אורי פרוסט
פעולות נוספות
| אורי פרוסט, 30 בינואר 2009 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1962 (גיל: 63) דיסלדורף, גרמניה |
|---|---|
| עיסוק | נגן גיטרה רוק, מפיק ומנהל אמנותי |
| כלי נגינה | גיטרה גיבסון SG |
| שיתופי פעולה בולטים | הפליז, כרמלה גרוס ואגנר, "ריר" |
| פרופיל ב-IMDb | |
אורי פרוסט קוסטמן (נולד ב-22 בדצמבר 1962) הוא נגן גיטרה רוק ישראלי, מפיק ומנהל אמנותי.
ביוגרפיה עריכה
פרוסט נולד בדיסלדורף בגרמניה. את שנות ילדותו המוקדמות בילה במעברים בין מדינות שונות יחד עם משפחתו. ב-1964 עברה משפחתו לבריסל שבבלגיה, ב-1966 לריו דה ז'ניירו בברזיל וב-1969 לווינה באוסטריה. בגיל 10 עלה יחד עם משפחתו לישראל, מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. בנעוריו ניגן על גיטרה מסוג גיבסון SG שאותה רכש במחיר של 150 דולרים, שעליה מנגן עד עצם היום הזה.
ב-1984 חזר פרוסט לריו דה ז'ניירו בכוונה להשתקע שם. בברזיל פגש את פליפה המדו שניגן על סינתיסייזר מסוג Moog. יחד החלו לנגן ולהופיע. מאוחר יותר הצטרפה לצמד אדריאנה דולבלה שאותה פרוסט לימד נגינה על גיטרת בס. ההרכב הופיע תחת השם "קאסבה". הלהקה הייתה חלק מסצנת המוזיקה המחתרתית של ריו דה ז'ניירו של אמצע שנות ה-80. הם הקליטו את שיריהם על קלטות ארבעה ערוצים ושחררו מספר שירי פופ, מתוכם אחד הפך ללהיט רדיו מקומי.
ב-1988 שב פרוסט לישראל ויחד עם חבר ילדות, יואב "שושו" שעיה, הקימו את להקת הפליז. לאחר מכן הצטרף אליהם שחר לוי כנגן בס ומתופף המכונה "ניס". הפליז ניגנו רוק משולב יחד עם השפעות מזרח-תיכוניות. מבקר המוזיקה יורם בר תיאר את הפליז כלהקה שהקדימה את זמנה והכינה את הקרקע ללהקות הרוק של מועדון ה"רוקסן" לשנים שלאחר מכן. בר תיאר את אלבומם "בהשפעת הכישוף" כמערך של שירים הבנוי בצורה מבריקה, שמראה את הפליז ברגעי השיא שלהם[1]. את הופעתם בתיאטרון פרגוד תיאר כהופעת הרוק הטובה ביותר שהיה בה אי פעם בחייו[2].
בתחילת שנות ה-90 היה פרוסט גיטריסט להקת "כרמלה גרוס ואגנר", שבה היו חברים ערן צור (גיטרה בס ושירה), אורי בלק (תופים) ואבשלום כספי (קלידים). ב-1991 הקליטו את אלבומם הראשון יחד, "פרח שחור", שזכה לתשומת לב רחבה אך לא הצליח מסחרית. מאוחר יותר עזב פרוסט את הלהקה אך הופיע כנגן ומפיק אורח במספר הזדמנויות.
ב-1992 החל פרוסט בלימודי קולנוע בבית הספר ע"ש סם שפיגל. ב-1995 עזב את לימודיו לאחר מחלוקת עם ראש בית הספר. במהלך תקופת לימודיו השלים פרוסט פרויקט של שנה שנייה בשם 22/D שהיה סרט מדע בדיוני פוליטי המגולל כמה אפיזודות בחייו של אדם שעולה לארץ ומתמודד עם קונספירציות ציוניות. ב-1995 הסרט זכה כסרט הניסיוני הקצר הטוב ביותר בידי הקרן הישראלית לקולנוע. במקביל ללימודיו ב-1994 חבר יחד עם המתופף אריק חיות להרכב בשם "פאלומה-טוויסט". ההרכב שחרר שיר יחיד שהיה גרסת קאבר ל"שיר החייל" של שלמה ארצי. בין השנים 1992–1995 היה פרוסט חבר בלהקת ריר. בלהקה היו חברים אריק חיות, רן סלוין ואדם הורוביץ (מ"נושאי המגבעת"). להקת ריר הוציאה שני אלבומים – "ריר" (1993) ו"הנאות פרטיות" (תחת השם "רר", 1996)[3]. בין השנים 1996–2000 חי פרוסט בלונדון ועסק בהלחנה של קטעים מוזיקליים עבור התיאטרון המקומי. במסגרת עבודתו כתב מוזיקה עבור שבעה מחזות שונים.
בשנת 2001 שב לישראל והשתתף בשתי הופעות איחוד של "כרמלה גרוס ואגנר"[4], כמו כן החל לעסק בכתיבת מוזיקה לקטעי מחול של הכוריאוגרפית נעה דר[5][6]. בין השנים 2002–2004 היה חבר בצמד בשם "SuBo" ביחד עם רן סלווין שיצר מיצגים של מוזיקה אלקטרונית מאולתרת בשילוב עם קטעי וידאו. הצמד הופיע באוסטריה, סלובניה וישראל. ב-2002 כתב את הפסקול לסרט התיעודי "גן" של עדי ברש ורותי שץ המגולל את סיפורם של שני צעירים ערבים העוסקים בזנות בדרום תל אביב.
