אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP
פעולות נוספות
אגוניסטים לקולטנים ל-1־GLP (באנגלית: Glucagon-like peptide-1 receptor agonist, בקיצור GLP-1 receptor agonists) הם קבוצת תרופות לטיפול תרופתי בסוכרת בסוכרת מסוג 2. GLP-1 הוא הורמון פפטידי השייך למשפחת האינקרטינים, ביחד עם GIP, המופרשים מרירית המעי וגורמים להפרשת אינסולין, עיכוב בהפרשת גלוקגון והאטה בהתרוקנות הקיבה. השפעות אלו תורמות להורדת רמות הסוכר בגוף וירידה בתחושת הרעב ובכך מתאימות לטיפול בסכרת. כיוון ש-GLP-1 עצמו בעל זמן מחצית חיים קצר יחסית ומפורק בדם על ידי DPP-4, ניתנות תרופות אחרות אגוניסטיות לקולטן ל-GLP-1.
משפחת תרופות זו היא משפחה חדשה יחסית והתרופה הראשונה ששוחררה לשוק, אקסנטיד (בשמה המסחרי "בייאטה" ו-"ביידוריון"), יצאה ב-2005. קבוצת תרופות זו ניתנת בזריקה. תרופות נוספות המשווקות הן לירגלוטייד (בשמותיה המסחריים סקסנדה, ויקטוזה), ליקסיזנטייד (בשמה המסחרי ליקסומיה), אלביגלוטיד (בשמה המסחרי "טנזאום"), דולגלוטייד (בשמה המסחרי טרוליסטי) ו-סמגלוטייד (בשמותיה המסחריים אוזמפיק, וויגובי). היתרון שלהם על תרופות ממשפחות הסולפוניל-אוראה וממשפחת המגליטינידים הוא בכך שיש להם סיכון נמוך יחסית לפתח היפוגליקמיה.
לאחרונה אושר לשימוש בישראל סמיגלוטייד דרך הפה (בשם המסחרי ריבלסוס). במחקרים התברר שיעילותו כמו סמיגלוטייד בזריקה.
לאחרונה אושרה בישראל זריקת ההרזיה מונג'רו (טירזפטייד) שהציגה במחקרים נתונים מרשימים לעומת זריקות אחרות ממשפחה זו, ירידה של 26% במשקל והגעה של כמחצית מהמטופלים לערכי סוכר תקינים. יתרונה הוא בכך שהיא מולקולה המחקה שני חומרים ידועים בגוף – GLP ו-GIP ומפעילה את הרצפטורים שלהם (בניגוד לשאר הזריקות המורכבות רק מולקולה המחקה את GLP)[1].
לתרופות ממשפחה זו ישנן השפעות שליליות על מערכת העיכול, ובשילוב עם תרופות אחרות לסוכרת עלולות לגרום לרמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה) ולמחלת עיניים סוכרתית (רטינופתיה). כחלק מהשפעתן על הירידה בתנועתיות המעי, אצל חלק מן החולים נצפתה ירידה בתיאבון וירידה במשקל בשימוש בתרופות אלו. תופעות לוואי שכיחות כוללות דלקת קיבה (גסטריטיס), רפלוקס או צרבת, עצירות, גיהוקים, אבני מרה, סחרחורת, עייפות וגזים. המטופלים עלולים לסבול בחילה, להקיא או לסבול משלשול וכן להגיע להתייבשות (איבוד נוזלים). כאב בטן חמור ומתמשך עלול להיגרם כתוצאה מדלקת לבלב חריפה.[2]
השפעות הפסקת הטיפול בתרופות הרזיה עריכה
מחקר שפורסם בינואר 2026 ב־British Medical Journal, וכלל ניתוח של 37 מחקרים העוסקים בתרופות לירידה במשקל המבוססות על אגוניסטים, הראה שמטופלים שהפסיקו לקבל זריקות לירידה במשקל החזירו את כל המשקל שאיבדו בתוך פחות משנתיים. המשקל אצל מטופלים אלה עלה בקצב מהיר משמעותית (כמעט פי ארבעה) לעומת העלייה במשקל אצל מי שהפחיתו ממשקלם באמצעות תוכניות אחרות, כמו תוכניות התנהגותיות, הכוללות לרוב דיאטה מסוימת או פעילות גופנית.[3][4]
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP", באתר ויקירפואה
- טיפול באגוניסטים ל-GLP-1, באתר Medico
הערות שוליים עריכה
- ^ רון קריסי, זריקת הרזיה חדשה בישראל: מה המחיר, וכמה יורדים במשקל?, באתר ynet, 12 בספטמבר 2024
- ^ נובו נורדיסק בע"מ, עלון לצרכן – אוזמפיק, באתר מאגר התרופות – משרד הבריאות, פברואר 2023
- ^ אתר למנויים בלבד גרדיאן, מחקר: מטופלים שהפסיקו זריקות הרזיה חזרו למשקלם המקורי בתוך פחות משנתיים, באתר הארץ, 12 בינואר 2026
- ^ Sam West, Jadine Scragg, Paul Aveyard, Jason L. Oke, Lia Willis, Stella J. P. Haffner, Heather Knight, Danni Wang, Sarah Morrow, Laura Heath, Susan A. Jebb, Dimitrios A. Koutoukidis, Weight regain after cessation of medication for weight management: systematic review and meta-analysis, BMJ 392, 2026-01-07, עמ' e085304 doi: 10.1136/bmj-2025-085304
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.