תנ"ך פרחי
פעולות נוספות
| קובץ:Farhi bible carpet.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אלישע בן אברהם קרשקש |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | תנ"ך |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | ליסבון, פורטוגל |
| תאריך הוצאה | 1383 |
| מהדורות נוספות | |
| כתבי יד | Sassoon, David Solomon, Ms. 368 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| הספרייה הלאומית | {{#property:P3959}} |
תנ"ך פרחי או קודקס פרחי הוא כתב יד עברי מאויר של המקרא, שנכתב ועוטר במאה ה־14 בידי אלישע בן אברהם קרשקש, סופר, מאייר וקרטוגרף יהודי ממיורקה. כתב היד נוצר בשנים 1366–1383, והושלם, על פי הקולופון שבראשו, ביום רביעי, י"ג בכסלו ה'קמ"ג, 19 בנובמבר 1382.[1] כתב היד נודע בעיטוריו המפוארים, בשלושים עמודי השטיח שבו, באיורי כלי המקדש ובתוספותיו הרבות בענייני מסורה, דקדוק עברי, הלוח העברי, כרונולוגיה, מדרש והלכה.
שמו המקובל של כתב היד אינו שמו המקורי, אלא ניתן לו על שם אחד מבעליו המאוחרים, חיים אל־מעלם פרחי, בן משפחת פרחי מדמשק.[1] באוסף דוד סלימאן ששון נרשם כתב היד כמספר 368, והוא מזוהה בספרייה הלאומית כ־Farhi Bible.[2]
רקע וכתיבה עריכה
כתב היד נכתב בידי אלישע בן אברהם קרשקש, שהיה בן למשפחת רבנים, ונודע גם כסופר עברי וכמאייר. לצד פעילותו בתחום כתבי היד העבריים, היה קרטוגרף מקצועי בחצר פדרו הרביעי, מלך אראגון, ונשא את התואר "אמן מפות העולם והמצפנים". הוא מזוהה עם יצירת "האטלס הקטלאני", מן המפות החשובות של שלהי ימי הביניים.[1]
הקולופון של תנ"ך פרחי יוצא דופן בכך שהוא מופיע בראש כתב היד, בשני עמודיו הראשונים, ולא בסופו. בקולופון תיאר קרשקש את הספר כ"ספר עשרים וארבעה", כלומר ספרי המקרא, וכינה אותו "מקדשיה". הוא הוסיף כי ליקט בו חומרים "מכאן ומכאן", כדי שהוא וצאצאיו לא ישכחום, וכדי שיוכלו לקרוא בו "עד הדור האחרון".[1] מכאן עולה כי כתב היד לא נועד להיות תנ"ך מהודר בלבד, אלא גם ספר לימוד וזיכרון משפחתי.
תוכן כתב היד עריכה
אף שכתב היד מכונה "תנ"ך", הוא כולל הרבה מעבר לנוסח המקרא. בקטלוג הספרייה הלאומית מצוין כי הוא כולל מסורה קטנה ומסורה גדולה, הערות שוליים, וחיבורים וליקוטים נוספים בענייני מסורה, לוח, דקדוק, מדרש, כרונולוגיה והלכה.[2]
בין החיבורים והליקוטים הנזכרים בו: "סוד העיבור", "סדר המולדות", "לוח הקבועים", "סדר הפטרות", "חילוף שבין מערבאי למדינחאי", "מחלוקת בין בן אשר ובן נפתלי", "ספר השרשים" עם ציטוטים מר' דוד קמחי ומיונה אבן ג'נאח, "טעמי התורה", "סדר עולם", "מדרש אלפא ביתא רבתי", "מדרש עשר גלויות", הפרק האחרון של מגילת תענית, "ארכו של עולם", רשימת מלכי ארם, פרס, יוון ורומא, מסכת תמיד ומסכת מידות, קטעי תלמוד וגימטריאות.[2]
במחקר תואר כתב היד כמעין ספרייה משפחתית זעירה: לצד ספרי המקרא נוספו בו כ־194 עמודים של חומרים בנושאי היסטוריה יהודית וכללית, חישוב הלוח, דקדוק והגייה עברית, פרשנות המקרא והלכה.[1] בשולי למעלה מ־120 עמודים שילב קרשקש גם מילון עברי, שבו בוארו מילים עבריות באמצעות מקבילות לא־עבריות; בקטלוג הספרייה הלאומית נזכרים לעזים בפרובנסלית, ובמחקר תוארו מקבילות אלו כאוקסיטניות.[2][1]
הרב חיים קניבסקי מצטט בספרו למכסה עתיק "מדרש כת"י" מדובר באחת התוספות לתנ"ך זה שמלוקטת מספר היובלים.[3]
העיטורים עריכה
תנ"ך פרחי נמנה עם כתבי היד העבריים המאוירים החשובים של יהדות ספרד בימי הביניים. בראשו מופיעים שלושים עמודי שטיח, מספר יוצא דופן ביחס לכתבי יד עבריים ואסלאמיים בני התקופה. עמודים אלו מעוטרים בדגמים גאומטריים וצמחיים, בשזירה צפופה ובמוטיבים המזכירים את אמנות הספר האסלאמית בספרד, במגרב ובצפון אפריקה.[1]
