אברהם בנאי
פעולות נוספות
אברהם בנאי (2 בפברואר 1911 – 8 בדצמבר 1982)[1] היה מראשוני קיבוץ דפנה ואיש ציבור בתנועת העבודה.
כיהן כראש המועצה האזורית גליל עליון בשנות ה־50 והיה פעיל במוסדות ההסתדרות ובמפעלי המשק של ההתיישבות העובדת.
ראשית חייו עריכה
אברהם בנאי נולד ב 2 בפברואר 1911 בעיירה פוסבול שבליטא לחווה ומורדכי מוירר (MOYRER), והיו לו שני אחים ושלוש אחיות.[1] כפעוט בן שלוש גורש עם משפחתו מליטא לרוסיה.[1] בנעוריו הצטרף לתנועת "החלוץ" והשתתף בפעילות ההכשרה החלוצית לקראת עלייה לארץ ישראל.[1]
בארץ ישראל עריכה
בשנת 1932 עלה לארץ ישראל ועמד בראש קבוצת חברים קטנה שיסדה במאי 1932 את פלוגת הקיבוץ המאוחד בגבעת מיכאל בנס ציונה. עברת את שמו לבנאי לאחר עלייתו לארץ ישראל.
ב-3 במאי 1939 יסד יחד עם חברי הפלוגה את קיבוץ דפנה בגליל העליון והיה בא כוח חוץ של הקיבוץ בשנותיו הראשונות.
בשנות ה־40 היה פעיל במוסדות ההסתדרות הכללית ובשנת 1943 נבחר למועצת פועלי תל אביב כנציג תנועת הקיבוץ המאוחד.[2]
בשנת 1951 נבחר לראש המועצה האזורית גליל עליון.[3] בתקופה זו הייתה המועצה גוף מרכזי בארגון ההתיישבות, פיתוח החקלאות והקמת התשתיות באזור הגליל העליון. הוא כיהן בתפקידו עד 1956.[4]
בתקופת כהונתו נוסדה חברת "פיתוח הגליל" והוקמו מפעליה הראשונים. ביוזמתו נוסדה מכללת תל חי ללימודי אומנות והיה אחד משלושת מייסדי האולפן למחול, הראשון מסוגו שהתפתח בפריפריה.[5] בהמשך התרחבה המכללה לתחומים נוספים.
בתקופת כהונתו הועבר מבנה המועצה מצריפים בקרית שמונה לבנין על גבעה בכניסה לעיר, מיקום בו היא נמצאת עד היום.
בשנת 1958 נבחר על ידי חברת העובדים של ההסתדרות לחבר הנהלת "כור תעשיות בע"מ", אחד הגופים הכלכליים המרכזיים של המשק ההסתדרותי באותה תקופה.[6]
באפריל 1964 יצא לארגנטינה לניהול משרד העלייה והקליטה של הסוכנות בבואנוס איירס, תפקיד אותו סיים ביוני 1966. לצד תפקידו זה גם ריכז את שליחי הקיבוץ המאוחד לתנועת הנוער "דרור" בארגנטינה וברזיל.[1]
בין השנים 1971–1974 עסק בהקמה ובלווי של קיבוץ אל-רום שברמת הגולן.[1]
בשנת 1980 הוענק לו התואר "יקיר הגליל" מטעם המועצה האזורית גליל עליון על תרומתו לפיתוח ההתיישבות בגליל העליון, הנחת היסודות למפעלים האזוריים ועיצוב דפוסים ראשוניים לפעילותה הענפה של המועצה האזורית כמוסד מייצג את ישובי האזור.[1]
חיים אישיים עריכה
נפצע קשה בתאונה המבצעית בה נהרג זוסיה שחורי, כאשר התהפך הטנדר בו הובילו נשק של ההגנה.[1]
נישא למרגלית לבית שברגולד ונולדו להם שלושה ילדים.
אברהם בנאי נפטר בשנת 1982, והובא למנוחות בבית העלמין של קיבוצו דפנה.
לקריאה נוספת עריכה
- חוברת לזכרו של אברהם בנאי במלאת שנתיים לפטירתו, בעריכת המשפחה, תשמ"ה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 א. בנאי, באתר www.infocenters.co.il, ארכיון בית לוחמי הגטאות, תשמ"ה
- ^ מליאת מועצת פועלי תל אביב נבחר הועד הפועל, דבר, 4 בפברואר 1943
- ^ מועצה אזורית הגליל העליון, באתר עיתון דבר, מודעה, 30 אוקטובר 1951 (ארכיון)
- ^ אמיר גולדשטיין, מה גרם לפרוץ 'היום השחור של קריית שמונה', מאי 1956: על עבודה, קליטה, מחאה ופוליטיקה בעמק החולה בשנות ה־50... (עמ' 227), באתר researchgate.net, 24 ביולי 2018
- ^ ורדה זהבי-למברסקי, כל שיעור צריך להיות חוויה, כאילו לא יהיה עוד שיעור - ראיון עם אריאלה פלד (עמ' 41-43), באתר יומני מחול, מחול עכשיו 21, דצמבר 2011
- ^ נכשלו נסיונות "פיוס" בסו"ב, למרחב, 26 בספטמבר 1958