ב-2005 הפיק את אלבומה הראשון של הלהקה "קטאמין", בשם Lag שהוכתר באותה שנה כאלבום השנה על ידי עיתון "העיר" של תל אביב.
ב-2010 הפיק יחד עם אליסף קובנר אלבום מוזיקלי בשם "רסק זר" בחסות חברת התקליטים "היי-פידליטי" שכלל תשעה קטעים מוזיקליים שנעו במגוון סגנונות בין שירי עם לשירי רוק עם נגיעות פסיכדאליות וקלאסיות. האלבום תואר על ידי מבקר המוזיקה של nrg-מעריב ירין כץ כ"אמנות טהורה בהתגלמותה. קובנר ופרוסט נמצאים בחיפוש מתמיד ומקנים למאזין תחושה של הליכה למוזיאון לאמנות מודרנית. גבוה, נמוך, נעים, צורם, אנגלית ועברית, כולם משתלבים ביחד לכדי חוויה אחת מעניינת".
ב-2024 הפיק את אלבומה הראשון של הלהקה "פילגש" שיצא לאור ב-1 בינואר 2025.
סיגנונו האמנותי האפל והאינטלקטואלי של פרוסט מתאפיין בתחושת זרות וניכור. כאמן מסתגר סירב לעיתים קרובות להתראיין לעיתונות. מבקר מוזיקת הרוק והעורך המוזיקלי יואב קוטנר כתב עליו: "אורי פרוסט יצר לעצמו שם של גיטריסט ייחודי ושונה ברוק הישראלי של שנות התשעים. בכל ההרכבים בהם השתתף בלטה נגינתו מלאת העוצמה, חסרת המנוחה ועמוסת הפידבקים, שבה בא לידי ביטוי יותר מאשר בכתיבת שירים"[7].
דיסקוגרפיה חלקית עריכה
- 1988 – הפליז - בהשפעת הכישוף, האוזן השלישית
- 1991 - כרמלה גרוס ואגנר - פרח שחור, הד ארצי
- 1993 - ריר, הד ארצי
- 1996 - רר, הד ארצי
- 2005 - קטאמין, לאג
- 2010 - רסק זר, היי פידליטי
עבודות כבמאי עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אורי פרוסט, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אורי פרוסט, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אורי פרוסט, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אורי פרוסט, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אורי פרוסט, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אורי פרוסט, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אורי פרוסט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אורי פרוסט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אורי פרוסט, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אורי פרוסט, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אורי פרוסט, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אורי פרוסט], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אורי פרוסט, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אורי פרוסט, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אורי פרוסט, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אורי פרוסט, באתר פינטרסט
- אורי פרוסט, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg אורי פרוסט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אורי פרוסט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אורי פרוסט, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg אורי פרוסט, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg אורי פרוסט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אורי פרוסט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- אורי פרוסט, באתר Metacritic (באנגלית)
- אורי פרוסט, באתר ארכיון להקת בת שבע
- אורי פרוסט, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg אורי פרוסט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אורי פרוסט, באתר זמרשת
- אורי פרוסט, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg אורי פרוסט, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg אורי פרוסט, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg אורי פרוסט, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png אורי פרוסט, באתר Last.fm (באנגלית)
- אורי פרוסט, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png אורי פרוסט, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg אורי פרוסט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אורי פרוסט, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אורי פרוסט, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- אורי פרוסט, באתר SIGIC
- אורי פרוסט, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg אורי פרוסט, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg אורי פרוסט, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אורי פרוסט, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg אורי פרוסט, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg אורי פרוסט, באתר Songkick (באנגלית)
- אורי פרוסט, באתר Tab4u
- אורי פרוסט, באתר Genius
- אורי פרוסט, באתר סטריאו ומונו
- אורי פרוסט, באתר SecondHandSongs
- אורי פרוסט, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- אורי פרוסט, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg אורי פרוסט, באתר בנדקמפ
- אורי פרוסט, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg אורי פרוסט, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png אורי פרוסט, באתר טיידל (באנגלית)
- אורי פרוסט, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אורי פרוסט, בארכיון הבימה
- אורי פרוסט, בארכיון תיאטרון גשר
- אורי פרוסט, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg אורי פרוסט, באתר אמזון מיוזיק
- אורי פרוסט, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg אורי פרוסט, באתר MuseScore
- אורי פרוסט, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- אתר הבית של אורי פרוסט
- Noa Dar(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים עריכה
- ^ יורם בר, מדובר באנרגיה - הפליז, "בהשפעת הכישוף"; האוזן-השלישית, כל העיר 13 באוקטובר 1989
- ^ יורם בר, ספידים! ספידים! ספידים! הפליז; פרגוד, 3.4, כל העיר 7 באפריל 1989
- ^ בן שלו, אדם הורוביץ בתפקיד סיד וישס, באתר הארץ, 18 בפברואר 2013
- ^ מיכל פלטי, היום הופעת האיחוד של "כרמלה גרוס ואגנר", באתר הארץ, 26 בנובמבר 2001
- ^ ארז שוייצר, אוהד מי יודע, באתר הארץ, 17 במרץ 2005
- ^ טל לוין, עכבר העיר, עור: נעה דר חוקרת את סף הכאב, באתר הארץ, 22 ביולי 2014
- ^ [1]