אהבת חינם
פעולות נוספות
חורבן בית המקדש השני;
(צייר: דייוויד רוברטס, שמן על בד, 1850)
אהבת חינם הוא מושג מהמסורת היהודית שהופיע לראשונה בספרות הרבנית במאה ה-20[2] (כמושג הופכי למושג שנאת חינם[3], המוזכר בתלמוד כסיבה לחורבן בית שני[4]). אהבת חינם מוענקת לזולת ללא תנאים וללא תמורה, לא בעקבות מעשיו או תכונותיו, אלא מעצם היותו אדם.
מקור עריכה
המושג נמצא לראשונה בדברי תורתו של רבי יחזקאל מקוזמיר, שאמר כך, וזו לשונו: "עיקר הגאולה יבוא על ידי אחדות בני ישראל, כמו שחורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חינם, כן לתקן זה צריך אהבת חינם, שכל אחד מישראל יאהב את חבירו בחינם, יען שעובד ה' כמוהו ועל ידי זה יבוא הגאולה אמן כן יהי רצון"[5].
המושג התפרסם בעקבות השימוש שעשה בו הרב קוק בספרו אורות הקודש: "ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם..."[1]. לרב קוק גם מיוחס המשפט "מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם"[6]. משפט דומה, "מוטב שאכשל מאה פעמים באהבת ישראל חינם מאשר פעם אחת בשנאת ישראל חינם", יוחס לאחר שנים לאדמו"ר מויזניץ, הרב ישראל הגר (אהבת ישראל)[7].
באותה התקופה השתמש במושג גם הרב חנוך צבי הכהן לוין, בספרו 'יכהן פאר' בדרוש לשבת הגדול: "וצריכים לראות באלו הימים לעבוד לבא לכח אהבה, תמורת שנאת חינם אהבת חינם, אפילו ממי שאין לו שום טובה לאהוב אותו כנפשו ולבא לכח אהבה ואחדות, ועל ידי זה נזכה לגאולה"[8].
המושג התפשט[9] בציבור, ובהשראתו נוסחו סיסמאות הדוגלות בריבוי אהבה.
המושג מופיע גם בכתבי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד הקורא להרבות באהבת חינם[10].
הרב אליהו בקשי דורון כתב שמשמעות של "חינם" במושג "אהבת חינם" שונה ממשמעותו במושג "שנאת חינם". בעוד באחרון המשמעות היא בלא סיבה, בראשון הכוונה היא ללא תמורה[11].
פרשנות מודרנית עריכה
אהבת החינם שאינה תלויה בדבר, היא ביטוי של הומניזם מוסרי, אשר במרכזו עומדת ההכרה בערכו הפנימי והבלתי מותנה של כל אדם באשר הוא. תפיסה זו שואפת לבסס את ההתקשרות האנושית על יסודות של שוויון, אמפתיה ופתיחות, תוך דחיית מניעים של אינטרס אישי או שיפוט ערכי.
בתקופה המודרנית אהבת חינם הפכה לסמל של סובלנות, ריבוי קולות, פיוס ואחדות. בהתאם לכך, במדינת ישראל, נושא אהבת החינם עולה בדיונים ציבוריים כקריאה לגישור על פערים בין קבוצות חברתיות שונות, במיוחד בין קבוצות שחלוקות ביניהן בנוגע ליחס לדת או ההשתייכות הפוליטית.
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, הלכות בין אדם לחברו
- הרב שלמה אבינר, אהבת חינם, באתר קטיף.נט (הקישור אינו פעיל, 14 בדצמבר 2021)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אורות הקודש, חלק ג' עמוד שכג-שכד; עוד קודם לכן הובאה בשמו גרסה קצת שונה אצל: אפרים צורף, חיי הרב קוק, מוסד הרב קוק, תש"ז, עמ' 192, באתר היברובוקס
- ^ אמנם הוא נכתב לראשונה בספר 'נחמד מזהב' של ר' יחזקאל מקאזמיר - וכדלקמן, אך ר' יחזקאל כתבה באמצע ה-19, ורק נדפסה מאוחר יותר
- ^ כמושג הופכי דווקא, כיון שהמונח אהבת חינם - כהגדרה משלית לאהבה ללא תמורה (ללא קשר לשנאת חינם) נמצא לראשונה במדרש תנחומא בפרשת צו סימן יג, וברש"י פרשת בהעלותך יב, ג
- ^ בבלי יומא ט:, יעוי' גם גיטין נה:, ובמהר"ל בחידושי אגדות שם, וכן בנצח ישראל פרק ה
- ^ נדפס בספר "נחמד מזהב" (פיוטרקוב תרס"ז) עמ' 77, וכן הובא בספרו של נכדו, האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, "דברי ישראל", פרשת בחקותי ד"ה ואתכם.
- ^ שמחה רז, איש צדיק היה, ירושלים: הוצאת לינא, תשל"ג, עמ' 309.
- ^ "נר ישראל" (מאמרים שראו אור בביטאון צעירי ויז'ניץ בין השנים תשנ"ב-תשס"ב).
- ^ יכהן פאר, דרוש כח, עמ' 161, ד"ה והנה אי' דצדקה
- ^ ראו למשל: הכנסייה הגדולה במה כחה?, הכרם - תשט"ו, עמ' 41, באתר היברובוקס, כינוס של אגודת הרבנים קורא לתשובה, הפרדס - נובמבר 1990, עמ' 27, באתר היברובוקס
- ^ לקוטי שיחות - ז (ויקרא), עמ' 326, באתר היברובוקס
לקוטי שיחות - לד (דברים), עמ' 229, באתר היברובוקס. המושג מבואר ב'ספר הערכים חב"ד', ערך 'אהבת ישראל' [יעוי' עוד, לקוטי שיחות (אידיש) חלק ב עמוד 598. ועוד בכרך כז עמוד 297] - ^ בנין אב ג', סימן ע"ח, באתר היברובוקס