אותיות משונות
פעולות נוספות
אותיות משונות הן כינוי למספר אותיות משונות שבספר תורה, חלק מהשינויים הן בגודל הגופן, כגון אות גדולה וקטנה, חלקם שינויים חיצוניים כגון אותיות עם ניקוד, וחלקם שינויים בגוף האות עמצה כגון 'אותיות לפופות', שפירושם שנוי במחלוקת.
ישנם ספרי תורה אשכנזים עתיקים שנכתבו על פי ספר תגין, ובהם גם אותיות משונות וגם תגים יוצאים דופן.[1] כתיבת אותיות אלה נשתמרה בהווה בעיקר בקרב יהדות תימן.[2][3]
שינויים אלו נזכרים כבר בתלמוד ובמדרשים קדומים, אך אין אחידות מוחלטת על זהותן של האותיות.
מקור וטעם עריכה
קיומן של אותיות קטנות, וגדולות וכן אותיות נקודות מוזכרות כבר בתלמוד, ורשימות מלאות שלהן מופיעות במצחפי מסורה מן המאה ה-10–11.
האותיות המשונות ומרובות התגין מוזכרות גם בספר התגין, ועוד. בספרו של הרמב"ם משנה תורה, פסק להלכה כי יש להיזהר בכל האותיות המשונות, כפי שהשתמר במסורת:
ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה. וכל התגין כצורת זייני"ן הן דקין כחוט השערה
השולחן ערוך לא הזכיר כלל אותיות אלה, אך ברמ"א הזכירם:
הגה: ויש עוד דברים שנהגו בהן הסופרים כמו שהעתיקו איש מפי איש כמו באותיות גדולות וקטנות והנקודות והמשוכות
רבי אברהם בן הרמב"ם נשאל על טעמם של האותיות המשונות, והשיב שעניינם וטעמם אינו ידוע:
שאלה: ילמדנו רבנו מה עניין “עפולים” ותקרי “טחורים” וכיוצא בהם, ואותיות שצורתן משונות והתלויות והנקודות ורב וזעיר ומה שנקרא ואינו נכתב היש לזה טעם או לא?
תשובה: אלו הם דברים שנמסרו לנו בקבלה וסודותיהן סתומים ממנו ואין אנו ידועים טעמיהם לפי אמתתם
— תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם, תשובה ט"ז
סוגי האותיות עריכה
אותיות גדולות וקטנות עריכה
שינוי זה הנקרא גם אותיות זעירא (ביחיד אות זעירא) וכן אותיות רבה (ביחיד 'אות רבתית' או 'רבה'), נמצא בתנ"ך על פי אחת השיטות ב־16 אותיות. כגון בתחילת ספר ויקרא שם מופיעה האות אלף זעירא במילה 'ויקרא', וכן בפסוק שמע ישראל, האות ע' במילה שמע היא ע' 'רבתית', וכן האות ד' במילה אחד היא ד' רבתית.
אותיות נקודות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אותיות נקודות
.jpg){kind=link}
אותיות נקודות הן סוגי אותיות שבספר שעל גביהם או תחתיהם ישנם נקודות. מקור שינוי זה אינו מהתורה, והן נתקנו בתקופה מאוחרת על ידי עזרא הסופר, וכפי שמופיע במדרש רבה:
וְיֵשׁ אוֹמְרִים לָמָּה נָקוּד, אֶלָּא כָּךְ אָמַר עֶזְרָא אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר לָמָּה כָּתַבְתָּ אוֹתָן אוֹמַר לוֹ כְּבָר נִקַּדְתִּי עֲלֵיהֶם, וְאִם יֹאמַר לִי יָפֶה כָּתַבְתָּ כְּבָר אֶמְחֹק נְקֻדּוֹתֵיהֶן מֵעֲלֵיהֶן
— מדרש רבה, במדבר, ג, יג. וכעין זה בפסקי תוספות מסכת מנחות אות רלא.
האותיות הנקודות נזכרו בתלמוד ובספרי המדרשים השונים, כך לדוגמה נאמר בתלמוד על הפסוק ”וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָׄ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל” (ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ט'):
תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו
ישנה הסכמה בחז"ל על זהותן של האותיות הנקודות: עשרה מהן מופיעות בתורה[4], עוד ארבעה בנביאים ומופע אחד בכתובים.
אותיות תלויות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אותיות תלויות
אותיות תלויות, הן אותיות הכתובות מעל קו הכתיבה של שאר האותיות בשורה. אותיות תלויות מופיעות בכתבי יד רבים, ההסבר הרווח לכך הוא שמדובר באותיות שהוכנסו לאחר כתיבת השורה כתיקונים. בנוסח המסורה של התנ"ך יש ארבעה מקומות בהן המסורה מורה לכתוב אותיות תלויות, בשלוש מהן, האות התלויה היא ע.
אותיות מרובות תגין עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תיוג (ספר תורה)
אותיות מרובות תגין בהן נבחרות אשר רושמים עליהן תגין יותר מן הרגיל. שינוי זה הוא תוכנו העיקרי של ספר תגין, שם מבואות כל האותיות בהן יש שינוי במספר התגין. שינוי זה מוזכר גם במסכת סופרים ”בית דבראשית צריך ארבע תגין” (מסכת סופרים פרק ט).
