Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אבנר גדסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אבנר גדסי
קובץ:Avner gadassi.jpg
לידה 24 במאי 1952 (גיל: 74)
שכונת התקווה, תל אביב, ישראל
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות מ-1970
עיסוק זמר ומלחין
סוגה רוק • מזרחית
פרופיל ב-IMDb

אבנר גדסי (נולד ב-24 במאי 1952) הוא זמר ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

גדסי נולד בשכונת התקווה בתל אביב וגדל בעוני. אביו עלה לישראל מתימן עם שתי נשותיו, והתקשה לפרנס שתי משפחות מרובות ילדים. גדסי החל את דרכו במוזיקה בנגינה במלודיקה, ולאחר מכן הצליח לרכוש גיטרה, אך לא לממן חינוך מוזיקלי מסודר. הוא לימד את עצמו בנגינה כשהוא מתמיד באימונים ומתגנב להופעות.

גדסי התחיל לשיר בשנות ה-70 באירועים משפחתיים ובבתי כנסת. ב-1970 זכה בתחרות כישרונות צעירים של עיר הנוער. בניסיון לפרוץ אל הרדיו, גדסי הוציא שיר אותו כתב והלחין, שלא זכה להשמעות, והוקלט מחדש למילותיה של סמדר שיר תחת השם "נפרדנו כך". שיר זה סימן את תחילת שיתוף הפעולה של גדסי עם המוזיקאי אלדד שרים, שנמשך עשורים לאחר מכן. ב-1973 הוציא את האלבום המלא "אבנר גדסי", שבו נכלל השיר "נפרדנו כך" לצד שירים כמו "אודליה", "מישהו חיכה לך בחוץ", "מקום כזה", "גן העדן" ו"לוליטה", שהיה מבוסס על ספרו הידוע של ולדימיר נבוקוב מ-1955. בעקבות זאת, נפסל השיר לשידור, והותר להשמעה רק שנים מאוחר יותר.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הופיע גדסי בפני חיילי צה"ל ברמת הגולן.

סגנונו המוזיקלי של גדסי משלב רוק, מוזיקה ים תיכונית, ג'אז, בלוז ובלדות סן רמו, כשהטקסטים לא פעם רציניים וקודרים. שירי אלבומו הראשון של גדסי זכו להערכה רבה מצד אמנים שונים, כגון בעז שרעבי, יגאל בשן וזוהר ארגוב, שפיתחו איתו קשרי עבודה. אולם, ההשפעה המזרחית וחוסר הקלילות בשיריו, הפריעו לגדסי לפרוץ אל הרדיו הישראלי. לעומת זאת, ההשפעה החזקה של סגנון הרוק האטה את מכירותיו בדוכני הקלטות לזמר מזרחי.

ב-1976 יצא אלבומו השני, "מדליק", כשגדסי מלחין את מרבית שירי האלבום. בין שירי האלבום בלטו: "רויזטה" (מילים: משה בן שאול ואלי בכר: לחן: גדסי ואלדד שרים), "התשובה לתפילתי" (מילים: אילן גולדהירש), "עיניה קראו לי" (מילים: יורם טהרלב, לחן: אלדד שרים) ו"בן בלי בית", שהיה גרסה עברית של אבי קורן לשיר "JOHNNY GUITAR" של ויקטור יאנג ופגי לי. אלדד שרים עיבד את שירי האלבום וניגן בכלי מקלדת וכלי הקשה, ואיתו השתתפו בהקלטות גם חיים רומנו, יוסי לוי ובני וילנר בגיטרות, אלי מגן, קובי כהן, ואצ'י שטרו בגיטרה בס, שלמה חממי בתופים, ונגנים נוספים. עוד באותה שנה הספיקת חברת התקליטים "קוליפון" להוציא לגדסי אוסף "12 להיטי זהב", שכלל שירים מ-2 האלבום הראשונים, וחידוש ל"מי ידע שכך יהיה", בעיבודו של קובי אשרת. שני האלבומים הבאים זכו ליותר השמעות ברדיו, ונתנו לגדסי להיט רדיו ראשון: השיר "שרונה".

