תוחלת חיים
פעולות נוספות
| +80 +77.5 +75 +72.5 +70 +67.5 +65 | +60 +55 +50 +45 +40 - 40 |
תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לתוחלת הזמן שנותר לפרטים חיים מקבוצה נתונה להישאר בחיים בגיל כלשהו.
מאחר שאין אפשרות לחשב את תוחלת החיים עצמה (כלומר, הזמן הצפוי שנותר לפרט לחיות), אלא רק האומדן של תוחלת החיים, נהוג לכנות לשם קיצור גם את אומדן תוחלת החיים בשם תוחלת חיים. השימוש הנפוץ של המושג "תוחלת חיים" הוא תוחלת החיים בזמן הלידה, כלומר תוחלת של מספר שנות החיים שצפויות ליילוד, והוא מחושב על ידי תוחלת חיים שוטפת.
תוחלת החיים תלויה מאוד בקריטריונים לבחירת הקבוצה. בארצות שבהן שיעור תמותת התינוקות גבוה, תוחלת החיים בלידה רגישה מאוד לשיעור התמותה בשנות החיים הראשונות. במקרים כאלה, מדד אחר, כגון תוחלת החיים בגיל 10, יכול לשמש כדי לבטל את ההשפעה של תמותת תינוקות ולגלות את ההשפעות של סיבות מוות אחרות. מבחינים בין תוחלת חיים היסטורית (דורית), הבודקת מה היה משך החיים הממוצע של קבוצות אוכלוסייה או של האוכלוסייה כולה במדינה מסוימת או באזור מסוים, שכולם כבר מתו, לבין תוחלת חיים שוטפת/תקופתית, שאומדת את תוחלת החיים הצפויה לפרטים בעתיד.
תוחלת חיים שוטפת עריכה
כאשר מופיע המונח "תוחלת חיים" הכוונה היא בדרך כלל לתוחלת חיים שוטפת או תקופתית שהיא מונח המתאר את תוחלת החיים העתידית בלידה בהסתמך על שיעורי תמותה סגוליים (כלומר, שיעורי תמותה לכל קבוצת גיל) כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או בתקופה קצרה). כלומר, תוחלת חיים שמתבססת על שיעורי התמותה כפי ששררו באותה שנה או תקופה. זהו מוצר סינתטי המשקף את משך החיים הממוצע, שצפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים יימשכו לתמיד. התוחלת מחושבת על סמך לוח תמותה תקופתי ואינה מאפשרת לדעת את משך החיים האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא רק את תוחלת החיים המשוערת, בהנחה ההיפותטית שלא יחול כל שינוי בשיעורי התמותה בעתיד (למרות שבמבחן הזמן הנחה זו אינה מתקיימת). תוחלת חיים שוטפת יכולה להיות מחושבת בכל גיל שהוא. למשל תוחלת החיים בגיל 50 היא תוחלת מספר השנים שנותרו לבני גיל 50 בהנחה ששיעורי התמותה יישארו כפי שהם בשנה הנמדדת. הניסיון מלמד כי בעשורים האחרונים נרשמת ירידה בשיעורי התמותה ולכן תוחלת החיים עולה כל העת.
תוחלת חיים דורית עריכה
תוחלת חיים דורית, היא שיטת מדידה של תוחלת החיים המבוססת על לוח תמותה דורי/קוהורטי, כלומר, לוח התמותה של דור שלם. היא משמשת בעיקר לצרכים היסטוריים והשוואתיים.
בלוח הדורי עוקבים אחר דפוסי התמותה של דור מסוים, למשל דור שנולד בשנת 1900. כך מקבלים את הסתברויות התמותה של בני אותו דור בכל גיל. כדי ליצור לוח תמותה כזה יש צורך במספר רב של שנים. וכן צורך בחברות סגורות ולא אוכלוסיות מהגרים. הלוח ישקף דפוסי תמותה של אנשים שנולדו לפני זמן רב וחיו (כל שנותיהם או כמעט כל שנותיהם) שונים מהיום. משום כך ערכו של לוח תמותה כזה בעיקרו היסטורי, ובו משתמשים כדי לחשב את תוחלת החיים של בני האדם במאות הקודמות.
לדוגמה, נתונה קבוצה בת 10 אנשים, ילידי 1900, שנפטרו כולם. נתונים הגילים בהם נפטרו: 1, 18, 45, 47, 54, 59, 71, 73, 75, 77. לשם חישוב תוחלת החיים בלידה של הקבוצה מחשבים את סך שנות החיים שלהם: 520 ומחלקים למספר אנשי הקבוצה. תוחלת החיים היא 52. בהתאם ניתן לחשב את תוחלת החיים עבור התשעה ששרדו מגיל 10: מספר שנות החיים שלהם (החל מגיל 10) הוא 519, ותוחלת החיים היא 57.67 (519 חלקי 9).
