BGM-109 טומהוק
פעולות נוספות
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל שיוט |
| מדינת מקור |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] |
| יצרן | ריית'יאון |
| עלות יחידה | $1.87M–$2M, עלות יצוא: $4M |
| פלטפורמת שיגור | ספינות קרב, צוללות |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע סילון טורבו מניפה, Williams International F107-WR-402 |
| משקל | 1,440 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 5.56 מטרים ללא מאיץ, 6.25 מטרים עם מאיץ |
| קוטר | 0.52 מטרים |
| מוטת כנפיים | 2.67 מטרים |
| ביצועים | |
| מהירות | 880 קמ"ש |
| טווח | 2,500 קילומטרים (תלוי בדגם) |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 166 עד 500ק"ג (עוצמת ראש גרעיני - 150 קילוטון w80) |
| ניווט | GPS |
BGM-109 טומהוק הוא טיל שיוט מתקדם לטווח ארוך, מתוצרת חברת ריית'יאון האמריקאית. הטיל פותח במקור בחברת ג'נרל דיינמיקס בשנות השבעים כטיל לחימוש צוללות, ונכנס לשירות חיל הים האמריקאי בשנת 1983.
הטיל יוצר במגוון דגמים, בהם ים־קרקע קונבנציונלי, ים־קרקע מצרר, ים־קרקע גרעיני, ים־ים וקרקע־קרקע. דגם בלוק 3 מונחה GPS נכנס לשירות בשנת 1993, דגם בלוק 4 מצויד במערכות הנעה וניווט משופרות, ודגם בלוק 5 שסופק במרץ 2021 מצויד בראשי קרב כנגד מטרות שונות ויכולת פגיעה במטרות ימיות דינאמיות.[1]
בשנות ה־90 ובתחילת שנות ה־2000 ישראל ביקשה מספר פעמים מארצות הברית לרכוש את הטיל וסורבה.[2]
בריטניה והולנד הן המדינות הזרות היחידות שרכשו את הטיל עבור חילות הים שלהן. ביולי 2006 אישר הקונגרס האמריקני לספרד לרכוש בין 60 ל־100 טילים עבור חיל הים הספרדי.
שימוש עריכה
במהלך מלחמת המפרץ נורו על עיראק 288 טילי טומהוק.
בתקיפה האמריקאית בסוריה ב־7 באפריל 2017 תקף צבא ארצות הברית שדה תעופה סורי באמצעות 59 טילים אלו. הסיבה לתקיפה הייתה מתקפה כימית שיצאה משדה תעופה זה. בתקיפה נוספת בסוריה ב-14 באפריל 2018 על ידי צבא ארצות הברית, צרפת ובריטניה נורו לעבר סוריה 110 טילים.
עד סוף 2021 שוגרו באופן מבצעי למעלה מ־2,300 טילי טומהוק מדגמים שונים.[3]
ב-22 ביוני 2025, ארצות הברית שיגרה מצוללות 30 טילי טומהוק על מתקני הגרעין בנתנז ובפורדו שבאיראן כחלק מתקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן.[4]
במהלך מבצע שאגת הארי שהחל ב-28 בפברואר 2026, שיגרה ארצות הברית מאות טילי טומהוק על מטרות באיראן מספינות וצוללות ברחבי המזרח התיכון.[5][6]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- BGM-109 טומהוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg BGM-109 טומהוק - סרטון תצוגת תכלית, סרטון באתר יוטיוב, 9 בפברואר 2015
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg כיצד פועלים טילי השיוט טומהוק?, סרטון באתר יוטיוב, 29 ביולי 2020
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg כיצד טיל השיוט BGM-109 טומהוק מוצא את המטרה שלו, סרטון באתר יוטיוב, 27 בספטמבר 2021
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg טיל טומהוק, סרטון באתר יוטיוב, 26 במרץ 2022
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ אייל פינקו, הצי האמריקאי קיבל טילי שיוט טומהוק חדשים, באתר ישראל דיפנס, 29/03/2021
- ^ ארה"ב סירבה לספק טילים לישראל, באתר הארץ, 16 ביוני 2002
- ^ Tomahawk Cruise Missile, raytheon missiles and defense
- ^ דניאל אדלסון, "פוקס ניוז": המתקן בפורדו "הושמד", 30 טילים שוגרו לנתנז ואיספהאן מצוללות, באתר ynet, 22 ביוני 2025.
- ^ U.S. Navy launches Tomahawk missile strikes on Iran, Defence Blog – Military and Defense News, 2026-02-28 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
