Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אובדן זהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Heroesjourney-He.svg
תרשים של תאוריית מסע הגיבור של קמפבל, המתארת גם תהליך של אובדן זהות - לידה מחדש המובילה להתגלות עצמית ושינוי

אובדן זהות (באנגלית: Ego Death) הוא מונח המתאר את האיבוד המוחלט של הזהות העצמית (self) הסובייקטיבית של האדם.[1] במהלך אובדן זהות, האדם לא מסוגל לחשוב לטווח קצר או ארוך.[2] המונח נטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג והפילוסוף האמריקאי ויליאם ג'יימס.

בתחום הסמים הפסיכואקטיבים, המונח אובדן זהות ידוע בשם "ego loss" (אובדן אגו) או "ego death" (מוות אגו) ומתרחש בשימוש בסם הפסיכדלי LSD. בדת הבודהיזם, המונח נקרא בשם "egolessness" (חוסר-אגו) וניתן להגיע אליו תוך מדיטציה לשיכחון חוש הזהות העצמית.

המונח צבר תאוצה בתקופת העידן החדש, בה החלה לפרוח רוחניות בעולם המערבי, שהגיעה בעיקר מתורות המזרח הרחוק, כמו הבודהיזם וכן מתורות עתיקות אחרות, כמו הקבלה ומסורות ממסו-אמריקה.

בדת עריכה

בודהיזם עריכה

גם מסורת הוודאנטה וגם מסורת הזן בבודהיזם מזהירים כי תובנה בדבר ריקנות העצמי, או מה שמכונה "חוויות הארה", אינה מספקת; יש צורך בהמשך תרגול.

אנטא עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אנטא

אנטא הוא מילה פאלית מורכבת הבנויה מ-אן (לא) ואטה (מהות עצמית קיימת).[3] המונח מתייחס למושג הבודהיסטי המרכזי שאין תופעה בעלת "עצמי" או מהות קבועה ובלתי משתנה. זהו אחד משלושת מאפייני הקיום, יחד עם דוקהה (סבל, אי-שביעות רצון) ואניצ'א (ארעיות, חולף הדברים, "נעלם במהרה, בלתי קבוע").[3]

על פי דייוויד לוי, נדרש להגיע למצב של אובדן זהות בשביל להתגבר על הפחד מהמוות. על פיו, הפחד שלנו מלהיות חסרי-זהות גדול וחזק מהפחד שלנו מהמוות.

במחקר עריכה

לדברי גרוף (Grof), הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה המסורתיות משתמשות במודל של האישיות האנושית המוגבל לביוגרפיה ולתודעה האינדיבידואלית, כפי שתואר על ידי זיגמונד פרויד. מודל זה לטענתו, אינו מספיק בשביל לתאר את חווית אובדן הזהות הנובעת משימוש בחומרים פסיכדליים או בטכניקות עוצמתיות המפעילות "רמות עמוקות של הלא-מודע והעל-מודע בנפש האנושית".

מחקר בעשורים האחרונים חקר את תופעת אובדן הזהות תחת השפעה של סמים פסיכדלים ובכך פיתח את ה-"Ego-Dissolution Inventory", שאלון הבודק מקרים של אובדן זהות.

בתחום הפסיכדליה עריכה

ההשפעות הפסיכולוגיות של LSD (הנקראות "טריפים" - מסעות) כוללות הזיות חזויותיות ותחושה של אובדן זהות (אובדן תחושת ה'אני').[4] בשנות ה-60 של המאה ה-20, החלו לחקור את חומר הפסילוציבין.

על פי הפסיכולוג ניק ברומל, אובדן זהות מתאר את המקרה המפחיד בו אחד מתמודד עם העובדה שאין לו זהות עצמית אמיתית. על פי החוקר גרוף, משברים של אובדן זהות עלולים להתרחש מספר פעמים עד שהם מפסיקים לגרום לפאניקה.

בתרבות עריכה

Tomorrow Never Knows עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – Tomorrow Never Knows

Tomorrow Never Knows (בתרגום חופשי לעברית: המחר לעולם אינו יודע) הוא שיר של להקת הביטלס מהתקליט Revolver שיצא בשנת 1966. המילים בשיר הן ציטוטים מתוך ספר המוות הטיבטי, ובהיותו שיר רוק פסיכדלי ישנם גם אפקטים רבים ומיוחדים: קולות שונים מנוגנים לאחור בלופים. ג'ון לנון כתב את השיר לאחר שהתנסה בחווית LSD.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ego Death: Definition, Examples, & Experiences, The Berkeley Well-Being Institute (ב־English)
  2. ^ Finding the self by losing the self: Neural correlates of ego‐dissolution under psilocybin doi: 10.1002/hbm.22833
  3. ^ 1 2 Thomas William Rhys Davids; William Stede (1921). Pali-English Dictionary. Motilal Banarsidass. p. 22. ISBN 978-81-208-1144-7. Archived from the original on 2016-12-07. Retrieved 2016-10-23.
  4. ^ "Society of Biological Psychiatry 2004 Annual Meeting". Biological Psychiatry, 2004; 55:1S–242S