לצד ההשפעה האסלאמית ניכרים בכתב היד גם יסודות מן האמנות הגותית, ובהם שימוש בדגמי רקע גאומטריים ובצבעוניות האופיינית לכתבי יד גותיים. שילוב זה משקף את עולמו התרבותי של קרשקש במיורקה של המאה ה־14, שבה חיו יהודים, נוצרים ומוסלמים במרחב רב־לשוני ורב־תרבותי.[1]
בכתב היד מופיעים גם איורים של כלי המקדש, ובהם מנורת המקדש, שולחן לחם הפנים, מזבח העולה וכלים נוספים. הספרייה הלאומית מציינת במיוחד את ציור המנורה המופיע בעמוד 150.[2] במחקר הוצע כי שילוב כלי המקדש קשור למסורת ספרדית שבה כונו ספרי מקרא מפוארים בשם "מקדשיה", כלומר "מקדש ה'"; כינוי זה מבטא את תפיסת המקרא והליטורגיה היהודית כתחליף סמלי לעבודת המקדש לאחר החורבן.[1]
גלגולי בעלות עריכה
שמו של כתב היד קשור למשפחת פרחי, שהייתה מן המשפחות היהודיות החשובות בסוריה העות'מאנית. במאה ה־19 היה כתב היד ברשות חיים אל־מעלם פרחי, וממנו קיבל את שמו המקובל.[1] בהמשך היה כתב היד ברשות משפחת פרחי מדמשק, ולאחר מכן נכנס לאוסף כתבי היד של דוד סלימאן ששון בלונדון, שם סומן כמספר 368.[2]
המרכז לאמנות יהודית מתאר את כתב היד בשם "Farhi Bible" ומציין את שיוכו לאוסף משפחת ששון, Sassoon Family Collection 368.[4]
חשיבותו עריכה
חשיבותו של תנ"ך פרחי נובעת הן מן הצד הטקסטואלי והן מן הצד האמנותי שלו. מבחינה טקסטואלית הוא משמר נוסח מקראי בצירוף חומרי מסורה, דקדוק, לוח, מדרש, כרונולוגיה והלכה. מבחינה אמנותית הוא משקף את מסורת כתבי היד העבריים המאוירים של יהדות ספרד, ואת המפגש בין אמנות יהודית, אמנות אסלאמית ואמנות גותית במערב הים התיכון של המאה ה־14.
הקולופון שבראש כתב היד מעניק לו חשיבות נוספת, שכן הוא מוסר פרטים נדירים על מחברו, תאריך השלמתו ותכליתו המשפחתית־חינוכית. בשל כך משמש תנ"ך פרחי מקור חשוב לחקר כתבי היד העבריים, תרבות הספר היהודית, תולדות יהודי מיורקה והאמנות היהודית בימי הביניים.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- David Solomon Sassoon, Ohel Dawid: Descriptive Catalogue of the Hebrew and Samaritan Manuscripts in the Sassoon Library, Oxford, 1932, pp. 6–14.
- Katrin Kogman-Appel, "Calligraphy and Decoration in the Farhi Codex (Sassoon coll. MS 368, Mallorca, 1366–83)", in: Luis Afonso and Tiago Moita (eds.), Sephardic Book Art of the Fifteenth Century, Harvey Miller / Brepols, 2020, pp. 13–36.
- Katrin Kogman-Appel, "The Scholarly Interests of a Scribe and Mapmaker in Fourteenth-century Majorca: Elisha ben Abraham Bevenisti Cresques’s Bookcase", 2015.
- David Stern, "The Hebrew Bible in Europe in the Middle Ages", Jewish Studies Internet Journal, 11, 2012.
קישורים חיצוניים עריכה
- תנ"ך פרחי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תנ"ך פרחי, באתר המרכז לאמנות יהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
- Ariel Fein, Elisha ben Abraham Cresques and the Farhi Bible, באתר Smarthistory
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Ariel Fein, "Elisha ben Abraham Cresques and the Farhi Bible", באתר Smarthistory, 6 ביוני 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 6 תנ"ך, כתב יד, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ אברהם אליהו הרכבי, כ"י שראיתי בדמשק, הפסגה, גיליון א, עמ' 58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ Farhi Bible, Provence, 1366–1382, באתר המרכז לאמנות יהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים.