אוסוולד אדלר
פעולות נוספות
| קובץ:אוסוולד אדלר.jpg | |
| לידה |
24 ביולי 1912 בקשצ'בה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 2005 (בגיל 93) תל אביב-יפו, ישראל ישראל |
| יצירות ידועות | ספרי האנטומיה של ג'ורג'ה גיצסקו, בול הנרייטה סאלד, ומדליית ממגורות דגון בחיפה. |
| תחום יצירה | ציור, גרפיקה, בולאות |
| זרם באמנות | ריאליזם (אומנות) |
| תקופת פעילות | 1934–2005 (כ־71 שנים) |
.svg){kind=link}
אוסוולד אדלר (בגרמנית: Oswald Adler; 24 ביולי 1912, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 18 בנובמבר 2005, ישראל) היה מעצב גרפי ואמן, שהתפרסם בעיצוב בולי דואר, כרזות וציורי אקוורל.
ראשית חייו עריכה
נולד ב-1912 בעיירה בקשצ'בה שבהונגריה, שני מבין שלושת בניו של סולומון אדלר, קצין בדרגת קולונל בצבא האוסטרו-הונגרי.
את מרבית שנות נעוריו בילה אדלר בעיר קרונשטאדט שבטרנסילבניה. בגיל 16, במקביל ללימודיו בבית הספר הגבוה למסחר, החל לקחת שיעורים פרטיים בציור פורטרטים ואקוורלים אצל הצייר גוסטב קולאר (Gusztáv Kollár), שציוריו כללו נופים בסגנון המזכיר את האקוורלים הקלאסיים האנגליים. עבודתו של קולאר השפיעה על סגנונו האמנותי של אדלר בשנים שלאחר מכן.
הקריירה באירופה עריכה
ב-1934 עבר אדלר לבוקרשט, שם פנה לצייר לפרנסתו. הוא החל לעבוד בסוכנות פרסום, בה עסק בגרפיקה שימושית, תחום אותו למד באופן עצמאי.
ב-1938 עקר לבודפשט. במשך היום עבד בסטודיו לגרפיקה מסחרית ובערבים השתתף בקורסים באקדמיה לאמנות פלסטית. בסוף שנת 1938, עם פלישת גרמניה לאוסטריה, נאלץ אדלר לשוב לרומניה. זמן קצר לאחר הגיעו גויס לצבא ומאוחר יותר נשלח למחנות עבודה שונים עד לסוף המלחמה. לאחר המלחמה שב אדלר לבוקרשט והמשיך בקריירה של מעצב גרפי. הוא עיצב כרזות, עטיפת ספרים, איורים לספרים ופרסומות, בולי דואר, וכן עיצוב גרפי לירידים לאומיים ובינלאומיים.
בשנת 1955 התוודע אדלר לד"ר ג'ורג'ה גיצסקו (רו'), פרופסור לאנטומיה אמנותית, שהיה גם צייר, רופא מנתח ומדען. אדלר קיבל על עצמו את העיצוב הגרפי לשלושת כרכי ספר האנטומיה האמנותית של גיצסקו. ממנו למד אדלר להבין את מבנה גוף האדם, את היופי של ציוריהם של אמני הרנסאנס, את התמזגותם של המבנה והפרספקטיבה. בשנים אלו הצליח אדלר, ככל שהתירו לו חובותיו המקצועיות, לשוב להגשמת חלומו להיות צייר.
עלייה לישראל ופעילותו בארץ עריכה
ב-1960, לאחר שנות המתנה רבות לקבלת אשרת יציאה, עלה אדלר לישראל. הותר לו לקחת עימו רק חלק קטן מעבודותיו הגרפיות, ובין העבודות הללו היה הביצוע הגרפי המקורי לכרזת "ייצוא נוצות", כרזה אשר זכתה במדליית הכסף בתערוכה התלת שנתית לעיצוב גרפי במילאנו ב-1957. כרזה זו, יחד עם מעט עבודות אחרות שאדלר הצליח להביא עמו, משקפות את סגנון העיצוב הגרפי שאפיין את התקופה.
בישראל, המשיך אדלר לעבוד בתחום הגרפיקה השימושית. הוא עיצב בולי דואר, 18 בולים עבור הקרן הקיימת לישראל, 3 מטבעות עבור בנק ישראל, ו-2 מדליות עבור החברה הישראלית למדליות ולמטבעות.[1] ב-1963 נשלח אדלר לגינאה על ידי המדפיס הממשלתי כדי לצייר נושאים לבולי דואר. בעקבות עיצוב הבולים של גינאה, עיצב אדלר בולים לארצות אפריקאיות רבות אחרות.