על פי שיטה זו ניתן לדעת מה הייתה תוחלת החיים של בני אדם בזמן כלשהו בעבר. למשל, תוחלת החיים בעולם המערבי בסוף המאה ה-19 הייתה 47 שנים בלבד.
תוחלת חיים בבריאות טובה עריכה
תוחלת חיים בבריאות טובה (Healthy Life Expectancy - HALE), היא שיטת מדידה של תוחלת החיים המקזזת שנים בהם סובלים ממחלה קשה או מפציעה. כלומר, מספר השנים הצפויות בלידה של חיים "בבריאות מלאה".
אורך החיים לפי ה-DNA עריכה
מחקר[1][2] שנערך ב-17 מינים של בעלי חיים מצא כי תוחלת החיים המקסימלית של כל מין מבוטאת באמצעות חתימת מתילציה[3] של ה-DNA, הייחודית למין. במינים שנבדקו, הגנום של הנקבות מקודד לתוחלת חיים מקסימלית ארוכה מזו של הזכרים.
במינים בעלי משך חיים מרבי ארוך נמצא שלאורך ה-DNA, במקומות שבהם הגנים צריכים להיות מושתקים, יש "פסגות" גבוהות במיוחד של מתילציה, בעוד שבמקומות שבהם הגנים צריכים להיות מבוטאים - המתילציה נמוכה.
אחד המדענים הסביר, שהמחקר מראה שאורח החיים (בריא או לא בריא) יכול להאט או להאיץ את קצב התקתוק של השעון האפיגנטי של פרט בודד, אבל מספר השעות המקסימלי בשעון נותר תמיד קבוע לכל מין.
הודגש כי המחקר מצא מתאם בין מתילציה למשך חיים מקסימלי, אבל לא ברור אם יש קשר סיבתי בין שני הדברים[4].
לוחות תמותה עריכה
קיימות שתי שיטות לבניית לוחות תמותה המשמשים לחישוב אומדני תוחלת החיים:
- לוח תמותה דורי (קוהורטי) משמש לחישוב תוחלת החיים הדוֹרית, שהיא תוחלת החיים של ילידי שנה או תקופה מסוימת. ניתן לחשב לוח כזה על בסיס הנתונים שנצברו בעבר ולמצוא את תוחלת החיים של אנשים בדורות קודמים במדינה מסוימת לאוכלוסייה כולה או לאנשים עם מאפיינים כגון מין, מוצא ועוד. לדוגמה, ניתן לחשב את תוחלת החיים של ילידי 1850 או של עשור מסוים במאה התשע עשרה. התנאי ללוח תמותה כזה הוא שכל האוכלוסייה הנבדקת אינה בחיים. לוח התמותה מונה את שנות החיים המצטברות של קבוצת האוכלוסייה ומחשב את תוחלת החיים כממוצע שלהן.
- "לוח תמותה שוטף" הוא לוח תמותה סינתטי ובו הסתברויות תמותה כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או במספר קטן של שנים) והמתאר בקירוב את הסתברויות התמותה הנוכחיות (בפיגור מסוים). ניתן לחשב בעזרת לוח זה "תוחלת חיים שוטפת" שהיא מוצר סינתטי המשקף את משך החיים הממוצע, שהיה צפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים היו נמשכים לכל משך החיים בעתיד. לוח זה אינו מאפשר לדעת את משך החיים האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא רק את תוחלת החיים, וגם זה בהנחה התאורטית-היפותטית, שלא יחול כל שינוי בהסתברויות התמותה בעתיד (על פי הניסיון שהצטבר במשך השנים, הנחה זו אינה סבירה).
השוואה בין תוחלות חיים אמיתיות מתקופות שונות, מחייבת שימוש בתוחלת חיים דוֹרית, המבוססת על לוח תמותה דורי. השוואה אפשרית אחרת היא בין תוחלות חיים שוטפות, המבוססות על לוחות תמותה שוטפים מתקופות שונות. זוהי השוואה בין מדדים סינתטיים שאינם משקפים משך חיים צפוי אמיתי. היתרון של השוואה כזו הוא בכך שאינה תלויה בתחזיות לגבי התמותה הצפויה בעתיד. עובדת קיומן של שתי שיטות חישוב שונות מקשה על השוואה מדויקת בין התוצאות של תוחלת החיים.
תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה האנושית עריכה
לפני פיתוח תאוריית החיידקים כגורמי מחלות בשלהי המאה ה-19, ופיתוח המחקר ורפואה המודרניים, רבים מתו בגיל צעיר ממחלות מידבקות, תופעה שהכתיבה את תוחלת החיים הממוצעת במשך כל הקיום האנושי. אחד ההישגים הבולטים של המהפכה המיקרוביאלית היה ירידה משמעותית בתמותת תינוקות, ילדים ובני נוער. מחקרים מראים כי לפני תחילת הרפואה המודרנית, כ־25% מהתינוקות מתו בשנת חייהם הראשונה, וכ־40%–50% מהילדים לא הגיעו לגיל ההתבגרות (גיל 15)[5]. שיפור נרחב בהיגיינה, שיפור בהבנת חשיבות שטיפת ידיים, בחיסונים ובטיפול רפואי הביא לירידה משמעותית בתמותה שנמשכה לאורך המאה ה־20, ולתמותת ילדים מהנמוכות בהיסטוריה האנושית במרבית העולם המפותח והמתפתח כאחד.
יש קושי לדעת מה הייתה תוחלת החיים בעולם העתיק, אך ידוע שהיא הייתה קצרה בהרבה מזו המקובלת כיום. במאמר מדעי משנת 2013 בחנו החוקרים Volk, A. A. & Atkinson עשרות מחקרים על שיעורי תמותת תינוקות וילדים הן בחברות ציידים-לקטים (20 מחקרים) והן בחברות היסטורויות (43), כדי להפיק אומדן כמותי לרמות התמותה של ילדים ותינוקות בעבר. באמצעות נתונים שנלקחו ממגוון רחב של מיקומים גאוגרפיים, תרבויות וזמנים, הם מעריכים שבממוצע כ-27% מהתינוקות לא שרדו את שנתם הראשונה, בעוד שכ-47.5% מהילדים לא שרדו עד גיל ההתבגרות.[5][6] שני אומדנים שקל לזכור - כרבע מתו בשנתם הראשונה, וכחצי מתו בילדותם (לפני גיל 15).[5]
כך, לדוגמה, מעריכים את תוחלת חייו של האדם המודרני בתקופת האבן הקדומה - 18 שנה[7][8]; ושל האדם בתקופת הברונזה - 33 שנה[9]. תוחלת חייו של מין אחר של בני אדם, האדם הניאנדרתלי, שנכחד לפני 40,000 שנה, מוערכת בכ-20 שנה.
אחד הדברים המדהימים באומדנים ההיסטוריים אלו הוא כמה דומים היו שיעורי התמותה של ילדים ברחבי 43 תרבויות היסטוריות שונות. בין אם ביוון העתיקה, או ברומא העתיקה, באמריקה שלפני קולומבוס, ביפן או אנגליה בימי הביניים, בתקופת הרנסאנס האירופי או בסין הקיסרית: כל יילוד רביעי מת בשנתו הראשונה. אחד מתוך שניים מת בילדות.[5]
הסטטיסטיקות וההערכות המתייחסות לתוחלת החיים בתקופות היסטוריות לפני העידן המודרני מתבססות בעיקר על חיים עירוניים באותן תרבויות בהן היו חיי עיר מפותחים והיה גם רישום כלשהו של לידה ומוות. אך עדיין הרוב מבוסס על הערכות החוקרים, ואין כל מידע ברור, ובמיוחד לא על תוחלת החיים בכפרים, בהם חי בתקופות עתיקות חלק ניכר מהאוכלוסייה.
תוחלת החיים בלידה בתקופת האימפריה הרומית מוערכת בכ-25 שנה. נתון זה מושפע משיעור גבוה של תמותת תינוקות. לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר, הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע)[10].
תוחלת החיים אינה משליכה בהכרח על הגיל המקסימלי. גם בתקופות בהן תוחלת החיים הייתה נמוכה מאוד, היו שהגיעו לגילים מופלגים. כתבים ממצרים העתיקה מציינים גיל של 110 שנה כמשך חיים אידיאלי. בתנ"ך מדובר על דורות ראשונים בהם חיו קרוב ל-1,000 שנה. פרשני המקרא המסורתיים מבינים מספרים אלו כפשוטם, אך חוקרי המקרא המשתמשים בשיטת ביקורת המקרא מתייחסים למספרים אלה כאל מיתוס, או מפרשים שהחישובים נעשו לפי שיטת חישוב שונה מזו של היום. לפי חלק מהפרשנויות, הבורא קצב את חייהם של בני האדם לאחר המבול ל-120 שנה, למעט חריגות בודדות, כגון יוכבד אם משה[11]. מהפסוק בספר תהילים, פרק צ' (ע"ע), פסוק י' ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה”, ניתן להבין שהיו שהגיעו לגילים אלה כבר אז. עד היום ידוע בוודאות רק על אדם אחד שהגיע ועבר גבול זה והוא הצרפתייה ז'אן לואיז קלמן שהגיעה לגיל המופלג של 122 שנה[12].
