אהלה ואהליבה
פעולות נוספות
אָהֳלָה ואָהֳלִיבָה הן שתי דמויות סמליות המתארות את ממלכת ישראל וממלכת יהודה בנבואת יחזקאל בפרק כ"ג, ואחר כך גם ביצירות ספרותיות נוספות.
בנבואת יחזקאל עריכה
המשל עריכה
ה' מספר ליחזקאל על שתי אחיות שגדלו במצרים וכביכול נישאו לה'. בתחילה זנתה אהלה והעדיפה את אשור ומצרים ולכן ה' נתנה ביד אשור שהרגו אותה ולקחו לעבדים את בניה ובנותיה. לאחר מכן, ראתה אהליבה אחותה ועשתה כאהלה. גם היא העדיפה את אשור וכשדים. לכן ה' אומר לאהליבה שכל מאהביה - עמי בבל ואשור - יבואו וישפטוה, יפילו אותה בחרב, וייקחו את בניה ובנותיה לגלות וכך היא לא תוכל לזנות יותר. בנוסף הנביא אומר שכך כל הנשים תלמדנה לא לעשות כמעשיהם.
הנמשל עריכה
אהלה היא ממלכת ישראל שיש לה את האוהל (=המקדש) שלה, ואהליבה היא ממלכת יהודה שנמצא בה אהלו של ה' (=בית המקדש). ה' הוציא את שתיהן ממצרים ובחר בהן. תחילה, ממלכת ישראל בראשות ירבעם התחילה לעבוד לעגלים, ולאחר מכן, בהנהגת אחאב, גם לבעל. הנביא מזכיר גם עבירות נוספות כמו חילול שבת, שחיטת בנים ועבודה זרה בתוך המקדש שמחללת את קדושתו. לכן הנביא אומר שבבל ואשור ישפטו את ממלכת יהודה כדין נואפים ורוצחים (הריגת ילדיהם ושריפת בתיהם), ויחריבו את יהודה. כתוצאה מכך, כל העמים בעולם ידעו לא לחטוא יותר.
ככלל, המשלת עם ישראל או ממלכת יהודה לאישה והמשלת עבודה זרה לזנות של אותה אישה, היא מוטיב נפוץ בנבואות של יחזקאל ונביאים אחרים (בעיקר הושע).
שימושים מאוחרים עריכה
הכינויים אהלה ואהליבה משמשים בפי הפייטנים ככינויים לממלכת ישראל ויהודה או אף לעם ישראל סתם. לא כל שימוש כזה הוא גם שימוש במשל של יחזקאל או האנשת הדמויות, ולעיתים מדובר בכינוי סתם. כך למשל בפיוט המפורסם "אל נורא עלילה" שחיבר רבי משה אבן עזרא לתפילת נעילה ביום כיפור.
אולם, פיוטים אחרים משתמשים בכינויים אלו כהאנשה של ממלכת ישראל וממלכת יהודה, בעקבות נבואת יחזקאל. דוגמה מפורסמת לכך היא הקינה "שומרון קול תתן" שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, המתארת "ויכוח" בין אהלה לאהליבה. ויכוח דומה, קדום יותר, מתואר בקינה של רבי אלעזר בירבי קליר המופיעה בנוסח איטליה.
לקריאה נוספת עריכה
- יואל רפל, אהלה ואהליבה, מועדי ישראל: אנצקלופדיה שימושית לשבת ולחג, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990
קישורים חיצוניים עריכה
- אהלה ואהליבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
| ספר יחזקאל | ||
|---|---|---|
| חזון ההקדשה | חזון המרכבה ביחזקאל (פרקים א', ב', ותחילת פרק ג') נושאים: מעשה מרכבה • הקדשה לנבואה | |
| נבואות חורבן ומשלים | פרקים: אמצע פרק ג' עד סוף פרק כ"ד נושאים: משל הצופה • אכילת המגילה • אילמות יחזקאל • מעשים סמליים (הלבנה, המצור, התספורת) • תועבות ירושלים • הסתלקות השכינה • מות פלטיהו בן בניהו • נביאי השקר • משל הגפן • משל האישה הבוגדת • משל הנשרים • אבות אכלו בוסר (האחריות האישית) • קינה על נשיאי ישראל • אהלה ואהליבה • משל הסיר | |
| נבואות על הגויים | נבואות על עמון, מואב, אדום ופלשתים (פרק כ"ה) • קינות ומשלים על צור (פרקים כ"ו–כ"ח) • נבואות על מצרים, התנין הגדול (פרקים כ"ט–ל"ב) | |
| נבואות נחמה וגאולה | פרקים: ל"ג עד ל"ט נושאים: חידוש תפקיד הצופה • נפילת ירושלים • רועי ישראל (הרועים הרעים) • נבואה על הר שעיר • לב חדש ורוח חדשה • חזון העצמות היבשות • חזון העצים • מלחמת גוג ומגוג | |
| חזון המקדש העתידי | פרקים: מ' עד מ"ח נושאים: בית המקדש השלישי • מזבח יחזקאל • חזרת כבוד ה' למקדש • הנשיא • נחל המקדש • גבולות הארץ וחלוקת השבטים | |
| דמויות ומקומות | יחזקאל • בוזי • נבוכדנצר • צדקיהו • גוג • נהר כבר • תל אביב (בבל) | |