Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אבן האזל (מקום מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֶבֶן הָאֶזֶל (אָֽזֶל בצורת הפסק) הוא המקום בארץ בנימין, שבו קבעו יהונתן ודוד להיפגש בסתר כדי לקיים את מבחן החיצים: ”וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל" ספר שמואל א', פרק כ', פסוק י"ט. במקום זה הסתתר דוד בעת שיונתן ירה את החיצים.

משמעות השם עריכה

רש"י פירש שמשמעות השם אבן האזל היא אבן דרך המיועדת להולכי הדרכים לצורך ציון המקום. כדבריו פירשו הרלב"ג המהר"י קרא, הרד"ק והמצודות. בהמשכו של סיפור מבחן החיצים (פסוק מ"א) נאמר שאחרי שיהונתן נתן לדוד את אות החיצים, "דָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב". הביטויים "הָאֶבֶן הָאָזֶל" (פסוק י"ט) ו"אֵצֶל הַנֶּגֶב" לפירוש זה, הם שני השמות מתייחסים לאותו מקום בו התחבא דוד, ומשמעותם היא שהדרך שאותה ציינה האבן היתה לכיוון דרום.

בכלל התרגומים על התנ"ך, יש וריאציות שונות על נוסח הפסוקים:

  • בתרגום יונתן בן עוזיאל מתורמים שניהם בשם "אבן אתא" שמשמעותו אבן דרך כדברי רש"י.
  • התרגום הסורי מתרגם את שתי המילים בפשטות כ"אבן": בפסוק י"ט נכתב "אצל האבן ההיא", ובפסוק מ"א נכתב "מאצל האבן".
  • בתרגום השבעים (התרגום ליוונית, נוסח B), שני הפסוקים מתורגמים תוך שימוש באותה מילה בדיוק: "אצל האֶרְגָּב ההוא" (פסוק י"ט) ו"מאצל האַרְגָּב" (פסוק מ"א).
  • בתרגום הלטיני הקדום, תורגם שם המקום כ"אצל האבן אַרְגַּבְאֵל" (הוספת הסיומת "אֵל" מרמזת לאלוהות).[1]

בפירוש המילה "ארגב" שהופיעה בתרגום השבעים, הציע משה צבי סגל ש"ארגב" קשור למילה "רגב" המופיעה בספר איוב (כ"א, ל"ג), שמשמעותה לדבריו הינה גוש אדמה או גל אבנים.[2] דבריו מבוססים על כך שפירוש המילה רגב באיוב הוא גוש אדמה אן גל אבנים. דעה אחרת היא של החוקר טור-סיני, לפיה הפירוש הנכון של המילה "רגב" באיוב הוא בכלל רטיבות או לחות.

ההסבר לשינוי השם המקורי "ארגב" למילים "האזל" ו"הנגב" בנוסח העברי שבידינו: בסורית קיימת מילה דומה, "ארגיב", שמשמעותה היא פסל או עבודה זרה. רמז לכך שאבן זו נחשבה בעבר לפסל אפשר למצוא גם בתרגום הלטיני הקדום, שתרגם את המקום כ"אצל האבן אַרְגַּבְאֵל" (הוספת הסיומת "אֵל" מרמזת לאלוהות). שמואל אפרים ליונשטאם, כותב הערך באנציקלופדיה המקראית, נותן משקל להשערה שהוא מצטט לפי סגל[3], שכאשר הסופרים היהודים העתיקו את התנ"ך, המילה "ארגב" נשמעה להם כמו שם של עבודה זרה, הנחה שהתרגום הלטיני הקדום שהובא לעיל מחזק אותה. כדי לא לכתוב שם של עבודה זרה בתנ"ך, הם תיקנו ושינו את המילה בכוונה ל"האזל". ייתכן ש"האזל" רומז למים נוזלים (נחל אוזל), או שזהו פשוט שיבוש של המילה "הַלָּז" (שמשמעותה "הזה" או "ההוא"). למעשה, ישנם חוקרים הסבורים שהמילה "הַלָּז" ("האבן הלז") הייתה הנוסח המקורי מלכתחילה.

לגבי המילה "הנגב" שהופיעה בפסוק מ"א, הובעה השערה שזהו שיבוש נוסף שנוצר מטעות בהעתקת האותיות. ייתכן שהמילה "נגב" שומרת על האותיות האחרונות של המילה "ארגב". אפשרות נוספת היא שהמעתיק התבלבל מחיבור האותיות של סופי ורצפי המילים: (אב)ן (אר)גב – וכך, מחיבור ה-נ' וה-גב, נוצרה בטעות המילה "נגב".[1][4]

בספר 'מקרא וארכיאולוגיה' מוצע לזהות את מיקומה של האבן עם אבן גדולה מאוד שנמצאת בהתפצלות הראשונה בדרך היורדת מגבעת שאול. בסמוך לאבן יש גם מערה בה ניתן להתחבא, וניתן לשער כי מערה זו היא המקום בו התחבא דוד[5].

שימוש בשם אבן האזל בתקופה מאוחרת יותר עריכה

סדרת ספריו של הרב איסר זלמן מלצר בפירושו על ספר המשנה תורה לרמב"ם נקראים בשם "אבן האזל" (נכתב במאה ה-19). שם זה מתכתב עם ההיגד המקראי אבן האזל ושומר על המנהג של מחברים תורניים לרמוז את שמם בטכניקות שונות בהן נרמז שם המחבר. בשער הספר מצוטט הפסוק עם הפניה לרש"י, כאומר: הספר מיועד להיות גם מדריך לתלמידי הישיבות על סגנון הלימוד הראוי. בעקבות פרסומו של המחבר ושל ספריו אף ניתן לאחד מרחובות העיר ירושלים השם "אבן האזל", והוקמו מספר מוסדות ישיבתיים בשם זה, כגון ישיבת אבן האזל במודיעין עלית שבהרי בנימין.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שמואל אפרים ליונשטאם, אנציקלופדיה מקראית כרך א', תש"י (1950), הדפסה חמישית תשל"ח (1978), טור 46.
  2. ^ נפתלי טורטשינר, פירוש לספר איוב, עמוד 267 (על המלה רגב).
  3. ^ במהדורה הראשונה של פירושו, שנת תרע"ט. במהדורת תשל"ז קיצר סגל את פירושו ואין לו התייחסות לכאן ולכאן. גם אין זה ברור מהערך באנציקלופדיה מקראית היכן נגמרת דעת סגל ומתחילה דעת ליונשטאם; אולם הדברים עומדים שכן ליונשטאם עצמו - חוקר חשוב בתחום - אימץ את כלל הכתוב כאן כאפשרויות שיש לשקול.
  4. ^ משה צבי (מ.צ.) סגל, ספר שמואל, קיוב תרע"ט, עמוד 87. מצוטט אצל ליונשטאם בערך באנציקלופדיה מקראית.
  5. ^ אוצר החכמה, באתר tablet.otzar.org