אזוקי

קריאת טבלת מיוןלוביה אזוקי
קובץ:Azuki Beans.jpg
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי הפרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קטניתאים
משפחה:	קטניות
סוג:	לוביה
מין:	אזוקי
שם מדעי
קובץ:Wikispecies-logo.svg Vigna angularis

לוביה אזוקי (שם מדעי:Vigna angularis) היא שיח הנפוץ במזרח אסיה ובהימלאיה. הצמח עצמו הוא זן מתורבת של לוביה, אשר מוצאו לא ידוע, אבל ככל הנראה מקורו בסין, יפן או הודו.

לא נמצאו מספיק עדויות על מין הפרא שלו (Phaseolus angularis Wight). זאת, כי אין בנמצא מידע ארכאולוגי מספק על האזוקי, עקב בלבול וזיהוי שגוי של האזוקי עם הסויה לאורך ההיסטוריה.

מאפיינים

הצמח מתנשא לגובה 2-1 מטר ומכיל פרחים צהובים אשר הופכים לאחר מכן למקבץ תרמילים חלקים וקצרים. העלים מזכירים את הלוביה תרבותית (Vigna unguiculata) ואילו התרמילים מזכירים את המש (Vigna radiate).

הזנים השונים של האזוקי, הנפוצים בצפון מזרח אסיה, הם לרוב אדומים אך ישנם גם לבנים, שחורים-כתומים, ירוקים, אפורים ומנומרים. הזרעים מאופיינים בהילום (hilum, צלקת זרע) עם רכסים משני צידיה. לאזוקי אין הרגלי גדילה קבועים כך שצמח יכול להכיל גם תרמילים בשלים (חומים) וגם תרמילים בוסריים (צהובים וירוקים). חולפים כ-120 יום מזריעת הצמח עד שהזרעים והתרמילים מתייבשים.

התרמילים הצעירים והרכים, בהם הזרעים רק מתחילים להתפתח, בשלים למאכל כמו שעועית ירוקה. השימוש הנפוץ הוא בלוביה היבשה. התרמילים מתייבשים ונפתחים על מנת לפזר את הזרעים, כך שתקופת האיסוף הינה מעט לפני כן.

בית גידול

שיחי אזוקי גדלים בצפון יפן כאשר הגפנים המתורבתות גדלות בסין, מנצ'וריה ובעוד מקומות בעלי אקלים חם. לילות קרים יעזרו לגידול האזוקי, אך כפור יפגע בה.

ספטמבר-פברואר היא התקופה הטובה ביותר לשתילה ועד אמצע נובמבר יכולים להופיע שתילים עם 30-20 תרמילים.

היסטוריה

מחקרים גנטיים מראים כי לוביה אזוקי בויתה לראשונה במזרח אסיה ורק מאוחר יותר הוכלאה עם זנים מקומיים בהימלאיה. הלוביה נחשפה לראשונה בשרידים מאזור Awazu-kotei מתקופת ג'ומון ביפן, 400 שנה לפני הספירה.

בסין וקוריאה האזוקי התגלתה לראשונה בשרידים כ-1000 שנים מאוחר יותר. מניתוח השינויים בזרע התגלה כי האזוקי בויתה בין 5300 ל-4800 לפנה"ס, אולם זרעי אזוקי מהתקופה הנאוליתית בקוריאה ויפן מראים שינויים מורפולוגיים שהתרחשו בזרעים בעקבות התערבות בני האדם, לפחות 2000 שנה לפני הביות האחרון. לפי מידע פילוגנטי (חקר קרבה אבולוציונית בין קבוצות אורגניזמים שונות), ניתן לומר כי לאזוקי מקורות רבים ותהליך הביות התפתח במקביל לאורך התקופות השונות.

השם 'אזוקי' הוא תעתיק השם היפני המקומי. בהשאלה מסינית, משמעות המילה היא 'שעועית קטנה'. בסין האזוקי נקראת גם 'שעועית אדומה' או 'לוביה אדומה' (red cowpea), והיא נקראת כך גם אצל סוחרים רבים בישראל. בקוריאה השם הוא 'פט' (pat), בחלקים מהודו היא נקראת 'צ'ורי אדומה' (red chori), בחבל פנג'אב שמה 'ראאבן' (ravaa'n) ובמהאראשטרה, במערב הודו, נקראת 'לאל צ'אבאלי' (Lal Chavali) או בקיצור, 'לוביה אדומה'. בעולם המערבי נפוץ השם היפני, אך הוגים אותו 'אזוקי' ולא 'אדזוקי' כמו היפנים.

