|
|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
|
א' בכסלו הוא היום הראשון בחודש השלישי
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש התשיעי
למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי[1], או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת[2].
חגים ומועדים
עריכה
בספר ירמיהו, פרק ל"ו נכתב כי בזמן יהויקים ערכו צום בחודש התשיעי וקראו את מגילת ברוך בן נריה, ולאחר שהוקראה לו, שרף יהויקים את המגילה. יום זה נקבע ליום צום במגילת תענית בתרא. ישנן מספר גרסאות בנוסח המגילה באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור "הגה דר"ע" (רבי עובדיה הנביא) והגהות "סוד ישרים" שהודפסו בתנ"ך אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום צום[3], כיוון שהוא ארבעים יום לאחר הושענא רבה[4], ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של קבלת התורה. החת"ם סופר בדרשותיו[5] מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא בחודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה תשובה מחכים לחודש התשיעי. החת"ם סופר מפרש לפי זה גם את ספר זכריה, פרק ז', פסוק א', המזכיר את ד' בכסלו, שהוא כנגד חג הסוכות החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור.
מנהג דומה למנהג זה, הוא חג הסיגד.
- ה'תר"ד – הרב דוד צבי הופמן, פרשן מקרא ופוסק, ראש בית המדרש לרבנים בברלין וממנהיגי "תורה עם דרך ארץ". (נפטר בי"ט בחשוון ה'תרפ"ב)
- ה'תר"ן – זלמן שזר, נשיא מדינת ישראל (נפטר ב-ה'תשל"ה)
- ה'תרנ"ח – הרב שמריהו גוראריה, חתנו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון (נפטר ב-ה'תשמ"ט)
- ה'תרס"ח – רבי שלמה הלברשטאם השני, (נפטר ב-ה'תש"ס), האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב
- ה'תשי"ד – הרב אמנון יצחק, מהבולטים בין המחזירים בתשובה בישראל, ראש ארגון "שופר"
- ה'תשט"ז – מאיר סויסה, קומיקאי ובדרן ישראלי
- ה'תשל"ה – אלון דה לוקו, זמר ורקדן היפ הופ ישראלי
- ה'ר"ב (וי"א ה'ר"ח) – הרב אפרים אנקווה, רב בתלמסאן שבאלג'יריה ומחבר הספר "שער כבוד ה'" (נולד ב-ה'קי"ד)
- ה'רפ"ה – רבי יצחק הכהן שולאל, נגיד יהודי מצרים וראש ישיבה בירושלים.
- ה'שי"ט – רבי שלום שכנא מלובלין, רבה של לובלין ורבם של המהרש"ל והרמ"א.
- ה'תס"ד – רבי יוסף שמואל מקראקא, מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט, מגיה התלמוד הבבלי ומחבר ההוספות למסורת הש"ס ועין משפט נר מצווה.
- ה'תרמ"ט – אליעזר הלוי, מזרחן יהודי בריטי ממוצא גרמני, עוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי. (נולד בי' בתמוז ה'תקס"ט)
- ה'תרנ"ג – הרב חיים נתן דמביצר, ראב"ד קרקוב, ההיסטוריון של הקהילה היהודית בלבוב ומחבר הספר "כלילת יופי" (נולד ב-ה'תק"פ)
- ה'תרס"א – הרב יוסף כנאפו ממוגדור, רב ומקובל במרוקו ומחבר הספר "זך ונקי" (נולד ב-ה'תקפ"ד)
- ה'תרס"ב – רבי משה הגר, האדמו"ר מרדוביץ, מחבר ספר "וייקח משה"
- ה'תשס"ו – יהודה פליקס, חוקר הריאליה המקראית והתלמודית (נולד ב-ה'תרפ"ב)
- ה'תשפ"ו – מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה (נולדה ב-ה'תשי"א)
- ה'תשפ"ו – אלי זעירא, אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים (נולד ב-ה'תרפ"ח)
הערות שוליים
עריכה
- ^ כ-31.9% מכלל השנים.
- ^ כ-68.1% מכלל השנים.
- ^ ולא כמבואר בראשונים שהיה זה צום לקראת קריאת מגילת התוכחה של ברוך בן נריה.
- ^ במקור נאמר יום כיפור, אך החת"ם סופר כותב שזו טעות דפוס.
- ^ חלק ב'