגים בולטים אחרים כמו ריצ'רד דוקינס.[3]
ביולוגים טוענים כי הפילוספים האידיאלים ביצעו קפיצה לוגית מעולם הגאומטריה למציאות. הקפיצה הלוגית טוענת שלא רק אובייקטים מתמטיים אלא גם עצמים אחרים בעולם, ובכלל זה יצורים חיים, גם "רק" יצוג של אובייקט אידיאלי יחיד שבו יש לדון, כאילו היו סוג של משולש.[3] לפי רעיון זה נובע לדוגמה כי, כל ארנבים בעולם הם בעצם סוג של ייצוג של ארנב אחד "אמיתי" או אידיאלי. ארנבים בשר ודם שונים זה מזה ושונים מעט, מהארנב "האידיאלי" אבל הם לכאורה מעין סטייה מהאידיאל שכביבול מתקיים במישור קיום אחר.[3]
_close-up_(30544290256)_(2).jpg){kind=link}
התאוריה האבולוציונית שונה בתכלית מהתפיסה המהותנית. היא מתארת ארנבים כאוסף של יצורים נפרדים זה מזה – כך שארנבת אחת היה שונה במידת מה הארנבת שהמליטה אותה, וכן מהארנבות האחרות שחיות לצידה. הצאצאים של אותה ארנבת יהיו בהכרח שונים במובנים מסוימים ממנה עצמה. כיום אנו יודעים כי המטען הגנטי של ארנבות שונות יהיה שונה במקצת, וגם תנאי הסביבה הטבעית או החברתית שבה ארנבת אחת חיה עשויה להיות שונה במעט לעומת ארנבת אחרת – ולכן להפעיל לחצים אבולוציוניים אחרים.[4] אם יש "ארנב תקני" אז הוא רק מציין את המרכז של התפלגות נורמלית של ארנבונים אמיתיים. ההתפלגות הזו משתנה עם הזמן בעקבות שינויים אבולוציינים. המושג המודרני "מהותנות" נתבע רק בשנת 1945. לכן בקרב כתביו של דרווין אין התייחסות למושג זה. אך אלפרד ראסל וולאס שגילה במקביל לדרווין את האבולוציה שמתרחשת עקב ברירה טבעית, כתב את המאמר "על נטייתם של זנים להתרחק עד בלי גבול מהטיפוס המקורי".[3]
כדברי דוקינס, "אין שום "ארנביות" קבועה, אין שום מהות ארנבית התלויה על בלימה בשמיים". לדוגמה אם כיום ממוצע אורך האוזניים של ארנב מסוים נחשב הארוך ביותר האפשרי, הרי עם הזמן, אורך האוזניים הממוצע יכול להשתנות, כך שאורך זה יהיה במרכז ההתפלגות. עם הזמן הדברים שאנו מכנים ארנבים עשויים להתפתח למינים שיראו שונים מאוד מארנבים עד כדי כך שיהיה קשה להאמין שהם התפתחו מהם. חשיבה זו מכונה על ידי מאיירס "חשיבה אוכלוסייתית".[3]
לפי מאיירס, הסיבה לכך שהאבולוציה התגלתה רק באמצע המאה ה-19 היא שחשיבה מהותינית נמצאת אצל רוב בני האדם, אם בגלל השפעת התרבות היוונית-מערבית על החינוך או משום שהדבר נתפס כאמת אסוציאטיבית. לפי רעיון זה, "ארנב הוא ארנב הוא ארנב" ואילו הרעיון שציבור הארנבים הוא מעין אוסף של ממוצעים סטטיסטיים שמשתנה עם הזמן שיכול להיות שונה מהארנב הטיפוסי לפני מיליון שנה או בעוד מיליון שנה הוא הפרה של טאבו פנימי. לפי דוקינס, פסיכולוגים החוקרים את היכולת הלשונית אומרים שילדים הם מטבעם בעלי תפיסה מהותנית. דוקינס משער כי דבר זה נועד לשם פישוט של הבנת העולם על ידי חלוקה שלו לקטגוריות נבדלות, שלכל אחת מהן יש שם עצם משלה.[3]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אידיאליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg אידיאליזם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Bernardo Kastrup, PhD, PhD, 2024-12-18 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 6 ריצ'רד דוקינס, ההצגה הגדולה בתבל, כנרת זמורת ביתן, 2010, עמוד 33-38
- ^ ראו לשינוי כזה בניסוי הלטאות באי פוד מרצ'ארו, בלטאת החומה האיטלקית. ריצ'רד דוקינס, ההצגה הגדולה בתבל, 2010, פרק 5, עמ' 117–120