כיום נהוג לעשות את התגין על פי הכלל הבא:
- אותיות שעטנ"ז ג"ץ: יש שלושה תגים.
- אותיות בד"ק חי"ה: יש תג אחד.
- אותיות מלאכ"ת סופ"ר: הן ללא תגים.
אותיות לפופות עריכה
אותיות לפופות הן אותיות שכרכות ומסבבות סביב עצמן. בסרך כלל שינוי זה נעשה באות פ'. שינוי זה מצוי בספרי תורה עתיקים, בהם האות פ' בחלק מהמקומות מסובובת, ונראית כאילו יש בתוכו אות פ' נוספת.
בתיקון הסופר והקורא הביא רשימה של 210 מקומות שיש לעשות פ"א לפופה. יש שכתבו ששינוי זה הוא הנזכר בספר תאגי באות פ: ”קצ"א באורייתא דלא מזיינין ופומיהון לגאיו”. ואכן בספרי התורה בהן יש אותיות פ' לפופות הן תאומות למה שכתוב בספר תאגי.
אותיות הפוכות עריכה
אותיות הפוכות הן אותיות שנכתבות בתורה בצורה הפוכה משמאל לימין (כתב ראי).
נו"ן הפוכה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נו"ן הפוכה
נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, היא מופיעה במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות:
- פעמיים בספר במדבר. בפרק י', לפני ואחרי שני הפסוקים ל"ה-ל"ו (פרשת ויהי בנסוע).
- שבע פעמים במזמור תהילים ק"ז. בכתר ארם צובא ובמהדורות שלפיו: לפני כל פסוק ופסוק מששת הפסוקים כ"ג-כ"ח ולפני פסוק ל"א; בכתב יד לנינגרד: לפני כל פסוק ופסוק משבעת הפסוקים כ'–כ"ו.
אות קטועה עריכה
אות קטועה היא מופע יחידי בתנ"ך, המופיע בפרשת פנחס, בו מופיעה האות וא"ו קטועה. שינוי זה נזכר בתלמוד במסכת קידושין:
בעל מום דעבודתו פסולה מנלן? אמר רב יהודה אמר שמואל, דאמר קרא: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והא שלום כתיב! אמר רב נחמן: וי"ו דשלום קטיעה היא.
במפרשים נחלקו מה הכוונה 'וא"ו קטיעה:
- יש שכתבו שהכוונה שראש הוא"ו אינו מחובר לגוף האות.
- יש שכתבו שהכוונה לאות וא"ו קטנה[5].
אותיות עקומות עריכה
אותיות עקומות הן אותיות שנוטות מעט לצד ימין או שמאל. רשימה מפורטת של כל האותיות העקומות מובאת בספר 'תיקון הסופר והקורא', שם מסביר כיצד יש לבצע את השינוי.
שינויים נוספים עריכה
- אות זקופה – שינוי זה מוזכר במסכת סופרים: ”וי"ו הגחון צריך להיות זקוף שהיא חצי אותיות של תורה” (פרק ט)[6].
- אות ארוכה – שינוי זה מוזכר גם הוא במסכת סופרים: ”למ"ד ד'וישליכם' צריך שיהא ארוך” (פרק ט הלכה ה).
- אות משוכה – הוזכרה ברמ"א ”הגה: ויש עוד דברים שנהגו בהן הסופרים כמו שהעתיקו איש מפי איש כמו באותיות גדולות וקטנות והנקודות והמשוכות” (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רע"ה, סעיף ו').
מחקרים וספרים עריכה
האותיות המשונות נזכרות בספרים רבים, כבר מתקופת הראשונים, מהן:
- מדרש כתרי אותיות – מדרש המיוחס לרבי עקיבא
- קריית ספר – לרבי מנחם המאירי
- ספר חבצלת השרון – מאת רבי יחיא בשירי
בספרות האחרונים נערכו ספרים שונים על אותיות אלו, מהן:
- ספר תורה שלמה כרך כט ח"ב – מחקר מקיף על כל האותיות המשונות.
קישורים חיצוניים עריכה
- גדלים של אותיות, באתר 'שפה עברית'
- ספר-תורה עם אותיות פ"ה מלופפות, באתר ישיבה
- כשר, מנחם מנדל, 1895–1983, תורה שלמה כט, חלק שני, האותיות המשונות שבתורה, באתר היברובוקס
- אליעזר באומגרטן, חבצלת השרון: בין האות הייחודית לאות האחידה: זהות יהודית גלובלית וזהות יהודית־תימנית במאה השבע עשרה, פעמים 169, באתר Academia.edu
הערות שוליים עריכה
- ^ יצחק טסלר, ספר התורה העתיק בעולם: הרבנים היו פוסלים, באתר ynet, 18 ביוני 2013
- ^ הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | האותיות המשונות והלפופות בס"ת של התימנים
- ^ פרופ' יוסף טובי ויהודה לוי נחום, מיצירות ספרותיות בתימן, שער שני, האותיות המשונות בספרי תורה בתימן
- ^ ראו למשל במדבר רבה פרק ג, אבות דרבי נתן פרק ל"ד, מסכת סופרים פרק ו, ספרי במדבר פיסקא ט'.
- ^ מדרש כתרי אותיות
- ^ ראו בספר תורה שלמה שהביא כמה דעות בביאור הכוונה.