ערכים תזונתיים

לוביה אזוקי

ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	66.29 ג'
קלוריות	128 קק"ל
חלבונים	7.52 ג'
פחמימות	24.77 ג'
שומן	0.1 ג'
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	6 מק"ג
‑ ויטמין B1	0.115 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.064 מ"ג
‑ ויטמין B3	0.717 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.096 מ"ג
‑ ויטמין C	0 מ"ג
ברזל	2 מ"ג
סידן	28 מ"ג
מגנזיום	52 מ"ג
זרחן	168 מ"ג
אשלגן	532 מ"ג
נתרן	8 מ"ג
מקור: משרד החקלאות האמריקני

האזוקי היא קטנית עשירה בנוטריינטים, המספקים כמות נכבדה של חומרים מזינים בהשוואה לערכה הקלורי. האזוקי מהווה מקור טוב לחומצה פולית, אשלגן, זרחן, מגנזיום, ברזל, מנגן ואבץ.

האזוקי מכילה גם כמות יפה של ויטמיני B; תיאמין (15%), ריבופלאבין (6%) וניאצין (6%). על פי משרד החקלאות האמריקאי, ילדים אמריקאים לא צורכים מספיק אשלגן, מגנזיום וסיבים תזונתיים, ואילו מבוגרים לא צורכים מספיק ברזל ומזונות עשירים בחומצה פולית – דבר ההופך את האזוקי לאופציה מצוינת. על פי הרפואה הסינית, האזוקי בעלת תכונות יאנגיות, מחממת ומלחלחת, ועל כן טובה לאנשים עם המאפיינים: חוסר יאנג, קרים ויבשים, בעלי נטייה לפתח פצעים בעור, בעלי פנים מבריקות ושמנוניות, יובש בפה, נטייה לפתיל קצר ועצבנות, עייפות וחוסר אנרגיה, בעלי צואה יבשה בדרך כלל, שתן מועט, צהוב וסמיך, אנשים אשר חולים פעמים רבות בעקבות סטרס או מזון אלרגי להם ובעלי דופק מהיר. דרך הפעולה של האזוקי לסילוק הפלישות (טוקסינים) מהגוף היא על ידי סילוק חום, הקלה על תחושת מלאות בבטן (הטחול הסיני) ונפיחות, הנגרמים מבצקות, סטגנציה של הדם ושיפור עמידות הגוף כנגד צהבת. האזוקי מאזנת את צ'י הטחול, הכליות, מערכת השתן והקיבה, לפיכך היא טובה לאנשים הסובלים מבעיות פריון, דיכאונות, רגישות ומופנמות יתר. בצקת היא תופעה אשר נגרמת, לפי האמונה הסינית, מחוסר יאנג בכליות ובטחול, סטגנציה של הדם והצ'י, חום או לחות. כל אלה גורמים לירידה במחזור הדם ולהיווצרות משקעי נוזלים. הסימפטומים בבצקות השונות הם כאבי מפרקים, חוסר אנרגיה, נפיחות, פעולת מעיים איטית, עלייה במשקל, מתן שתן מועט. לוביה האזוקי עוזרת בהפחתת הנוזלים התקועים בעזרת זיקתה לטחול, זאת על ידי קידום הנוזלים בגוף (המגוגית) ובמניעת פלישות חיצוניות של חום ולחות (חיזוק הווי-צ'י). היא יכולה גם לסייע להפחתה במשקל, אם מקורו בהצטברות עודפת של נוזלים. בנוסף הרפואה הסינית רואה חלק מבעיות העור כגון פריחה, פצעונים ושלפוחיות תוצאה של עודף חום ורעלים בדם. אכילת אזוקי יכולה להקל על תסמינים אלה.

שימושים ומתכונים

האזוקי היא הקטנית השנייה הפופולרית ביפן אחרי הסויה, ובעלת טעם חזק, מתוק ואגוזי. טחינה של הקטנית לקמח, בישולה או התססתה, הם דרכי ההכנה העיקריות של האזוקי, המשמשת גם כרכיב עיקרי של תעשיית הממתקים במזרח אסיה. בישול האזוקי עם אורז יצבע אותו בוורוד וזו מנה יפנית קלאסית בפסטיבל האורז. דרך נוספת היא שתיית משקה חם כמו תה, המכיל אזוקי. במטבחים מזרח אסייתיים האזוקי נפוצה כחומר גלם משחתי הנוצר לאחר בישול ומעיכה עם סוכר. בנוסף נהוג להוסיף לה טעמים שונים, למשל ערמונים. עושר הסיבים המסיסים שבה הופך אותה למוציליגנית, לכן היא מתפקדת נהדר כממרח. ממרח שעועית אדומה משעועית האזוקי (Red bean paste) מהווה בסיס למאכלים רבים.