בדצמבר 1980 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "מנגן ושר" (מילים: משה בן-שאול, עיבוד: אלדד שרים), והגיע עימו למקום השני.

באמצע 1981 יצא אלבום האולפן הרביעי של גדסי - "מנגן ושר" בחברת התקליטים סי בי אס ישראל. דוד קריבושי עיבד את שירי האלבום, מלבד שיר הנושא, ואיתו השתתפו בהקלטות גם חברי להקת "ברוש", שלמה יידוב בגיטרה אקוסטית, ונגנים נוספים בכלי נשיפה ומיתרים. השיר הבולט באלבום היה "שרונה" (מילים: אילן גולדהירש), שהגיע למקום ה-21 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"א של רשת ג'. עוד כלל האלבום את "אלה הם שירי", "מחפש אותך" (בשניהם - מילים: סמדר שיר), "נערה" (מילים ולחן: אביהו מדינה) ו"דנה" (מילים: בטי חסיד, לחן: אבנר גדסי וטובי עובד).

באפריל 1982 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי - "דרור - למנצח שיר מזמור" עם השיר "איומה בהר המור" (מילים: רבי שלום שבזי, לחן: יהודה בדיחי, עיבוד: יגאל חרד) והגיע שוב למקום השני (אחרי "הפרח בגני" של זוהר ארגוב). באותה שנה הוציא ארגוב את האלבום "נכון להיום" אשר שיר הנושא שלו הולחן על ידי גדסי.

באפריל 1984 יצא אלבום האולפן החמישי "דף חדש", בו הלחין גדסי את כל השירים, למעט "נערה מספרד", שהולחן על ידי יהודה בדיחי ונכתב על ידי ניסן פרידמן. השיר זכה להצלחה גדולה, ודורג במקום ה-18 במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ד (1984). עוד כלל האלבום את "חלפו ימיי" (מילים: אילן גולדהירש) "יום רודף יום" (מילים: אבנר גדסי), "אבנר" (מילים: רוני בראון), "בני אדם" (מילים: זהבה אלרואי) ו"בין קשת לענן" (מילים: עוזי חיטמן). עיבודי השירים נחלקו בין אלדד שרים ואלברט פיאמנטה, ובהקלטות השתתפו חברי להקת "ברוש", ז'אן פול זימבריס בתופים וכלי הקשה, מיקי שביב בגיטרה בס, חיים רומנו בגיטרות ונגנים נוספים בכלי נשיפה ומיתרים.

בפברואר 1985 השתתף בפעם השלישית בפסטיבל הזמר המזרחי "דרור" עם השיר "ארץ חמדה" (מילים ולחן: אסתר לוי, עיבוד: אורי קריב)

ב-1986 הורשע בעבירות מס ונידון לחודש מאסר בפועל.[1]

באמצע 1991 הוציא את אלבום האולפן השישי - "הגברים בוכים בלילה". שיר הנושא של האלבום (מילים: אלון אבידר, לחן: מני קוממי) הפך ללהיט גדול ולאחד השירים המזוהים ביותר עם גדסי. עוד כלל האלבום את "כנגד כל הסיכויים" שהלחין גדסי (מילים: אהוד מנור), ״אומנות הפשע״ ו-״בייבי בלוז״. עוד באותה שנה הוציאה חברת "קוליפון" לראשונה בפורמט דיסק, אוסף להיטים של הזמר: "להיטי זהב 90-70" משלושת אלבומיו הראשונים.

לאלבומו של נתי לוי "השמים הם הגבול" שיצא ב-1993 הלחין גדסי את "הקבצן".

ב-1996 לאלבומו של אבי סינואני "איתך ובלעדייך" הלחין את השיר "אישה בונה אישה הורסת".

ב-1998 באלבום המחווה לשירי זוהר ארגוב - "חברים שרים זוהר", חידש גדסי את "יד ענוגה".

ב-1999 באלבום "דרבוקה ישראלית" בו חידשו זמרי המוזיקה המזרחית קלאסיקות ישראליות, חידש גדסי את "מקום לדאגה" (עיבוד: תמיר הרפז), שהתפרסם בביצוע של ריקי גל ומתי כספי.

