אהרן ראובני
פעולות נוספות
לחצו כדי להקטין חזרה
שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. חברי מערכת "האחדות", (מימין לשמאל) יושבים: יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון ויוסף חיים ברנר; עומדים: אהרן ראובני ויעקב זרובבל (1912) | |
| חברי מערכת "האחדות" | |
| לידה |
12 באוגוסט 1886 י"א באב ה'תרמ"ו |
|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 1971 (בגיל 85) כ' באלול ה'תשל"א |
| תאריך עלייה | 1910 |
אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (י"א באב ה'תרמ"ו, 12 באוגוסט 1886 – כ' באלול ה'תשל"א, 10 בספטמבר 1971[1]) היה סופר, משורר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1969).
חייו עריכה
ראובני נולד בעיר המחוז פולטבה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), בתחום המושב היהודי, לקריינה (עטרה) בת הרב ישראל לייב קופילביץ, ולצבי שימשלביץ (לימים שמשי), עסקן וסופר ציוני. מצד אמו היה נין הרב מאיר הלוי אפשטיין ומצד אביו היה צאצא הרב יחיאל היילפרין, הרב אליהו חיים מייזל מלודז', הרב המקובל משה אשכנזי (משה איוויער), ונצר לרש"י. אחיו היו יצחק בן-צבי ומשה (שנפטר בגיל 12 במרץ 1906[2]), ואחיותיו היו המשוררת שולמית קלוגאי ודינה, אשת בנימין מזר[3].
מילדותו היה אינדיבידואליסט, סקרן והרפתקן. בגיל צעיר פרש מלימודים מסודרים, ובגיל 17 נסע לארצות הברית. הוא קיווה להכיר את העולם החדש, ואכן הכיר אותו, אך רק מלמטה. הוא סבל מאבטלה ורעב, לעיתים ישן ברחוב, ורכש ידע ממקור ראשון על עולמם של עלובי החיים. היה זה "כור היתוך" שטבע חותם על חייו ועל יצירתו.
עם פרוץ מהפכת 1905 ברוסיה מיהר למצוא עבודה על אניה, שהפליגה לרוסיה. מטרתו הייתה להשתתף במהפכה, אך לדאבונו היא כבר דוכאה כשהגיע. עם שובו הצטרף לאחיו הגדול, יצחק בן-צבי, בארגון ההגנה היהודית בפולטבה. שלושה שבועות לאחר חזרתו פשטה המשטרה על חצר המשפחה ומצאה 'סליק', שבו הטמינו שני האחים אקדחים וחומרי נפץ. כל בני המשפחה נעצרו, למעט יצחק, שהצליח להתחמק. לאחר שנתיים של מעצר בכלא מקומי נשלחה המשפחה לגלות בסיביר. המקום היה קשה, אך לא סגור ושמור כמחנה. ראובני ראה את השהות שם כהזדמנות ללמוד ולחקור את האזור ותושביו.
לאחר כשנה החליט ראובני שמיצה את "מחקרו", השיג תעודות מזויפות, וברח מהמקום ביחד עם צעיר נוסף. השניים הגיעו ברגל, ואחר כך ברכבת לאירקוטסק, משם לגבול רוסיה סין, ומשם לעיר חרבין שבצפון-מזרח סין. שם עלה בידם של השניים לקבל עבודה במחנה אמריקני בהוואי. אחרי חודשיים של עבודה בהוואי כמתורגמן חזר ראובני לשאנגחאי ומשם החל במסע לארץ ישראל. המסע - שהיה לו גם אופי "אנתרופולוגי" - נמשך כשנה, ועבר בסינגפור, ציילון, הודו, פורט סעיד ואיסטנבול. לבסוף, בשנת 1910 הגיע ראובני ליפו.
בארץ ישראל עריכה
לאחר הגיעו לארץ התגורר ראובני בירושלים והתפרנס מכתיבה, בין היתר במסגרת עיתון האחדות, עיתון מפלגת 'פועלי ציון' בארץ ישראל, שאחיו יצחק בן-צבי היה בין מנהיגיה. חברו הקרוב ביותר היה הסופר יוסף חיים ברנר, אשר תרגם אחדים מסיפוריו של ראובני מיידיש לעברית, ועזר בפרסומם של סיפורים אחרים.
ב-1916 נשא ראובני לאישה את אסתר שרה (סופי) בת ד"ר אהרן יוסף ירמנס[4]. לאחר מאורעות תר"פ (1920) השתתף במשלחת של ועד העיר ליהודי ירושלים, שנסעה ללונדון כדי לתבוע את סידור מעמדה המדיני של ירושלים וארץ ישראל.