בסין:

• כדורי אורז (tangyuan).
• כופתאות אורז עטופות בעלי במבוק (Zongzi).
• עוגות ירח מסורתיות הנאכלות בסתיו (mooncakes).
• באו- לחמניות שמרים מתוקות מאודות (Baozi).
• פנקייקים, מרקים וגלידות.

ביפן:

ממרח האזוקי (הנקרא anko, ביפנית 餡) שייך לקטגוריית ממרחי השעועית אן (an), והוא הפופולרי ביותר ביניהם. מכינים ממנו מגוון רחב של ממתקים, למשל:

• ממתק ג'לי (Yōkan). עשוי מהקרשת השעועית בג'לטין צמחי מאצות, ומוגש כקוביות או בגליל בתוך גזע במבוק. במקור היה ממתק סיני שהיה עשוי מג'לטין אשר הופק מכבשים מבושלות. לכן הסימניות יוקאן (羊羹) משמעותן - כבשה ומרק סמיך. בסוף המאה ה-12 היוקאן הגיע ליפן. כשהנזירים הבודהיסטים התוודעו לממתק ולדרך הכנתו (הנזירים לא אוכלים בשר), הם מצאו תחליף הולם והכינו את הממתק מקמח חיטה ואזוקי. בשנת 1800 היפנים גילו את האגר אגר, ג'לטין מאצות, והשתמשו בו כדי ליצור את הממתק בגרסה חדשה הדומה למקורית.
• אנפאנן (Anpan, ביפנית あんぱん) לחם / דונאט הממולא באנקו.
• דאייפוקו (Daifuku-mochi, ביפנית 大福) עוגת אורז (מוצ'י) ממולאת באנקו . משמעות השם היא 'מזל גדול'. במקור נקראה 'הראבוטו מוצ'י' (עוגת אורז הבטן השמנה). היות שההגייה של בטן ומזל נשמעים אותו דבר ביפנית (Fuku), השם שונה ל'דאייפקו מוצ'י'.
• דוראייאקי (dorayaki, ביפנית ドラ焼き) זוג פנקייקים יפנים במילוי הממרח. ממתק אהוב על ילדים.
• טאייאקי (Taiyaki), ופל בצורת דג הממולא בין השאר באנקו.
• דנגו (Dango) כופתה מקמח אורז עם תוספות שונות, בליווי אנקו נקרא 'אנקו דנגו'.
• שירוקו (Shiruko) דייסת אזוקי מתוקה, נאכלת חמה או קרה, לרוב בתוספת כופתאות דנגו או מוצ'י.
• אמאנאטו - קינוח מסורתי.
• הממרח מתווסף לעיתים רבות כמו שהוא לגלידות, קרח מגולף וקינוחים אחרים, כמו שוקולד מומס במערב.

חברת המשקאות 'פפסי' הוציאה באוקטובר 2009 את 'פפסי אזוקי' שעל פי הביקורות, טעמו נע בין קיא לבין אזוקי מקולקל. בבקבוק שהכיל 490 מ"ל היו כ-207 קלוריות ושלל צבעי מאכל אדומים-ורודים. המשקה בושם ביסמין והיה עמוס בסוכר. היפנים כנראה לא היו יותר מדי נלהבים והמשקה ירד מהמדפים. גם בקוריאה נפוץ השימוש בממרח האזוקי, במאכלים הדומים לסינים ויפנים. אחד המאכלים המעניינים הוא לחם גיונג'ו (Gyeongju) הנקרא על שם המחוז בו נוצר לראשונה, בקוריאה הדרומית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אזוקי]] בוויקישיתוף

• קובץ:ITIS logo.svg אזוקי, באתר ITIS (באנגלית)
• קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg אזוקי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• אזוקי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• אזוקי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• קובץ:EOL logo.svg אזוקי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אזוקי, באתר FishBase (באנגלית)
• אזוקי, באתר צמח השדה
• אזוקי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• אזוקי, באתר Tropicos (באנגלית)
• קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png אזוקי, באתר GBIF (באנגלית)
• אזוקי, באתר The Plant List (באנגלית)
• קובץ:IPNI logo.svg אזוקי, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
• קובץ:Logo ebird.png אזוקי, באתר eBird (באנגלית)
• אזוקי, באתר Xeno-canto (באנגלית)

• אנקו – ממרח שעועית אזוקי, מתכון להכנת הממרח באתר פתיתים, 14 בפברואר 2015
• אזוקי באתר Alternative Field Crop Manual
• אזוקי באתר NIAS Genebank
• חן וינשטיין, החברה הצמחונית שלי: שעועית אזוקי, 24 בינואר 2011
• נלי קרפנר‏, המטבח הבריא: שעועית אזוקי במנגולד, באתר וואלה, 15 בספטמבר 2013