Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תומאס א קמפיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס א קמפיס
Thomas à Kempis
קובץ:Zwolle Begraafplaats Bergklooster Monument Thomas a Kempis.jpg
אנדרטה על הר אגנס הקדושה בזוולה "כאן חי תומאס ואן קמפן בשירות האדון וכתב את "הליכה בעקבות ישו" שלו, 1406–1471"
קובץ:Thomas a Kempis Schrijn.JPG
רליקוויאריום עם שרידיו של תומאס א קמפיס
קובץ:Thomas - Opera spirituale, 1568 - 425.tif
Opera spirituale, 1568.

תּוֹמַאס אַ קֶמְפִּיסלטינית: Thomas à Kempis) או תּוֹמַאס מִקֶּמְפֶּןגרמנית: Thomas von Kempen; בהולנדית: Thomas van Kempen; סביב 138025 ביולי 1471) היה כומר נוצרי קתולי גרמני-הולנדי של סוף ימי הביניים ומחבר הספר "על ההידמות למשיח", שפורסם בעילום שם בלטינית בהולנד בערך בשנים 1418–1427, אחד מספרי הדבקות הנוצריים (אנ') הפופולריים והידועים ביותר. פירוש שמו בלטינית זהה לשמו בגרמנית, כלומר "תומאס מקמפן", כשקמפן (אנ') היא עיר הולדתו.

הוא היה חבר בתנועת "הדבקות החדשה (אנ')" (Devotio Moderna), תנועה רוחנית בתקופת ימי הביניים המאוחרות, וחסידם של חירט חרוט (אנ') ופלורנס רדווינס (אנ'), מייסדי האחים של החיים המשותפים (אנ').

ביוגרפיה עריכה

תומאס נולד בקמפן (אנ') שבחבל הריין.[1] שם משפחתו בלידתו היה "המרקן" (Hemerken) או "המרלין" (Hammerlein), כלומר מקצוע המשפחה, "פטיש קטן", תורגם ללטינית כ"Malleolus". אביו, יוהאן, היה נפח ואימו, גרטרוד, הייתה מנהלת בית ספר.[1] אף על פי שהוא מוכר באנגלית בתור Thomas à Kempis, ה-"a" מייצגת את ה-"מאין" בלטינית ומודגשת (à) בטעות. בכתביו חתם בעצמו "תומאס קמפנסיס" או "תומאס קמפיס".[2]

בשנת 1392, תומאס הלך בעקבות אחיו, יוהאן, לדוונטר בהולנד של ימינו כדי ללמוד בבית הספר הלטיני הנודע שם. בזמן שלמד בבית ספר זה, תומאס נתקל באחים של החיים המשותפים (אנ'), חסידי תנועת "הדבקות החדשה (אנ')" של חירט חרוט (אנ'). הוא למד בבית הספר בדוונטר בשנים 1392–1399.[1]

לאחר שעזב את בית הספר, עבר תומאס לעיר הסמוכה זוולה לבקר את אחיו שוב, לאחר שיוהאן הפך לאב המנזר של מנזר הר אגנס הקדושה של מסדר האוגוסטינים שם. קהילה זו הייתה אחת מקהילות הכמרים של קהילת וינדסהיים (אנ'), שנוסדה על ידי תלמידי חרוט במטרה לייצר דרך חיים שתואמת יותר את הנורמות של חיי הנזירים של התקופה. תומאס עצמו הצטרף למנזר הר אגנס הקדושה בשנת 1406. אולם הוא לא הוסמך לכמורה עד כמעט עשור לאחר מכן. הוא הפך למעתיק וסופר פורה. תומאס קיבל הסמכה לכהונה ב-1413[3] ומונה למשנה לאב המנזר ב-1429.[4]

כהונתו הראשונה בתפקיד משנה נקטעה על ידי גלות הקהילה מאגנטנברג (1429). התעוררה מחלוקת בקשר למינוי לכס הבישוף שהתפנה באוטרכט. האפיפיור מרטינוס החמישי דחה את מינויו של הבישוף הנבחר רודולף ואן דיפולט (אנ'), והטיל צו איסור. הכמרים נשארו בגלות תוך קיום האיסור עד להסדרת המחלוקת (1432). במהלך תקופה זו, תומאס נשלח לארנהם כדי לטפל באחיו החולה. הוא נשאר שם עד שאחיו מת בנובמבר 1432.[3]

מלבד זאת, תומאס בילה את זמנו בין תרגילי הדבקות בכתיבה ובהעתקת כתבי יד. הוא העתיק את התנ"ך לא פחות מארבע פעמים,[3] אחד מהעותקים נשמר בדרמשטאדט, בגרמניה של ימיו, בחמישה כרכים. מכתביו ניכר שהוא קרא ספרות בצורה נרחבת ויצירותיו שופעות ציטוטים מקראיים, במיוחד מהברית החדשה.

בתור משנה לאב המנזר הוא הוטל עליו להדריך חניכים, ובתפקיד זה כתב ארבעה ספרונים בין 1418 ל-1427, שקובצו מאוחר יותר ונקראו על שם הפרק הראשון של הספרון הראשון: "על ההידמות למשיח" (De Imitatione Christi). תומאס מור אמר שזה אחד משלושת הספרים שחייבים להיות לכולם.[5]

תומאס מת ליד זוולה בשנת 1471. יש אגדה לפיה נמנעה ממנו הכרה כקדוש כ-200 שנה לאחר מותו על ידי הכנסייה הקתולית בשל הימצאותם של סימני שריטה בחלק הפנימי של מכסה הארון שלו, כלומר הוא לא אימץ את המוות בשלווה, דבר הפוסל אותו מהכרה בקדושתו.[6] עם זאת, ישנן עדויות מועטות התומכות בכך שהוא נקבר בחיים או ברעיון שהכנסייה הייתה שוללת ממנו את קדושתו אם היו מגלים שהוא מת בצורה זו.

כתביו עריכה

כתב היד של קמפיס משנת 1441 של "על ההידמות למשיח" זמין בספרייה המלכותית (Bibliothèque Royale) בבריסל (סימן מדף: MS 5455-61).

תומאס גם כתב את הביוגרפיות של חברי הדבקות החדשה – חריט חרוט, פלורנס רדווינס, יאן ואן דה חרונדה (Jan van de Gronde) ויאן ברינקרינק (Jan Brinckerinck). יצירותיו החשובות כוללות סדרה של דרשות לחניכים של מנזר אוגוסטינוס הקדוש, כולל "תפילות ומדיטציות על חיי ישו",[7] "מדיטציות על התגלמותו של ישו", "על חיבה אמיתית של הלב", "שיח הנשמה", "גן הוורדים", "עמק של חבצלות", ו"חייה של לידווינה הקדושה מסכידאם".[8]

הערכה עריכה

אנדרטה הוקדשה לזכרו בנוכחות הארכיבישוף של אוטרכט בכנסיית מיכאל הקדוש, זוולה, ב-11 בנובמבר 1897. בשנת 1964 נסגרה כנסייה זו, מה שגרם להעברה של המונומנט לכנסיית מיכאל הקדוש חדשה מחוץ למרכז זוולה. בשנת 2005 נסגרה גם כנסייה זו והמונומנט הועבר לכנסיית Onze-Lieve-Vrouw-ten-Hemelopneming kerk (כנסיית עליית מרים) במרכז זוולה.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תומאס א קמפיס]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ 1 2 3 Thomas a Kempis, Catholic Encyclopedia (1913)
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ Prayers and meditations on the life of Christ, by Thomas à Kempis, translated by William Duthoit
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).