בשנת 1929 פרש ראובני בהפגנתיות ממפלגת 'פועלי ציון' ותקף בחריפות את הסתדרות העובדים ובמיוחד את ברל כצנלסון. בעקבות התקפות אלו נוצר קרע בינו לבין מחנה השמאל בארץ ישראל, והוא נכנס לעמדה פוליטית מבודדת. גם מבחינה ספרותית ראובני פעל כיחיד. הוא לא הצטרף לשום קבוצה, בוודאי לא ל'חבורת ביאליק' ו'חבורת שלונסקי' - שתי הקבוצות שריכזו את מרב הכוח הספרותי באותה תקופה. כתוצאה מבידודו הפוליטי והספרותי, החלו הבמות המרכזיות של התקופה להסגר בפניו. בשנות ה-30 יצירותיו לא זכו לכל התייחסות, ונראה כי נעלם מן המפה הספרותית בארץ. אך בשנות ה-40 חל שינוי ביחס אליו, והחלו להתפרסם ביקורות חיוביות על יצירתו, ובעיקר על הטרילוגיה 'עד ירושלים', המתארת את ירושלים במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1955 זכה ראובני בפרס ירושלים על מפעלו הספרותי. בשנות ה-60 נתן זך, דן מירון וגרשון שקד כתבו ביקורות נלהבות על 'עד ירושלים', ובשנת 1969 הוא זכה בפרס ביאליק על יצירה זאת.
לאחר קבלת תוכנית החלוקה באו"ם ב-29 בנובמבר 1947 התנהל דיון ציבורי על בחירת שם למדינה החדשה, שעמדה לקום. ראובני טען שהוא הראשון שהציע (בדצמבר 1947) את השם "ישראל"[5]
הגותו ומורשתו עריכה
כתיבתו מגוונת מאוד: מאמרי עיתונות, שירה וסיפורת, מסות ספרותיות, תרגומים מספרות אירופה, ואף מחקרים עיוניים במקרא, ענייני חברה ובתולדות עם ישראל וארצו. בסיפוריו הקצרים היה מהראשונים שתיארו את ימי העלייה השנייה.
היצירה הידועה ביותר של ראובני היא הטרילוגיה "עד ירושלים", שהופיעה מחדש בשנת 1987 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה. הספר זכה בפרס ביאליק ובפרס אוסישקין לספרות.
הוא מונצח בין היתר ב"מעלות אהרן ראובני" (מדרגות להולכי רגל) היוצאות מרחוב טשרניחובסקי (ירושלים) ברסקו (שכונה).
מספריו עריכה
- 1923 - האוניות האחרונות, ורשה
- 1925 - שמות, ורשה
- 1928 - סיפורים: כרך א', ירושלים
- 1930 - עיצבון (תרגום מיידיש של הרומן פיין), הופיע בהוצאה מחודשת ב-1978
- 1932 - בראשית המבוכה (שני כרכים), תל אביב
- 1932 - שם, חם ויפת, תל אביב
- 1940 - דמוקרטיה וטוטליטריות, ירושלים
- 1941 - ספרות והווי, ירושלים
- 1954 - עד ירושלים (טרילוגיה), ירושלים
- 1980 - ילקוט סיפורים (בעריכת חמוטל בר-יוסף), הוצאת יחדיו
מתרגומיו עריכה
- "אבא גוריו" מאת אונורה דה בלזק, תר"ץ
- "האם" מאת פרל בק, תרצ"ד
- "דבר אל העמים" מאת אבא אבן, תש"ך
- "קנדיד" מאת וולטר, 1981
- רומש צ'אנדר דט, גנדהרי בשדה הקטל, דבר, 7 באוגוסט 1953
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אהרון ראובני – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה: יגאל שוורץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1992 (פני הספרות: סדרת ילקוטי ביקורת על יצירתם של סופרים עברים)
- יגאל שוורץ, לחיות כדי לחיות: אהרן ראובני – מונוגרפיה, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג-1993
- נילי סדן-לובנשטיין, אהרן ראובני: מונוגרפיה (מבוא: אבידב ליפסקר), תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ד-1994
- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 809–810), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה
- חמוטל בר-יוסף, 'סיפורי אהרון ראובני', 'עיצבון של אהרון ראובני', עמ' 187–211, בתוך ספרה טעמי הקריאה: רשימות ביקורת ספרותית, הוצאת צבעונים, 2006
- אהרן ראובני – דברים אחדים (תמלול הקלטה מ-1969), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת הפרסומים של אהרן ראובני, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי אהרן ראובני בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "אהרן ראובני (שימשלביץ')", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1359
- אהרן ראובני, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אהרן ראובני, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אהרן ראובני, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אהרן ראובני, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אהרן ראובני, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אהרן ראובני, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אהרן ראובני, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אהרן ראובני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אהרן ראובני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אהרן ראובני, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אהרן ראובני, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אהרן ראובני, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אהרן ראובני], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אהרן ראובני, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אהרן ראובני, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אהרן ראובני, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אהרן ראובני, באתר פינטרסט
