Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אהרן גרנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן גרנות
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}

אהרן יאיר גרנות (גרנביץ) (נולד בא' בסיוון ה'תשכ"ג, 24 במאי 1963) הוא עיתונאי וסופר ישראלי. בעבר כיהן כסגן עורך העיתון החרדי "משפחה".

ביוגרפיה עריכה

גרנות נולד בבני ברק[1] לשמואל ולדינה גרנביץ. הוא נקרא יאיר על שם כינויו המחתרתי של מנהיג הלח"י, אברהם שטרן. סבו תרם את מפעל הטקסטיל שלו לפועלי לח"י ואביו היה איש לח"י. רוב אחיו הם חסידי גור.

גרנות למד בתלמוד תורה עד כיתה ה', משם עבר לישיבת תל אביב עד כיתה ח'. הוא למד בישיבת אור עציון של הרב חיים דרוקמן ובישיבת שבי חברון של הרב משה בלייכר במשך שבע שנים. עם סיום לימודיו בישיבה, התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד 931 של הנח"ל, שם שירת במשך שלוש שנים והשתתף במלחמת שלום הגליל. לדבריו, בתקופת פינוי התושבים הישראליים מגוש קטיף התאכזב מהחזון הציוני דתי בהתייחסו למדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, והחליט לחזור למורשת שלו בחסידות גור.[2] ב־2013 שב לחבוש כיפה סרוגה אך לדבריו הוא עדיין קשור לחסידות גור.[3]

כבר בבית הספר היסודי התחבר גרנות לעיתונות, כשהוציא את עיתון בית הספר. דרכו המקצועית בעיתונות החלה כשלמד בישיבה, אז כתב בעיתון הילדים "זרקור". בין השאר כתב בעיתונים יום השישי, בשבע ובהצופה, ביומן מורשת קול ישראל ובקו עיתונות דתית. חיבר ופרסם 12 ספרים עלילתיים וספר היסטוריה. כעיתונאי סיקר את המלחמה בעיראק ב-2003, את ההפיכה הכתומה באוקראינה ב-2004, והיה בשדה הקרב במלחמת גאורגיה–רוסיה ב-2008, היה בהודו לסקר את הפיגוע במומביי (2008), ואף היה במקום שבו נפצע כתב 'ידיעות אחרונות' צדוק יחזקאלי, היה בבית הנבחרים בקירגיזסטן עת פרצה בו הפיכה צבאית, סיקר את ההפיכה בתוניס ב-2011, במהלך "האביב הערבי" היה בעזה במפקדת החמאס, וסיקר את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

בשנת 2017 הודיע גרנות על עזיבה חלקית ממשרתו בעיתון, והקים את עמותת "עושי חיל" שמסייעת לחיילים חרדים בודדים.[4][5]

ביוני 2025 נפתחה נגדו חקירת משטרה, בעקבות תלונות של חיילים בודדים מהמגזר החרדי שטענו כי ניצל את מצבם האישי ופגע בהם מינית. בחודש שלאחר מכן, שודר בתאגיד השידור הישראלי "כאן" תחקיר שבו נחשפו עדויות חיילים על ניצול מעמדו כראש עמותת "עושי חיל" כדי לפגוע בהם מינית.[6] גרנות הכחיש את הטענות ואמר שהמניע לפרסום התחקיר היה: "הינו ניסיון לסיכול התמיכה בצעירים החרדים שהתגייסו וננטשו על ידי משפחותיהם".[7] בהמשך פורסם כי נגד אחד המתלוננים הוגשה תלונה בגין מעשה סדום בכפייה. עוד נטען כי גרנות היה מעורב בהובלת המתלוננים להגשת התלונה

חיים אישיים עריכה

גרנות נשוי ללאה, ילידת קריית ארבע, בה הם מתגוררים עם חמשת ילדיהם.

ב-2003, ברצח הרב אלי ודינה הורוביץ, הותקף ביתו שהיה בקומה מעל בית משפחת הורוביץ בירי ורימון רסס, ואשתו לאה נפצעה באורח קל.

גרנות הוא אב מאמץ למאיר פבלובסקי, גר צדק ממוצא אוקראיני. ב-2015 מאיר נפצע קשה בפיגוע דקירה בקריית ארבע.

ספריו עריכה

  • אהרן גרנביץ, בנקיקי הירמוך, ה'תשנ"א, ספריית נעורים
  • יושב בדד
  • ילדי המרד
  • אהרן גרנביץ, גוי קדוש, קריית ארבע: ה'תשס"ח
  • גליקל - (גליקל מהמלין)
  • אהרן גרנביץ, שלשה שיצאו, ירושלים: ה'תשנ"ד, קשרים
  • שירת חיי - סיפור חייו של הרשל פינק.
  • המסע לארץ ברסלב, 2008
  • המסתחבל, 2012

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה