Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אדפטציה מוטורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך לא ברור, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך לא ברור, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

אדפטציה מוטורית היא תהליך של הסתגלות תנועתית שבאמצעותו אורגניזם חי רוכש או משקם יכולות תנועתיות. במהלך תנועה מוטורית, מסתגלת מערכת העצבים של האובייקט לכוחות סביבתיים הפועלים עליו, במטרה לצמצם טעויות קינמטיות.

בסיס תאורטי עריכה

רכישת תבניות תנועה מוטוריות היא אחד התהליכים הראשוניים והבסיסיים ביותר בהתפתחות אורגניזם חי. הראשוניות של התהליך הובילה להתפתחותם של אינסטינקטים. האינסטינקט הראשוני בכל מפגש עם סביבת כוחות חדשה מתבטא בהסתגלות תנועתית שנועדה לשמר את מסלול התנועה המתוכנן, לדוגמה, הפעלת כוח יתר או כוח חסר. בתהליך ההתאמה מתרחשת למידה מוטורית ותבניות תנועה חדשות מושגות בהדרגה. אדפטציה נתפסת בדרך-כלל כתהליך שבו מערכת העצבים לומדת לחזות כוחות סביבתיים, ולבטל את השפעתם על ידי הפעלה מראש של תנועה מוטורית מאזנת נרכשת, במטרה לשמר את התנועה במסלולה המתוכנן[1]. למשל, קטוע רגל מסתגל להליכה עם רגל תותבת על ידי איזון מרכז הגוף מחדש כדי לבטל מראש את השפעתו של משקל הרגל התותבת שאינו כמשקל הרגל שנקטעה, שאליה הגוף היה רגיל. במהלך אדפטציה מוטורית, מערכת העצבים משתמשת באופן מתמיד במידע על טעויות והצלחות, במטרה לשפר את מסלולי התנועה העתידיים[2]. למשל, כשאורגניזם עובר מתנועה באוויר לתנועה במים עומדים, או לתנועה בסחף של מים - מערכת העצבים שלו משתמשת במידע על התנסויות קודמות בסביבת הכוחות הזו, כולל הטעויות וההצלחות, ולפי המידע היא מבצעת הסתגלות תנועתית רלוונטית - או - אדפטציה מוטורית.

תהליך האדפטציה המוטורית עריכה

Effects and After-effects
Motor Adaptation

תוצאות גרר (After-effects) עריכה

כפי שמודגם בתרשים, כאשר הכוחות הסביבתיים מוסרים באופן הדרגתי או פתאומי, האובייקט משמר, למשך זמן מוגבל, את תבנית התנועה שסיגל בתגובה לכוחות (שלב 4 בתרשים). תוצאת גרר זו (אפטר-אפקט) מרמזת שהאובייקט אינו רק מגיב לשינויים הסביבתיים, אלא אף מנסה לצפות אותם מראש, ולבצע את התנועה בהתאם למערך ציפיות זה. מכאן הסיקו חוקרים שבמהלך אדפטציה מוטורית, מתבססת מערכת העצבים על מודל-פנימי (Internal model) של הסביבה החיצונית.[3]

מודל-פנימי (Internal model) עריכה

תופעת האפטר-אפקט מרמזת שעוד לפני ביצוע התנועה, מייצרת מערכת העצבים מודל-פנימי, מעין מפה פנימית המדריכה את הגוף במהלך התנועה. על-בסיס מודל-פנימי זה, מנחה מערכת העצבים את תנועת הגפיים והשרירים, תוך הסתגלות לכוחות המסיטים את הגוף ממסלול זה[4].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).