אברהם דוב דובזביץ'
פעולות נוספות
אברהם דוב דובזביץ (או דובזעוויץ, באנגלית: Abraham Baer Dobsevaye; י"ג בתשרי תר"ד, 17 באוקטובר 1843, פינסק – י"ד בשבט תר"ס, 14 בינואר 1900, ניו יורק) היה הבראיסט, פובליציסט ופרשן יהודי רוסי - אמריקאי.
קורות חיים עריכה
נולד בפינסק, עיר במחוז ברסט שבבלארוס של ימינו, שהייתה בית יוצר לאנשי ההשכלה[1], לאביו רבי יוסף עזרא, תלמיד חכם ומלומד בתורה. כבר בגיל 13 חיבר פירוש לשיר השירים, דבר שהעיד על כישרונו הספרותי המוקדם. לצד לימודי הקודש, רכש השכלה כללית והתמחה בשפה העברית, ספרותה ודקדוקה.
בשנת 1861 עבר ליקטרינוסלב (כיום דניפרו שבאוקראינה), שם שימש כמורה לעברית, בין תלמידיו היו שמעון יהודה סטניסלבסקי. והחל לפרסם מאמרים בכתבי עת עבריים כמו "המליץ", "המגיד" ו"לבנון". בשנת תרל"א (1870) פרסם את ספרו הראשון, "ספר המצרף", באודיסה – אוסף של פירושים רציונליים לפסוקים מהאגדה, בו בקש להראות את ההגיון באגדות חז"ל והתאמתם לפשט הכתובים[2].
בשנת 1874 התיישב בקיוב[3], שם שימש כמורה פרטי בבתי משפחות אמידות, ובהן משפחת אליעזר ברודסקי. במהלך תקופה זו עסק גם בלימוד שפות שמיות וחקר את הנוסח השומרוני של התורה[4]. בשנת 1890 הוציא לאור את ספרו "לא דובים ולא יער" בברדיצ'ב[5], שבו מתח ביקורת על הספר "המפתח" של משה אהרן שצקס ויצא להגנתו של אליעזר צבי צווייפל נגד ביקורתו של שצקס[6], בספרו טען כי שצקס העתיק את תוכן הספר מחצקל סלוצקר.
בסוף 1890 ביקר בווינה[7] הודות לסיוע כספי שקיבל מאלעזר שולמן מקייב[8] המשיך לניו יורק[9].
בשנת 1891 היגר עם משפחתו לארצות הברית והשתקע בניו יורק ובה קיווה למצוא לעצמו פרנסה בכבוד[10]. התמודד עם קשיים כלכליים, בשנת 1894 ניסה להקים בית ספר עברי יחד עם המשורר דוליצקי[11]. הוא היה חבר בחברת מפיצי ספרות ישראל באמעריקא, שבין ראשיו היו יהודה דוד אייזנשטיין וכתריאל צבי שרהזון, והוא מוזכר כאחד העורכים בגיליון הראשון של הירחון נר המערבי[12]. ולקראת סוף חייו השתתף בעריכת האנציקלופדיה היהודית באנגלית תחת הנהגתו של איזידור זינגר. הוא המשיך לכתוב ולפרסם ב"העברי", "נר המערבי" ובכתבי עת ביידיש, ובהן "יודישע גאזעטען", וחלק ממכתביו התפרסמו ב"המודיע לחדשים" (ניו יורק, 1900). השתמש בשם העט נ.ש.ק., שהוא סופי תיבות של שמו אברהם בער דובזביץ, אך עם החלפת האותיות באותיות הבאות אחריהן באלפבית העברי. לדוגמה, האות נ' מחליפה את ם', ש' מחליפה את ר', וק' מחליפה את ץ'[13]. דובזעוויץ היה פעיל בתנועה הציונית[14].
דובזביץ השאיר אחריו כתבי יד רבים שלא פורסמו, בהם מחקרים על המסורה, על התורה השומרונית ועל הומור בספרות היהודית העתיקה. קטעים קצרים מהעבודה האחרונה פורסמו בארצות הברית.
מותו עריכה
אברהם דוב דובזביץ נפטר ביום ראשון, תשע בבוקר, י"ד בשבט תר"ס, 14 בינואר 1900, בניו יורק. והובא לקבורה בבית העלמין יוניון הילס. בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, עדות להערכה שרחשה לו הקהילה היהודית המקומית. בין האנשים שהספידו אותו הוא, הרב משה שמעון זיוויץ. דר. ראדין הספידו, ואמר שהוא כעין שי"ר, שד"ל, ורייפמן. והניח אחריו את אשתו שרה בת גיטל לבית טיקוצקי[15] ושבעה יתומים, וביניהם אחד מבניו שהיה אילם[16]. ידידיו אספו כסף למען אלמנתו וילדיו[17][18].
