אוטלה קפקא
פעולות נוספות
אוטיליה "אוטלה" קפקא (באנגלית: Ottilie "Ottla" Kafka; 29 באוקטובר 1892 – 7 באוקטובר 1943) הייתה אחותו הצעירה של פרנץ קפקא. היא כנראה הייתה קרובת המשפחה הקרובה אליו ביותר ותמכה בו בזמנים קשים. התכתבותם פורסמה בשם "מכתבים אל אוטלה והמשפחה". היא נרצחה בשואה.
ביוגרפיה עריכה
אוטיליה, שנקראה אוטלה במשפחתה, נולדה בפראג, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה יהודית אשכנזית מהמעמד הבינוני. אביה היה איש העסקים הרמן קפקא (1852–1931), אמה, יולי (1856–1934), הייתה בתו של יעקב לווי, מבשל בירה בפודבראדי (אנ'). היא הייתה אחותם הצעירה של אח ושלוש אחיות, פרנץ (1924), גבריאלה ("אלי") (1889–1942) ו-ואלרי ("ואלי") (1890–1942).[1] היא הייתה אשת סוד קרובה לפרנץ, אחיה. הוא עזר לה לקבל השכלה בבית ספר חקלאי.[2] היא התגוררה ועבדה באחוזה החקלאית של גיסה, קרל הרמן, בזוראו המערבית בוהמית, כפר שקט, רחוק מהרעש של פרג. (כיום סירם, קהילת בלישאני (אנ')).[3] שם, היא חיה חיים פשוטים, מוקפת בטבע ועבודה קשה.[1] בשנים 1916-1917, היא סיפקה לאחיה מקלט כתיבה שבו הוא הצליח לכתוב סיפורים קצרים רבים,[4] והוא גם התגורר באחוזתו של הרמן מספטמבר 1917 עד אפריל 1918, כשהוא כבר סובל משחפת. במהלך תקופה זו כתב את "האימרות של זוראו" (אנ') (Die Zürauer Aphorismen).
ביולי 1920 נישאה קפקא לעורך דין צ'כי קתולי יוסף דוד, בניגוד לרצון אביה. בנותיהם ורה (שנקראה ואלי) והלן (שנקראה אלי) נולדו בשנים 1921 ו-1923. פרנץ קפקא צפה בהן גדלות עד מותו ביוני 1924. הנישואים כנראה, לא היו מאושרים והם התגרשו באוגוסט 1942. קיימת סברה נוספת שהגירושין נעשו כדי להגן עליו ועל בנותיהן מרדיפת הנאצים.[1][5]
כמו יהודים רבים אחרים מפראג, קפקא ואחיותיה גורשו במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים. אלי וואלי נשלחו עם משפחותיהן לגטו לודז', ולאחר מכן לצ'לנמו שם נרצחו.[6] קפקא נשלחה למחנה הריכוז טרזינשטט. ב-5 באוקטובר 1943, היא התנדבה ללוות קבוצת ילדים ברכבת לאושוויץ. יומיים לאחר מכן, כאשר הגיע הטרנספורט למחנה הריכוז אושוויץ נרצחו כולם בתאי הגזים.[7][2]
חיים אישיים עריכה
שתי בנותיה של אוטלה, ורה והלנה, נשארו לגור עם אביהן ומשפחתו הצ'כית וחיו כל חייהן בפראג.[5]
מורשת עריכה
במהלך השנים (1909 – 1924) שלח פרנץ קפקא 111 מכתבים, תמונות וגלויות לאחותו אוטלה. בנותיה שמרו על המכתבים לאחר מותה, בביתן בפראג.[8] ב-1970 הושאלו המסמכים לספרייה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שבה מוחזקים כתבי יד נוספים של פרנץ קפקא. הם פורסמו לראשונה בשנת 1974 על ידי הרטמוט בינדר וקלאוס וגנבך באנגלית, בשם "מכתבים לאוטלה ולמשפחה". בנובמבר 2010 תמה תקופת השאלת המסמכים ובינואר 2011 הוכרז כי המכתבים המקוריים יימכרו כחבילה בבית מכירות פומביות בברלין.[2] ארכיון הספרות הגרמנית במרבאך אם נקאר קיווה להשיגו בעזרת המגזר הפרטי.[8][9] באפריל 2011 הם וספריית הבודליאן באוקספורד רכשו אותו. הם הודו ליורשיה של קפקא על נכונותם למכור לפני המכירה הפומבית, ולאלו שסייעו בגיוס הכספים הדרושים, כולל תורם נדיב אחד שנשאר אנונימי לבקשתו.[10] האנס גרד קוך, חוקר קפקא גרמני, כתב על המכתבים: "המכתבים לאחותו מספקים הצצה נדירה לרגשותיו הפנימיים ביותר, למצוקותיו הרגשיות וליגון הפרטי שלו. אנו לומדים על חיי היום יום שלו, על רגעי אושר וצער ועל החודשים שבילה בברלין – לקראת סוף חייו – אשר היו שמחים ובאותה מידה נוראיים"[8]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 איתי מלכה, אוטילה קפקא, באתר פייסבוק, 11 ביוני 2025
- ^ 1 2 3 Dichterbriefe: Die Frau, bei der Kafka ein anderer war, FAZ.NET, 2011-01-24 (ב־Deutsch)
- ^ פאבל, ארנסט, עשרים וארבע: סיוט התבונה: חייו של פרנץ קפקא, ניו יורק: וינטג' בוקס, 1985, מסת"ב 978-0-37452-335-0
- ^ Clayton Koelb, Kafka: A Guide for the Perplexed, A&C Black, 2010-08-19, ISBN 978-0-8264-9580-8. (בEnglish)
- ^ 1 2 ענת פרי, ענת פרי בזכות עצמה: חנה מלכא מספרת על פרנץ ואוטלה קפקא, באתר ענת פרי בזכות עצמה, יום חמישי, 21 ביולי 2011
- ^ סטך, ריינר: 99 מצאים, כיוונים חדשים, ניו יורק 2016, עמ' 290, 294
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 עופר אדרת, 111 מכתבים של הסופר הצ'כי פרנץ קפקא יימכרו במכירה פומבית, באתר הארץ, 2 בפברואר 2011
- ^ "Alle für Ottla". (בגרמנית). 3 בפברואר 2011.
- ^ רשימת מוצגים "Briefe an Ottla". מאת פרנץ קפקא ואחרים. ארכיון הספרות הגרמנית במארבאך לרגל התערוכה, 1 ביולי עד 10 בספטמבר 2011, במוזיאון לספרות מודרנית, מארבאך אם נקאר.
.jpg){kind=link}