אונה שימאיטה
פעולות נוספות
| קישורים חיצוניים | |
|---|---|
| יד ושם | אונה שימאיטה |
אונה שימאיטה (בליטאית: Ona Šimaitė; 6 בינואר 1894, אקמנה – 17 בינואר 1970, פריז) הייתה ספרנית באוניברסיטת וילנה וחסידת אומות העולם מליטא.
ביוגרפיה עריכה
בגיל שמונה נסעה שימאיטה עם אמה לריגה עם אימה, שם סיימה את בית הספר היסודי וגימנסיה. במהלך מלחמת העולם הראשונה היא ומשפחתה עברו לרוסיה, שם התגוררה עד שנת 1922. במוסקבה סיימה אונה את הקורסים הפדגוגיים בהורות והשתתפה בהרצאות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה. היא עבדה כמדריכה בבית לילדים נכים במושבה חסרת בית. שימאיטה עבדה בתור מתורגמנית בספרייה בקובנה. היא הייתה אוהדת של המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית ובתקופת עצמאותה של ליטא בין מלחמות העולם אחזה בהשקפת עולם ליברלית ודמוקרטית.
ערב מלחמת העולם השנייה עברה שימאיטה לווילנה וקיבלה משרה של ספרנית באוניברסיטת וילנה.
הצלת יהודים עריכה
בעת עבודתה באוניברסיטת וילנה כספרנית, התיידדה שימאיטה עם מספר יהודים שעבדו במקום. זמן קצר לאחר הקמת גטו וילנה ניסתה שימאיטה לסייע ליהודים. היא הייתה אשת קשר בין היהודים בגטו וילנה וגטו קובנה. היא ביקשה וקיבלה אישור להיכנס לגטו וילנה, בתירוץ שיהודים רבים צריכים להחזיר ספרים לספרייה של אוניברסיטת וילנה, בה עבדה, ועליה להיכנס לגטו כדי לקבל את הספרים מידיהם. בתירוץ זה העבירה ליהודי הגטו ידיעות, ניסתה לפעול להצלת יהודים, וכן שימרה נכסי תרבות יהודיים, בעיקר יצירות ספרות - שירה ופרוזה - של יהודים מגטו וילנה.[1]
שימאיטה סיפקה ליהודים מסמכי זהות מזויפים, שאותם יצרו ומסרו לה שניים מחבריה. היא נהגה להעביר ליהודי הגטו חפצי ערך שאותם הפקידו יהודי הגטו למשמרת בידי מכרים מחוץ לגטו. כך יכלו היהודים למכור חפצים אלה ולהוסיף על התזונה הדלה שלה זכו בגטו. בעשותה זאת הסתכנה שימאיטה בכך שהליטאים המקומיים שמהם לקחה את חפצי הערך של היהודים יבקשו לנקום בה ויסגירו אותה. כמו כן הבריחה שימאיטה מספר יהודים מהגטו ומצאה להם מקומות מסתור.
מעצר עריכה
באביב 1944 התגלה ששימאיטה השתמשה במסמכים מזויפים לשם סיוע ליהודים. היא נעצרה, עונתה במרתף הגסטאפו במשך מספר ימים והוטל עליה עונש מוות.[2] חבריה שילמו סכומי כסף גדולים לגרמנים, ועונשה הומר במעצר במחנה הריכוז דכאו. לקראת סוף המלחמה הועברה שימאיטה למחנה ריכוז בלודלאנז' שימוש בתבנית צר עבור "Ludelange" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') שבצפון צרפת, על גבול לוקסמבורג, שם שוחררה על ידי בעלות הברית.
לאחר המלחמה עריכה
שימאיטה נותרה בצרפת. היא הגיעה לפריז, ושם עבדה בתור ספרנית עד מותה, כשהיא מתקיימת בדלות.
בין השנים 1953–1956 התגוררה שימאיטה בישראל, אך שבה לפריז.
הכרה עריכה
ב-1966 העניק יד ושם לאונה שימאיטה את התואר "חסידת אומות העולם". בשנת 2015 נקרא על שמה רחוב בווילנה.
לקריאה נוספת עריכה
- "'והבושה אכלה אותי מבפנים': עדותה של חסידת אומות העולם, אונה שימאיטה" מכתב ליצחק נחמן שטיינברג; יד ושם: עיון וחקר, כרך 10, 2007
קישורים חיצוניים עריכה
- על פעילות ההצלה של שימאיטה, באתר יד ושם (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg אונה שימיטה (1894-1970), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ על הסיוע שנתנה שימאיטה לאישי תרבות בגטו וילנה, באתר יד ושם
- ^ Rasa Baškienė, Bernadinai.lt, Ona Šimaitė – gyvenimą paskyrusi kitų gėriui, 11-7-2018