המשורר מנחם מנדל דוליצקי כתב שיר לחקוק על מצבתו (שלא נחקק)[19]:
- "בְּקֶבֶר זֶה יִשְׁכֹּן אִישׁ חָכָם וָטוֹב
- לְמִשְׁפַּחַת דוּבְּזֶעוִויץ וּשְׁמוֹ אַבְרָהָם דֹּב,
- קָרָא, לָמַד וְשָׁנָה וְהָגָה לָרֹב
- וַיבַלֶּה כָּל יָמָיו בַּחֲקֹר וּבַחֲשׁוֹב,
- וַיַשְׁקַע בִּסְפָרָיו גַּם רֹאשׁ וְגַם לֵב,
- וַיְהִי חֶלְקוֹ בְחַיָּיו עֹנִי וּכְאֵב,
- וַיָּמָת בְּלֹא יוֹמוֹ, וַנְמַלֵּא הַחוֹב,
- הַיְסַפֵּר בַּקֶּבֶר חַסְדֵּנוּ אַבְרָהָם דֹּב?"
לקריאה נוספת עריכה
אחיאסף, וורשה, תר"ס, עמ' 392.
קישורים חיצוניים עריכה
- בן-ציון אייזנשטט, אברהם דוב דובזביץ', דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 9, באתר היברובוקס (שם נקרא בטעות: ר' אברהם דוד [!] דובזעוויטש)
- בן-ציון אייזנשטט, אברהם דוב דובזעוויץ, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמוד 32, באתר היברובוקס (שם בטעות שנפטר י"ד בתשרי)
- אברהם דוב דובזביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הרמן רוזנטל ופיטר וירניק, (DOBSEVAGE), ABRAHAM BAER B. JOSEPH EZRA "אברהם דוב דובזביץ'", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
עליו:
- הח' ר' אברהם דוב דובזעוויטש, הצפירה, 7 במרץ 1900 (כתבה עליו)
- עקאטערינאסלאוו, הכרמל, 27 בינואר 1865 (כתבה על העיר, שלימד לתלמידים שפה העברית)
ספריו:
- המצרף, באתר היברובוקס
- לא דובים ולא יער, ברדיטשוב, תר"ן
ממאמריו:
- כתב המתיחש אל יחש החדש, הכרמל, 16 במאי 1862
- מצרף לאגדה, העברי, 22 באפריל 1894
- אברהם דוב דובזביץ', באתר מסע אל העבר
- אברהם דוב דובזביץ', ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אברהם דוב דובזביץ', באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- אברהם דוב דובזביץ', באתר האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה (אנ') (באנגלית)
- אברהם דוב דובזביץ', באתר Half-Life 2
- אברהם דוב דובזביץ', באתר MathWorld (באנגלית)
- אברהם דוב דובזביץ', באתר אנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)
- אברהם דוב דובזביץ', באתר האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
- אברהם דוב דובזביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ פינסק, עברי אנכי, 10 במאי 1872
- ^ בשורת ספרים, המגיד, 28 בדצמבר 1870
- ^ מכתב גלוי, המליץ, 11 בדצמבר 1878
מקיוב, המגיד, 15 ביוני 1880 - ^ עוללות שומרון, העברי, 11 באפריל 1892
- ^ לא דובים ולא יער, המליץ, 6 בנובמבר 1890
- ^ משפט ספר, המגיד, 5 במרץ 1891
- ^ וויען, המגיד, 7 בינואר 1891
- ^ ישראל נחום דארעווסקי, חגיגת היובל של הסופר החכם ר' אלעזר שולמאן בקייב, הצפירה, 1 במאי 1901
- ^ ראו בסוף מכתב זה: משפטיך תהום רבה, הפסגה, 24 ביוני 1892; המשך
- ^ הסוף, העברי, 9 באוקטובר 1893
- ^ תקות ישראל, העברי, 8 ביולי 1894
- ^ ראשי חברת מפיצי ספרת ישראל באמעריקא, נר המערבי, 1 בינואר 1895
- ^ שאול חיות, אוצר בדויי השם, עמ' 226.
- ^ בארצנו, הפסגה, 29 באוקטובר 1897
- ^ נפטרה ח' בניסן תרע"ח.
- ^ פילדלפיא, המליץ, 1 בפברואר 1900
- ^ American Zionist News, The Jewish Voice, February 1900
- ^ מכתבים מקנדה, המליץ, 15 בדצמבר 1903
- ^ מ.מ. דאליצקי, מצבת א"ד דובזעוויץ, המודיע לחדשים, 1 באוקטובר 1900