- אהרן ראובני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg אהרן ראובני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אהרן ראובני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אהרן ראובני, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg אהרן ראובני, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg אהרן ראובני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אהרן ראובני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- אהרן ראובני, באתר Metacritic (באנגלית)
- אהרן ראובני, באתר ארכיון להקת בת שבע
- אהרן ראובני, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg אהרן ראובני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אהרן ראובני, באתר זמרשת
- אהרן ראובני, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg אהרן ראובני, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg אהרן ראובני, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg אהרן ראובני, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png אהרן ראובני, באתר Last.fm (באנגלית)
- אהרן ראובני, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png אהרן ראובני, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg אהרן ראובני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אהרן ראובני, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אהרן ראובני, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- אהרן ראובני, באתר SIGIC
- אהרן ראובני, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg אהרן ראובני, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg אהרן ראובני, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אהרן ראובני, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg אהרן ראובני, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg אהרן ראובני, באתר Songkick (באנגלית)
- אהרן ראובני, באתר Tab4u
- אהרן ראובני, באתר Genius
- אהרן ראובני, באתר סטריאו ומונו
- אהרן ראובני, באתר SecondHandSongs
- אהרן ראובני, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- אהרן ראובני, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg אהרן ראובני, באתר בנדקמפ
- אהרן ראובני, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg אהרן ראובני, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png אהרן ראובני, באתר טיידל (באנגלית)
- אהרן ראובני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אהרן ראובני, בארכיון הבימה
- אהרן ראובני, בארכיון תיאטרון גשר
- אהרן ראובני, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg אהרן ראובני, באתר אמזון מיוזיק
- אהרן ראובני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg אהרן ראובני, באתר MuseScore
- אהרן ראובני, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- אהרן ראובני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אהרן ראובני, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- א. ח. אלחנני, עם אהרן ראובני, מחבר "עד ירושלים", דבר, 16 בספטמבר 1955
- משיח אבידן, באהלי סופרים | בין מנחה למעריב אצל אהרן ראובני, חרות, 28 במרץ 1958
- יוסף פרידלנדר, בחיפוש אחר האמת: סיפוריו של א. ראובני, מעריב, 8 בספטמבר 1967
- אייזיק רמבה, סופרים בנעלי-בית | א. ראובני, בעל המלאכות הרבות, מעריב, 8 באפריל 1969, המשך
- אמנון נבות, אחיו של יב"צ: מוקצה מחמת סכסוך, באתר nrg, 12 באפריל 2009
- סרטונים איתמר לוי, "אהרן ראובני", ספטמבר 2009
- אליהו הכהן, כיצד נולד השיר 'חמש שנים על מיכאל', בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2017
- יהושבע סמט-שינברג, מכתבו של ראובני אל רחל המשוררת, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוקטובר 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ אהרן ראובני, באתר BillionGraves
- ^ חגי צורף (עורך), יצחק בן-צבי הנשיא השני - מבחר תעודות מפרקי חייו, (1963-1884), עמ׳ 4
- ^ דוד תדהר (עורך), "צבי שמשי (שימשלביץ')", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 639
- ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר אהרן יוסף ירמנס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1287.
- ^ אהרון ראובני, המדינה, מה שמה? מי קרא לה כך, למה ומתי?, באתר הארץ, 11 ביוני 1965.
| הקודם: עזרא זוסמן |
פרס ביאליק לספרות יפה 1969 |
הבא: חיים הזז |
| עץ משפחת בן-צבי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק בן-צבי | ||
|---|---|---|
| מוסדות וארגונים שהקים | פועלי ציון • המכון לחקר קהילות ישראל במזרח • הגימנסיה העברית רחביה | קובץ:Yitzhak Ben-Zvi.jpg |
| משפחתו | צבי שמשי (אבא) • אהרן ראובני (אח) • שולמית קלוגאי (אחות) • יצחק קלוגאי (גיס) • רחל ינאית בן-צבי (רעיה) • עלי בן-צבי (בן) • בנימין מזר (גיס) • בתיה לישנסקי (גיסה) • שרה לישנסקי (גיסה) | |
| הנצחה | יד יצחק בן-צבי • דרך בן-צבי • מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח • שדרות בן-צבי • צריף הנשיא • בית הנשיא יצחק בן-צבי • תיכון בן-צבי | |
| שונות | בית עלי • פרס יצחק בן-צבי • ספר תולדות ההגנה • יזכור (ספר, 1916) • בית החלוצות (ירושלים) | |