אדגר וילסון
פעולות נוספות
| לידה | מחוז ארמסטרונג, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | בויסי, איידהו, ארצות הברית | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
קובץ:Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית מפלגת הרפובליקנים של הכסף | ||||
| |||||
| |||||
אדגר וילסון (באנגלית: Edgar Wilson; 25 בפברואר 1861 – 3 בינואר 1915) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאיידהו. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם איידהו בשתי כהונות לא רצופות: תחילה מטעם המפלגה הרפובליקנית בין השנים 1895–1897, ולאחר מכן מטעם מפלגת הרפובליקנים של הכסף בין השנים 1899–1901.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו והשכלתו עריכה
וילסון נולד ב-25 בפברואר 1861 במחוז ארמסטרונג שבפנסילבניה, והיה בנם של אלן ומתיו וילסון. אביו שירת בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, נפל בשבי הקונפדרציה ומת בכלא ליבי בשנת 1864, כאשר אדגר היה בן שנתיים או שלוש בלבד.
הוא למד באוניברסיטת מישיגן, והשלים תואר ראשון במשפטים בשנת 1884.
בשנת 1890 נשא לאישה את לורה דה שייל. לזוג נולדו שני ילדים, לורה ומוריס אדגר.
ראשית הקריירה עריכה
לאחר סיום לימודיו עבר לבויסי, שהייתה אז חלק מטריטוריית איידהו, והקים יחד עם פרימונט ווד משרד עורכי דין.
בשנת 1887 מונה ליועץ המשפטי של העיר בויסי, ובשנת 1888 נבחר לתובע המחוזי של מחוז אדה. שנה לאחר מכן נבחר כנציג לוועידה החוקתית של איידהו, שקדמה לקבלתה כמדינה בארצות הברית בשנת 1890.
במהלך תקופה זו התפרסם כנואם מוכשר, ונאומיו בפני ארגונים מקומיים פורסמו בעיתונות של איידהו.
כהונתו בקונגרס עריכה
בשנת 1892 שימש כיושב ראש הוועד המרכזי של המפלגה הרפובליקנית באיידהו. לקראת הבחירות של 1894 ביקשה המפלגה לקדם את מועמדותו של ויליאם בורה לקונגרס, אך לאחר שזה סירב הועמדה מועמדותו של וילסון, והוא נבחר כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם איידהו.
במהלך כהונתו תמך בחקיקה למימון מבנה פדרלי באיידהו, בקידום סקרים והשקיה של אזורי המדבר במדינה לצורכי חקלאות, ובהקמת בית חיילים משוחררים בדרום איידהו. כמו כן תמך בהרחבת מכסי מקינלי, שסייעו לתעשיית המכרות של איידהו.
לקראת סוף כהונתו הראשונה הצטרף למפלגת הרפובליקנים של הכסף, והתמודד ללא הצלחה לבית המשפט העליון של איידהו.
בשנת 1898 שב והתמודד לקונגרס, ונבחר מחדש במסגרת "כרטיס האיחוד" של הכוחות הפוליטיים שתמכו במטבע הכסף. במהלך כהונתו השנייה כיהן בוועדות שעסקו באדמות ציבוריות, כרייה והשקיה.
לאחר סיום כהונתו בשנת 1901 לא שב להתמודד לתפקיד ציבורי ברמה המדינתית או הפדרלית.
פעילות עסקית וציבורית עריכה
לצד הקריירה הפוליטית עסק גם בחקלאות, ובשנת 1894 נטע מטע תפוחים בשטח של 50 אקרים ובהמשך גידל בקר. הוא היה פעיל באגודות חקלאיות של דרום איידהו ופעל להסדרת תעריפי הובלה בקירור עבור תוצרת חקלאית.
בנוסף עסק בתחום הבנקאות, היה ממייסדי בנק המסחר של בויסי, וכיהן כנשיא מועצת החינוך של העיר.
בשנת 1900 ארגן משלוח של פירות מאיידהו לתערוכה העולמית בפריז. הוא גם פעל לקידום סלילת רחובות בבויסי בשיטת מקאדם.
בשנת 1905 ניסה לשנות את שמו של נהר סנייק ל"שושוני", בטענה כי השם "סנייק" דוחה ואילו "שושוני" הוא שם נעים ומוזיקלי יותר.
התמכרות, אשפוז ומותו עריכה
בשנת 1913 ירה ופצע סגן שריף לאחר שהתגלה כי נשא אקדח בזמן שהיה במעצר לצורך בדיקה של מצבו הנפשי. לאחר שימוע הועבר לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי מדינתי לתקופה של שנתיים, אך שוחרר מוקדם בשנת 1914.
בהמשך עבר לסולט לייק סיטי, אך שב לבויסי לאחר שאשתו פתחה בהליכי גירושין נגדו. בעת שהתארח במלון אואיהי בעיר לקה בהצטננות שהתפתחה לדלקת ריאות, ונפטר ב-3 בינואר 1915.
לאחר מותו הצליחה אלמנתו לערער על צוואתו, שלא הורישה דבר לה או לבנם. במהלך ההליך המשפטי הוצגו עדויות על מאבקו ארוך השנים באלכוהוליזם ובשימוש בסמים, וכן על הידרדרות במצבו הנפשי.
בשנת 1915 תרמה אלמנתו את ספרייתו האישית, שכללה כ-850 ספרים, למכללת איידהו.
קישורים חיצוניים עריכה
- אדגר וילסון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אדגר וילסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