בשנת 2006 הוא הלחין מוזיקה לשיר "דרכי" ושר אותו ביחד עם יהודה סאלאס באלבומו.

ב-2010 לפרויקט ולאלבום "שרים עוזי חיטמן" חידש את "ניגונה של השכונה", שהתפרסם בביצועו של יזהר כהן.

בתחילת 2011 בפרויקט "שני צדדים למטבע", בו זמרי המוזיקה הים תיכונית ביצעו שירי רוק, חידש גדסי את "פתאום כשלא באת" (עיבוד: נדב ביטון), שביצע במקור שלמה ארצי ביחד עם גרי אקשטיין.

בדצמבר 2016 השתתף בנו של גדסי, בן גדסי, בעונה הרביעית של התוכנית The Voice ישראל, והודח בשלב הסופר באטל.

באוקטובר 2018 הוענק לגדסי פרס "מפעל חיים" בתחום של מוזיקה ישראלית ים-תיכונית מטעם משרד התרבות. בנימוקי הוועדה להענקת הפרס נכתב כי "מראשית פעילותו האמנותית, בשלהי שנות ה-60, הסתמן גדסי כפורץ דרך בשילוב מקצבים מערביים, כרוק'נרול ובלוז, ביצירתו האישית, בהמשך הטמיע השפעות מוזיקליות מגוונות - נשמה, ריתם אנד בלוז וסן רמו - בשורשיו התימניים-מזרחיים מבית, בדרך ליצירת מוזיקה ים תיכונית מרובדת ועזת ביטוי, מרגשת וסוחפת. בהיותו יוצר מקורי, נחשב גדסי למוזיקאי של מוזיקאים, יוצר שזוכה להערכה רבה בקרב עמיתיו, יעידו על כך שיתופי הפעולה הרבים שלו עם מיטב האמנים".

באוקטובר 2020 במסגרת הפרויקט המוזיקלי "צו השעה" חידש את "רק החיים", שביצעה במקור לאה שבת באלבום הבכורה שלה מ-1990. את החידוש עיבד והפיק מוזיקלית פיטר רוט.

בינואר 2021, לראשונה לאחר זמן רב, הוציא שיר חדש - "שוב להתאהב" למילים ולחן של מאור כהן ופיטר רוט, עיבוד והפקה מוזיקלית של פיטר רוט ואופיר קנר.

במאי 2022 הוציא שיר חדש, "אחרי כל פרידה יש ראשית", שכתבה לאה וינקלר לופנפלד והלחין יאיר קלינגר.

בנובמבר 2024, הוציא את הסינגל "יום ביומו", שנכתב על ידי דודו טסה ועמיר לב והולחן על ידי טסה לזכר אביו שנפטר.[2] בשנת 2025 הוציא את הסינגלים "כינור הנפש", למילותיה של לאה וינקלר לופנפלד, ו"אח מילת מפתח" - גרסת כיסוי לשירם של אהוד מנור ויהודה פוליקר, שביצע במקור אריק איינשטיין באלבום "לאן פרחו הפרפרים".

אבנר גדסי מתגורר באזור. טוהר גדסי היא אחייניתו.

אלבומים עריכה

  • אבנר גדסי (1973)
  • מדליק (1976)
  • 12 להיטי זהב (1976) [אוסף]
  • יש מסיבה עם אבנר גדסי (1978)
  • מנגן ושר (1981)
  • דף חדש (1984)
  • להיטי זהב 70–90 (1991) [אוסף]
  • הגברים בוכים בלילה (1991)
  • אתה לי ילד (1997)
  • 30 שנות זמר - ההקלטות המקוריות (2001) [אוסף]
  • האוסף (2002) [אוסף]
  • המיטב (2005) [אוסף]
  • שרים גדסי - הופעה חיה (2005)
  • המובחרים (2009) [אוסף]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אבנר גדסי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עודד שורר, אבנר גדאסי לחודש מאסר על עבירות מס, מעריב, 11 ביוני 1986
  2. ^ יובל אראל‏, אבנר גדסי שר דודו טסה – יום ביומו, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 18 בנובמבר 2024
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אבנר_גדסי&oldid=39467"