אוגוסטוס ארל
פעולות נוספות
| דיוקן עצמי, 1824; בבדידות, על האי באוקיינוס, בציפייה לאונייה | |
| דיוקן עצמי, 1824; בבדידות, על האי באוקיינוס, בציפייה לאונייה |
אוגוסטוס ארל (באנגלית: Augustus Earle; 1793 – 1838) הוא צייר בריטי, שהצליח לפעול באופן עצמאי – ושילב את תאוותו לנסיעות עם היכולת להתפרנס באמצעות אמנות. מכלול העבודות שהפיק במהלך מסעותיו מהווה תיעודי משמעותי של השפעות המגע והקולוניזציה האירופית בראשית המאה התשע עשרה.[1]
קורות חייו ופועלו עריכה
ראשית דרכו עריכה
אוגוסטוס ארל נולד בלונדון ב-1 ביוני 1793.[2] הוא היה הילד הצעיר ביותר לאב יליד אמריקה, האמן ג'יימס ארל (1761–1796), ולג'ורג'יאנה קרוליין סמית', בתם של ג'ון קרטרט פילקינגטון ובת זוגו לשעבר (עם שני ילדים) של ג'וזף ברואר פאלמר סמית', לויאליסט אמריקאי ששהה כמה שנים באנגליה. אביו של ארל ג'יימס היה בן למשפחת ארל האמריקאית הנודעת. הבכורה מבין שתי אחיותיו הייתה פיבי ארל (1790–1863), גם ציירת מקצועית ואשתו של האמן דניס דייטון, ואילו אחותו למחצה הגדולה הייתה אליזבת אן סמית' (1787–1838) ואחיו למחצה הבכור היה המדען אדמירל ויליאם הנרי סמית' (אנ') (1788–1865). אין תיעוד על כך שנשא אישה והקים משפחה.
ארל קיבל את הכשרתו האמנותית באקדמיה המלכותית לאמנויות וכבר הציג שם בגיל 13. ארל הציג ציורים קלאסיים, ז'אנריים והיסטוריים בשש תערוכות של האקדמיה המלכותית בין השנים 1806–1814.
סיור בים התיכון עריכה
בשנת 1815, בגיל עשרים ושתיים, ביקש אחיו למחצה של ארל, ויליאם הנרי סמית', וקיבל אישור מאת לורד אקסמות' לאפשר את השתתפות ארל בשיִט דרך הים התיכון על סיפונה של "סקילה" שסמית פיקד עליה והייתה חלק מהצי בפיקודו של אקסמות'. ארל ביקר בסיציליה, במלטה, בגיברלטר ובצפון אפריקה, לפני שחזר לאנגליה בשנת 1817. תיק הרישומים מהמסע הזה אצור בגלריה הלאומית של אוסטרליה, קנברה.[3]
ארצות הברית עריכה
במארס 1818 עזב ארל את אנגליה לכיוון ארצות הברית בשלב הראשון של המסע, שבסופו ייקח אותו ברחבי העולם לדרום אמריקה, לאיי טריסטן דה קוניה לניו סאות' ויילס באוסטרליה, ניו זילנד, האוקיינוס השקט, אסיה, הודו, מאוריציוס לפני שחזר ללונדון בסוף 1829. הקטע הראשון של מסעו של ארל בשנת 1818 היה תחילה בניו יורק, לפני שעבר לפילדלפיה, שם הציג שני ציורים באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. לא ידוע על יצירות אמנות ששרדו מתקופה זו.
דרום אמריקה עריכה
בהמשך מסעו בפברואר 1820, הפליג ארל לריו דה ז'ניירו, ברזיל. משם נסע לביקור בצ'ילה ביוני והתגורר בלימה, פרו, מיולי עד דצמבר. ב־10 בדצמבר 1820 עזב ארל את לימה לריו דה ז'ניירו על סיפון HMS Hyperion. בשלוש השנים שלאחר מכן בילה בריו דה ז'ניירו, ויצר מספר רב של רישומים וצבעי מים. מספר עבודות שהופקו עסקו בנושא העבדות, וכן צייר תמונות מריו דה ז'ניירו במהלך הקרנבל, נופים וסדרת דיוקנאות מברזיל.[4]
טריסטן דה קוניה עריכה
ב-17 בפברואר 1824 הוא עזב את ריו דה ז'ניירו על סיפונה של הספינה "דוכס גלוסטר" לכיוון כף התקווה הטובה, והלאה לקולקטה. עזיבתו של ארל נבעה ממכתב ובו הצעת עבודה שקיבל מלורד אמהרסט, שעזב את אנגליה כדי לקבל על עצמו את תפקיד מושל הודו. בסופות שהיו באמצע האוקיינוס האטלנטי, נאלצה הספינה לעגון באי הנידח טריסטן דה קוניה. במהלך שהות הספינה באי, ארל עלה לחוף עם כלבו ואיש צוות נוסף, תומאס גוץ' (Gooch), כי "זו הייתה נקודה שלא נראתה על ידי אף אמן".
