אושו (עיר)
פעולות נוספות
| משמאל למעלה; אביב בפארק מיזוסאווה, קציר האורז בסתיו באיסאוה, מאסאווה ונהר קיטקאמי בקיץ מהר אוטווה, עלי סתיו בפוג'יווארה נו סאטו באסאשי וכיסוי ביוב בקורומוגאווה | |
| משמאל למעלה; אביב בפארק מיזוסאווה, קציר האורז בסתיו באיסאוה, מאסאווה ונהר קיטקאמי בקיץ מהר אוטווה, עלי סתיו בפוג'יווארה נו סאטו באסאשי וכיסוי ביוב בקורומוגאווה | |
| מדינה | יפן יפן |
|---|---|
| מחוז | איווטה (מחוז) איווטה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 114,620 (30 באפריל 2020) |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| {{#property:P856}} | |
|
(למפת יפן רגילה) קובץ:Japan location map with side map of the Ryukyu Islands.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד > בלתי צפוי%; top:שגיאה בביטוי: אופרנד > בלתי צפוי%;">
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
אושו (ביפנית: 奥州市) היא עיר השוכנת במחוז איווטה, יפן. נכון ל-30 באפריל 2020, בעיר הייתה אוכלוסייה מוערכת של 114,620 תושבים וצפיפות אוכלוסין של 120 איש לקמ"ר ב-45,728 משקי בית.[1] השטח הכולל של העיר הוא 993.30 קילומטרים רבועים. אושו מפורסמת בזכות בקר מאסאווה שלה, פסטיבלים רבים ומקדשים היסטוריים.
גאוגרפיה עריכה
אושו ממוקמת בחלק הדרומי-מרכזי של מחוז איווטה, היא גובלת במחוז אקיטה ממערב. אושו, המשתרעת על פני 993.35 קמ"ר, היא העיר השנייה בגודלה במחוז איווטה מבחינת שטח. העיר שוכנת במישור פורה המשתרע על פני נהר קיטאקאמי ומתנשאת לעבר הרי אואו במערב והרי קיטאקאמי ממזרח. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא הר יאקישי-דקה, בגובה 1,548 מטרים בהרי אואו. הגבול הצפוני מסומן על ידי נהר איסאווה, בעוד נהר קורומוגאווה מסמן את הגבול הדרומי. סכר אישיבוצ'י יוצר מאגר מים בחלקים העליונים של נהר איסאווה ליד הר יאקישי-דקה.
אקלים עריכה
לאושו יש אקלים סובטרופי גשום או אקלים יבשתי, עם קיצים חמים וחורפים קרים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 10.4 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 1278 מ"מ, כאשר ספטמבר הוא החודש הגשום ביותר וינואר הוא החודש היבש ביותר. הטמפרטורות הגבוהות ביותר בממוצע הן באוגוסט, סביב 24.2 מעלות צלזיוס, והנמוכות ביותר בינואר, בסביבות -2.5 מעלות צלזיוס.
דמוגרפיה עריכה
על פי נתוני מפקד האוכלוסין היפני, אוכלוסיית אושו הגיעה לשיאה בסביבות שנת 2000, ומאז היא נמצאת בירידה.
| שנה | מספר תושבים | שינוי באחוזים |
|---|---|---|
| 1920 | 93,876 | — |
| 1930 | 104,752 | +11.6% |
| 1940 | 110,980 | +5.9% |
| 1950 | 137,556 | +23.9% |
| 1960 | 138,272 | +0.5% |
| 1970 | 126,304 | −8.7% |
| 1980 | 130,318 | +3.2% |
| 1990 | 132,116 | +1.4% |
| 2000 | 133,056 | +0.7% |
| 2010 | 124,746 | −6.2% |
| 2020 | 112,937 | −9.5% |
היסטוריה עריכה
האזור של אושו של ימינו היה חלק מפרובינציית מוטסו העתיקה, והוא מיושב לפחות מאז התקופה הפלאוליתית ביפן. אושו עשירה במיוחד בשרידים מתקופת קופון מהמאה ה-5. עד תקופת נארה, ציידים יפנים, מתיישבים ומיסיונרים נודדים ביקרו והתיישבו באזור זה, ובאו במגע עם אנשי אמישי הילידים.
