Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אדמון פלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אדמונד פלג)
אדמון פלג
צילום דיוקן מאת אנרי מנואל
צילום דיוקן מאת אנרי מנואל
קובץ:Edmond Fleg Plaque Paris.jpg
לוח לזכרו של אדמון פלג על קיר הבניין בו התגורר

אֶדמוֹן פְלֶג, לעיתים נהגה שמו כאדמונד פלגצרפתית: Edmond Fleg;‏ 26 בנובמבר 187415 באוקטובר 1963) היה משורר וסופר יהודי ממוצא שווייצרי, שכתב בצרפתית.

ביוגרפיה עריכה

נולד בז'נבה בשם אדמונד פלגנהיימר (Edmond Flegenheimer), בנם של מוריס וקלייר לבית נורדמן. בן דודו הוא הארכיטקט ז'ול-ז'אק או ז'וליאן פלגנהיימר (Jules-Jacques Flegenheimer).

אחרי לימודים בעיר הולדתו, יצא לפריז ללמוד באקול נורמל סופרייר, ועבד שם כמבקר תיאטרון. ב-1914 התנדב ללגיון הזרים הצרפתי ואז שינה את שם משפחתו לפלג (בצרפתית: Edmond Fleg). זכה בעיטור צלב המלחמה.[1]

למרות שזכה לחינוך יהודי, התרחק פלג בפריז מהדת, עד פרשת דרייפוס, שקירבה אותו חזרה ליהדות והפגישה אותו עם רעיונות הציונות. פלג השתתף במספר קונגרסים ציוניים ובאחד מהם פגש את ישראל זנגוויל, ממנו הושפע. פלג למד היסטוריה ומחשבה יהודית והביע בכתביו הבטים שונים של היהדות. אחד הטקטסים הנודעים שלו נקרא 'מדוע אני יהודי'. ברומן L'enfant prophète (הנביא הילד) הציג פלג את היהדות בדרכים מרתקות לדור שלם של יהודים מתבוללים. כמו כן עסק בתרגום כתבים מעברית ויידיש לצרפתית. במהלך שנות העשרים החל לשמש כנשיא הכבוד של תנועת הצופים היהודיים בצרפת.

פלג כתב גם את הלברית לאופרה אדיפוס של ג'ורג'ה אנסקו.[2]

במהלך מלחמת העולם השנייה נותר פלג תחילה בנפת בּוּבאלוֹן, באזור הכיבוש האיטלקי של פרובאנס, ולאחר מכן הוברח בידי הרזיסטאנס למקום בטוח. שיחותיו עם יהודים נמלטים על הדברים היפים בדתם ראו אור בשנת 1946, תחת השם Le Chant nouveau (השיר החדש); את חוויותיו בתקופת הכיבוש תיאר בספר Nous de l'Espérance (אנחנו מהתקווה).

אחרי המלחמה שיחק פלג תפקיד חשוב בהתקרבות-מחדש בין הקהילה היהודית והנוצרית בצרפת. אף כי ביקר פעמיים בישראל (הראשונה מביניהן ב-1932, עם ידידו מארק שאגאל), הסתייג בתקופה זו מהציונות, שבה תמך בהתלהבות קודם לכן. לגישתו, על היהודים להשתלב בארצות מוצאם כאזרחים שוויי-זכויות, בין אם הם מממשים באורח פעיל את דתם היהודית ובין אם לאו. אף כי היה שווייצרי במוצאו, וזכה לאזרחות צרפתית רק ב-1921 בעקבות שירותו בלגיון הזרים, ראה את עצמו באופן מוחלט ונלהב כצרפתי. עוטר באות לגיון הכבוד.

משנת 1957 ארגן, יחד עם ליאון אלגזי, את "הכנס השנתי לאינטלקטואלים יהודים", כנס בו השתתפו, בין היתר, עמנואל לוינס, אנדרה נהר והרב יהודה ליאון אשכנזי .

פלג נפטר בפריז ב-1963. במותו הותיר אחריו עיזבון רב-ערך, שכלל התכתבויות עם הסופרים הצרפתיים החשובים ביותר בשנים 1890–1963.

משפחתו עריכה

פלג היה נשוי למדלן לבית ברנהיים. שני בניהם הלכו לעולמם בהפרש קצר זה מזה: דניאל (נולד ב-1912) סבל מדיכאון והתאבד בשנת 1939, ואילו מוריס נהרג ביוני 1940 בקרבות בפלנדריה. שנתיים קודם לכן, ב־1938, נשא מוריס לאשה את אילה זקס-אברמוב.

הוקרה עריכה

  • צלב המלחמה של צרפת 1914–1918
  • עוטר באות לגיון הכבוד של צרפת
  • 1937 - פרס ארטיג לשירה מטעם האקדמיה הצרפתית - עבור Écoute Israël "שמע ישראל"

הנצחה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מת הסופר אדמונד פלג, מעריב, 16 באוקטובר 1963
  2. ^ Hary Kuller, Presa evreiască din România, Tritonic, Bucureşti - הארי קולר, העיתונות היהודית ברומניה, הוצאת טריטוניק, בוקרשט עמוד 223
  3. ^ ארכיון אדמון פלג, בספרייה הלאומית