Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אאומונד (אאותאוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֵאוֹמוּנְד
Éomund
Cavalier-rohan
מדינה אאותאודאאותאוד אֵאוֹתֵאוֹד
רוהןרוהן רוֹהָן
שירות צבאי
השתייכות אאותאודאאותאוד אֵאוֹתֵאוֹד
דרגה שר הצבא
תפקידים בשירות
פיקוד על הקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט

בלגנדריום של טולקין, אֵאוֹמוּנְדאנגלית: ‏<phonos ipa="" lang="he" text="<span dir="auto">Éomund</span>" wikibase="no entity" file="">Éomund</phonos>‏‏) היה שר הצבא של האֵאוֹתֵאוֹד תחת שלטונו של אֵאוֹרְל "הצעיר".

אטימולוגיה עריכה

השם "אֵאוֹמוּנְד" הוא חיבור של שתי המילים: האחת היא "אֵאוֹ" (סוס);[1][2] והשנייה היא "מוּנְד" (מגן),[א][2] מה שאומר שמשמעותן של שתי המילים היא "מגן הסוסים".[2]

ביוגרפיה עריכה

אֵאוֹמוּנְד נולד בארץ האֵאוֹתֵאוֹד להורים שאינם ידועים. הוא מונה לשר הצבא של האֵאוֹתֵאוֹד. בשנת 2510 לעידן השלישי, כשהבַּלְכוֹת תקפו את גוֹנְדוֹר,[3] הוא יצא לקרב יחד עם 7,000 פרשים וכמה מאות קשתים רכובים.[4] הם נחלו ניצחון מוחץ,[5] וממלכת רוֹהָן הוקמה.[3] הוא היה אחד הנוכחים במעמד שבועת קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל, והיה אחד האנשים שקבעו את תחומה של ממלכת רוֹהָן.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

  • אאומונד, באתר האנציקלופדיה של ארדה
  • אאומונד, באתר Tolkien Gateway (ב־English)

ביאורים עריכה

  1. ^ במובן של אדם המגן על משהו, לא במובן של החפץ.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1131
  2. ^ 1 2 3 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1130
  3. ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1051
  4. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 331
  5. ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1026
  6. ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 338