בשנת 729, מקדש קוקוסקי-ג'י הוקם על ידי הכומר הבודהיסטי גיוקי באזור הררי ממזרח לנהר קיטאקמי במה שהוא כיום מיזוסאווה. בשנת 776, שתי התקפות נפרדות נערכו על ידי השושלת הקיסרית נגד האמישי ללא הצלחה רבה. ביוני 787, פרשי אמישי בראשות אטרוי ומורה הביסו כוח גדול של חיל רגלים יפני בקרב סובוסה. למרות זאת, האמישי לא יכלו לעמוד בפני היפנים ובשנת 802 נכנעו. באותה שנה, סאקאנואה נו טמוראמארו הקים את טירת איסאווה.
למרות הניצחון, היפנים התקשו לשלוט בשטח ישירות. שישה מחוזות חצי-אוטונומיים הוקמו לאורך נהר קיטאקאמי. בסופו של דבר, הם עברו לשליטתו של שבט אבה. בתחילת המאה ה-11, אבה נו יוריטוקי סירב לשלם מיסים לממשל המרכזי, הוא הוביל קבוצות פשיטה מדרום לנהר קורומו, ושלט כמונרך עצמאי. דבר זה הוביל למלחמת תשע השנים המוקדמת (1050–1062), שבה מינאמוטו נו יוריושי ניצח את שבט אבה. האזור עבר מאוחר יותר לשליטתו של שבט קיוהרה. ממשל מושחת שלהם הוביל למלחמת שלוש השנים האחרונות (1083–1087) שבה הכניע מינאמוטו נו יושי את הקיוהרה. בשנת 1348, כומר זן בודהיסטי בשם מוטיי ריושו ייסד את מקדש שובו-ג'י ליד מקדש קוקוסקי-ג'י במיזוסאווה. זהו המקדש השלישי של כת סוטו בבודהיזם הזן והוא מתגאה בגג הקש הגדול ביותר ביפן.
בתקופת סנגוקו, האזור עבר לשליטתו של שבט הדייט. לאחר קרב סקיגהארה, שוגונות טוקוגאווה אישרו שהאזור הוא חלק מתחום סנדאי תחת שלטונו של דאט מסמונה.
לאחר תקופת רסטורציית מייג'י, האזור הוקצה למחוז איווטה ולא למחוז מיאגי, כחלק ממאמצי הממשלה לפרק את תחום סנדאי לשעבר, בין היתר בשל תפקידו בהתנגדות לממשלת מייג'י במהלך מלחמת בושין.
ממשל עריכה
לאושו יש מערכת ממשל לפי מודל ראש עירייה-מועצה עם ראש עיר הנבחר ישירות ומועצה עירונית חד-ביתית בת 28 חברים. אושו, יחד עם העיר קאנגאסאקי, שולחות חמישה מושבים למועצה המחוקקת של מחוז איווטה. מבחינה לאומית, העיר היא חלק מהמחוז השלישי של איווטה בבית הנבחרים של הפרלמנט של יפן.
השכלה עריכה
בעיר יש אוניברסיטה לתארים מתקדמים - קמפוס איווטה, יש גם את קמפוס אושו של אוניברסיטת איווטה. בנוסף, יש באושו 27 בתי ספר יסודיים ציבוריים ו-12 חטיבות ביניים ציבוריות המופעלות על ידי העירייה ושמונה בתי ספר תיכוניים ציבוריים המופעלים על ידי מועצת החינוך של מחוז איווטה. המחוז מפעיל גם בית ספר אחד לחינוך מיוחד.
אטרקציות מקומיות עריכה
- טירת איסאווה, חורבות של ביצורים מתקופת הייאן, אתר היסטורי לאומי[2]
- צליל פעמוני הרוח בתחנת מיזוסאווה באושו הוגדר כאחד מ-100 נופי הצליל של יפן על ידי המשרד לאיכות הסביבה[3]
- אתר אוסוזוקאמי, חורבות מתקופת ג'ומון, אתר היסטורי לאומי[4]
- חורבות שירוטורידאט, מתקופת הייאן, אתר היסטורי לאומי[5]
- צונוזוקה קופון, הקופון הצפוני ביותר ביפן, אתר היסטורי לאומי[6]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Ōshū City official statistics (ב־日本語)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).