תלסוקרטיה
פעולות נוספות
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
תָלָסוֹקרטיה (ביוונית: Θαλασσοκρατία; תלסו: ימי, ו־κρατεῖν, קרטיה: שלטון) היא מדינה או אימפריה שרוב השטח שבשליטתה ימי ובו גם מתבטאת עוצמתה. במקרה של אימפריה ניתן להגדיר את מעמדה כמעצמה ימית (בדומה לאימפריה הפיניקית שחלשה על רשת מסחר ענפה). לרוב למעצמות כאלה אין עוצמה יבשתית המשתווה לעוצמה הימית שלהן. היוונים השתמשו לראשונה במונח "תלסוקרטיה" בתיאור הציוויליזציה המינואית, שכוחה התבסס על עוצמתה הימית. הרודוטוס התייחס בזמנו לנחיצות בפיתוח כוח ימי אשר יהווה מענה כנגד ההתעצמות הימית של הפיניקים.[דרוש מקור]
דוגמאות עריכה
באירופה של ימי הביניים עריכה
מבין המעצמות התלוסקרטיות בימי הביניים מפורסמת במיוחד הרפובליקה של ונציה. בין השנים 500 ל-1000, היו באיטליה באזור המצוג'ורנו (דרום איטליה) מספר ערים נוספות שהתפתחו לכדי תלסוקרטיות מינוריות, ערים אלו פיתחו נמלים וצי איתן שסייע להגן עליהן ועל בעלי בריתן ואף לזרוע הרס וחורבן בנמלי האויב. בין תלסוקרטיות אלה היו גם ערים יווניות ולומברדיות.[דרוש מקור]
במזרח אסיה עריכה
בין המאה השביעית לחמש עשרה לספירה, האזור הימי המלאי נשלט על ידי התלסוקרטיות סריויג'יה (אנ') ומאג'פאליט (אנ'). זוג מעצמות שחלשו על השטח הימי המשתרע בדרום מזרח אסיה וניצלו את נתיבי הסחר באיי הבשמים ובין הודו לסין.[דרוש מקור]
בתקופת התגליות (מאה 15–17) נוסדו חלק מהמעצמות התלסוקרטיות המשמעותיות. בעוד בסיסם השלטוני היה באירופה, מעצמות אלו הקימו מושבות מעבר לים ושלטו בהם בזכות אותו כוח ימי. מבין התלסוקרטיות האלו, ניתן למנות את האימפריה הפורטוגזית, הספרדית, ההולנדית ולבסוף האימפריה הבריטית שהייתה בעלת הכוח הימי הגדול ביותר שידעה התקופה. מעצמות תלסקורטיות אלה באו אל קיצם עקב סיום הקולוניאליזם ומירוץ החימוש הימי בין אנגליה לגרמניה.
בעת המודרנית עריכה
בעת המודרנית, נורווגיה מהווה דוגמה בולטת למדינה שמרחב השפעתה ומשאביה הם ימיים בעיקרם. בעוד ששטחה היבשתי של נורווגיה עומד על כ-385,000 קמ"ר, האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) שלה משתרע על פני כ-2.1 מיליון קמ"ר – שטח הגדול פי חמישה ויותר משטחה היבשתי.[1] דומיננטיות ימית זו, הכוללת שליטה על מאגרי נפט וגז טבעי נרחבים לצד אזורי דיג עשירים, מעניקה לנורווגיה עוצמה גאופוליטית וכלכלית משמעותית שאינה פרופורציונלית לגודל אוכלוסייתה.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Norway – MSPGLOBAL2030, 2026-01-15
- ^ The Norwegian economy and business sector, Norgesportalen