כעבור שלושה ימים הספינה "הדוכס מגלוסטר" הפליגה באורח בלתי מוסבר והשאירה את ארל ואת גוץ' באי, שבו היו רק שישה תושבי קבע בוגרים. בשמונת החודשים הבאים של שהייה כפויה באי, בין מרץ לנובמבר, עסק ארל בהוראה לילדים רבים והמשיך לתעד רשמים מהאי עד שנגמרה אספקתו.
אוסטרליה עריכה
ארל חולץ לבסוף ב-29 בנובמבר על ידי האונייה "אדמירל קוקבורן", שהייתה בדרכה לארץ ואן דימן (בשנת 1856 שונה שם ארץ ואן דימן לטסמניה לכבוד אבל טסמן) שם עגנה ב-18 בינואר 1825. הוא נשאר שם זמן קצר, ורק מספר קטן של עבודות שרדו מתקופה זו.
ארל עזב את טסמניה לסידני על סיפונה של "צייפרוס" הבריטית והגיע לשם ב-14 במאי. עד מהרה הוא רכש מוניטין של האמן החשוב ביותר של המושבה. עם הקמת עסק קטן קיבל ארל מספר בקשות לפורטרטים. עבודות אלה הגיעו ממספר אנשי הממסד של סידני ומשפחות מרכזיות. לאורך תקופה זו המשיך ארל לייצר מספר ציורים בצבעי מים בשלושה נושאים: נופים, אבוריג'ינים ומבנים ציבוריים ופרטיים המתעדים את התפתחות המושבה.
ארל צייר דיוקנאות רבים של קולוניסטים בעלי שם, כולל המושל תומאס בריסביין (אנ'), המושל ראלף דרלינג, קפטן ג'ון פייפר וגברת פייפר,[5] עם ילדיה. אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר היא ציור דמותו של המנהיג הילידי האוסטרלי בונגארי (אנ'), כשברקע מצודת מקווארי (Macquarie) ונמל סידני.
ארל ערך גם מספר טיולים לאזורים המרוחקים של מושבות אוסטרליה, ונסע צפונית לסידני דרך נהר האנטר עד פּורט סטפנס ופּורט מקווארי, ובין אפריל למאי 1827 נסע למחוז אילווארה (Illawarra) שמדרום לסידני.
ניו זילנד עריכה
ב-20 באוקטובר 1827 עזב ארל את סידני על סיפונה של "המושל מקווארי" לביקור בניו זילנד. לעומת האמנים שקדמו לארל שעברו במסעותיו של ג'יימס קוק באוקיינוס השקט, כולל סידני פרקינסון, ויליאם הודג'ס וג'ון וובר, הוא היה האמן הראשון שהתגורר בארץ זו. ארל הגיע לנמל הוקיאנגה בחוף המערבי של האי הצפוני והחליט לפלס את דרכו לתוך היבשה. הוא הגיע יחד עם חברו מר שאנד לקורורארקה (Kororāreka)חברו מר שאנד, שם היה נתון לחסותו של הצ'יף המאורי.
ארל הותיר מספר רב של ציורים בצבעי מים ורישומים מהשהות בניו זילנד, המכסים נושאים כמו נופים, תרבות מאורית וחיי כפר יומיומיים, השפעות הלוחמה, דיוקנאות. הוא גם הפיק מספר דיוקנאות בציורי שמן, יחד עם צבעי מים, ליתוגרפיות ורישומי עפרונות. בשובו לנמל הוקיאנגה, הוא נסע מניו זילנד לסידני באפריל 1828.
הודו עריכה
לאחר מכן שהה ארל קרוב לחצי שנה בסידני לפני שעזב ב-12 באוקטובר 1828, להודו דרך איי קרולינה, גואם, מנילה, סינגפור ופולו-פנאנג, לפני שנחת המדראס. אף על פי שהעיר מדראס סיפקה שוק טוב ליצירותיו, בריאותו של ארל התדרדרה שם והוא הפליג חזרה ללונדון דרך מאוריציוס בשנת 1830.
מסע ביגל עריכה
באפריל 1832 הוא החל מסע עם צ'ארלס דרווין כאמן טופוגרפי ושרטט על סיפון ה"ביגל". אך בעיות בריאותו אילצו אותו לעזוב את הספינה במונטווידאו ולחזור לאנגליה. את מקומו על ספינתו של דרווין תפס קונרד מרטנס.
ארל עיבד לציורים מכמה משרטוטיו, ואותם הציג באקדמיה המלכותית בשנת 1838.
מותו עריכה
אוגוסטוס ארל נפטר, מאסתמה וחולשה, בלונדון ב-10 בדצמבר 1838, בן 45.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבי אוגוסטוס ארל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Earle, Augustus", gutenberg.net.au
- ^ Bernard Smith, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ Earle Collection | National Library of Australia, www.nla.gov.au
- ^ Authors: Earle Augustus (sorted by popularity), Project Gutenberg
- ^ "Ann Piper and her children, ca. 1826 / oil painting by Augustus Earl", search.sl.nsw.gov.au (ב־English)