סגנונו האמנותי והשקפת עולמו עריכה
אדלר החשיב תמיד את הרישום כיסוד האמנות החזותית.
אדלר הרבה לצייר באקוורל נופי ארץ ישראל ופורטרטים, העדיף את הסגנון הקלאסי ועסק גם בציורי חיות, נושא אותו למד ב-1969 בווינה מהצייר פריץ מרטינץ. אדלר, שהתרשם מהטבע ומחוקיו "חסרי הרחמים", התמקד בעבודתו ביסוד הצמיחה והדעיכה: ”אני רואה בעולם סביבי צמיחה ודעיכה, את חוק הטבע חסר הרחמים. את זה אני מצייר כשאני יושב בנוף ומנהל דו-שיח עם הטבע. הבמה שעליה מתנהלים חוקים חסרי רחמים אלה, מוארת בקרן שמש חמימה המעניקה לה יופי. את היופי הזה אני מצייר”[2] (כמה מהסמלים המופיעים בעבודתו הם העץ והאבן).[3]
אדלר הבחין בין עיצוב גרפי מסחרי לבין אמנות חופשית. לדבריו, המעצב הגרפי פועל בשירות החברה וביחסי גומלין עמה, כאשר עבודתו דורשת סטנדרטים אמנותיים גבוהים ודמיון יצירתי, אך תכליתה להעביר מידע לציבור ולספק את צורכי הלקוח. מנגד, אמנות חופשית נתפשה בעיניו כביטוי אישי של חייו הפנימיים של האמן וכחלק מהווייתו. אדלר הגדיר את גישתו האמנותית כנגזרת מהאמונה ”שיש כה הרבה להעריץ בטבע, שכל הנצחה אמנותית כנה מהווה מעשה סגידה פולחני”[2]
גלריית תמונות עריכה
-
בסביבות יוטבתה - צבע מים
-
נחל דוד, שנות ה-60
צבע מים, 36 ס"מ -
כרזת אוליבי אלקטריק, 1962
גואש מכחול אוויר, 70/100 ס"מ -
בול רפובליקת גינאה,
בולים -
בית סירות נטוש בנהר הירקון,
צבע מים, 57 ס"מ -
דיוקן של נער,
צבע מים, 31 ס"מ -
רישום נוף סימבולי,
רישום, 71 ס"מ -
תחריט, ממגורות דגון,
scraperboard -
מצפון לאילת, שנות ה-60
צבע מים
בולים עריכה
מוזאונים ואוספים עריכה
- המוזיאון לתולדות העיר תל אביב יפו
- המוזיאון הימי הלאומי, חיפה
- מוזיאון בן ארי, בת ים
- בית ז'בוטינסקי, תל אביב
- היכל שלמה, ירושלים
- בית הרב קוק, ירושלים
- Print Room, הרייכמוזיאום, אמסטרדם
- מוזיאון בנק ישראל
תערוכות יחיד עריכה
- 1984 מוזיאון בן-ארי, בת-ים
- 1989 לשכת התיירות, תל אביב
- 1994 מוזיאון ראובן ועדית הכט, אוניברסיטת חיפה
תערוכות קבוצתיות נבחרות עריכה
- 1948-1949 תערוכות סלון רשמיות, בוקרשט, רומניה
- 1971 London Sketch Club, תערוכה שנתית
- 1971 The Mall Gallerirs, Wildlife Artists, Pastel Society, לונדון
- 1971 גלריה לאומנות במוזיאון Guildhall, לונדון
- 1973 תערוכת יובל ה-25 למדינת ישראל, באנשחדה, בחסות הרייכמוזיאום, הולנד
- 1974 מוזיאון "יד-לבנים", פתח תקווה
- 1974,1987,1989 אגודת הציירים והפסלים, בית האומנים, תל אביב
- 1986 "דימוי עצמי", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2025 מאסטרים ישראלים ברישום, בית האמנים, תל אביב
פרסים עריכה
- 1956 מדליות ארד וכסף עבור סדרת בולי ספורט, הוועד האולימפי, רומא
- 1957 תערוכת הטריאנלה ה-11 לעיצוב גרפי, מילנו, מדליית כסף
קישורים חיצוניים עריכה
- אוסוולד אדלר, באתר מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
- אוסוולד אדלר, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
הערות שוליים עריכה
- ^ מסע אחר - בול בליבה של אפריקה
- ^ 1 2 מתוך ראיון לתערוכת יחיד, מוזיאון הכט, 1994
- ^ סנפורד סיויץ שיימן, אוסוולד אדלר - צבעי שמן, צבעי מים ועבודות גרפיות, מוזיאון הכט, יוני 1994