בימי הביניים (וככל הנראה גם בתקופות קודמות), הייתה תוחלת החיים נמוכה יחסית, בעיקר בגלל תמותת תינוקות וילדים גבוהה והיגיינה לקויה, והיא מוערכת בכ-25–30 שנה (אם כי, לפי כל ההערכות, הייתה תוחלת החיים במעמדות הגבוהים גבוהה יותר, באופן ניכר, מאשר במעמדות הנמוכים). עם זאת מקורות כתובים מהתקופה היוונית-רומית מדווחים גם על אישים שהגיעו לגיל 110 ויותר, אך לא קיימים דיווחים מהימנים על אנשים שחיו מעל 120 שנה - מכאן ניתן להסיק שמשך החיים המרבי (בניגוד לתוחלת החיים) לא השתנה, לפחות במהלך ההיסטוריה הכתובה, ועמד אז כמו היום על כ-120 שנה.
בשנת 1665 בנה המדען הבריטי רוברט הוק את המיקרוסקופ המורכב הראשון ופרסם את ספרו המפורסם "מיקרוגרפיה" שבו תוארו לראשונה תאים. אנטוני ואן לוונהוק הוביל לפרסום קיום החיידקים כבר ב-1674 במכתבים ששלח ללחברה המלכותית של לונדון. אך בתקופה זו איש לא קישר בין חיידקים למחלות. החל מאמצע המאה ה-19 החלו חוקרים ורופאים באירופה להבין כי חיידקים (ובהמשך גם פתוגנים נוספים כמו וירוסים, פטריות ועוד) הם הגורמים לרוב המחלות המדבקות - במחלות שהיו נפוצות באותה תקופה כמו שחפת, דלקת ריאות, חצבת, דיפטריה ועוד שגמרו עד אז למוות המוני. תאוריית התא עודדה חוקרים כמו לואי פסטר לפסול תאריות אחרות ולקדם את תאוריית החיידקים כגורמי מחלות, ולקראת סוף המאה ה-19 רוברט קוך תיאר בצורה מדויקת כיצד מחלות מידבקות מתפשטות וכיצד ניתן למנוע התפשטות זו. הדבר החל עשורים של חקר מודרני של מחלות ושל מניעתן על ידי שיפורים בהיגיינה, תרופות וחיסונים שהובילו לשינויים בכל רובדי החברה האנושית.
כתוצאה מכך חל גידול בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן, תחילה באירופה ובארצות הברית ובהמשך בשאר העולם. בסוף המאה ה-19 הגיעה תוחלת החיים בלידה בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע המאה ה-20 לכ-65 שנה. הגידול נבע בעיקר משיפור בהיגיינה (רק במאה ה-19 הבינו שהרופאים חייבים לשטוף ידיים לפני ניתוח או טיפול, כולל לידה), ירידה בתמותת תינוקות וילדים, גילוי האנטיביוטיקה והתקדמות עצומה ביכולת להחזיק חולים בחיים במשך שנים בעזרת מכשירי הנשמה וחומרים שונים. הגידול הרב ביותר התרחש בחלקים העשירים ביותר של העולם, אך אותן תוצאות מתפשטות לעוד חלקים בעולם עם השיפור בכלכלה ובתשתיות שלהם.
בריאות ילדים בעולם השתפרה בצורה משמעותית - נכון לשנת 2019, שיעור תמותת התינוקות העולמי עמד על 2.9%, ובממוצע -4.6% מתו לפני גיל 15.[5]
היוצא מן הכלל העיקרי של הדפוס הכללי של גידול תוחלת החיים מתקיים בארצות שהאיידס פגע בהן באופן הקשה ביותר, בעיקר בארצות אפריקה שמדרום לסהרה, שם נרשמו בשנים האחרונות ירידות משמעותיות בתוחלת החיים בעקבות המחלה. מדינות אפריקניות נמצאו בשנת 2000 בתחתית דירוג המדינות לפי תוחלת החיים בלידה. מלאווי במקום ה-225 עם תוחלת של 37.58 שנים, מוזמביק במקום ה-226 עם 37.52 שנים, והאחרונה היא זמביה עם תוחלת של 37.24 שנות חיים. עם זאת שיפור בתוחלת החיים וירידה בכל גורמי התמותה קיימת כמעט בכל המדינות - וקשורה לשיפור במדע ובשיפורים בהנכסות של מדינות - כך שבמדינות רבות במזרח התיכון, דרום אסיה (כמו הודו) ודרום מזרח אסיה (סין, הפילפינים, אינדונזיה, תאילנד) בהן הייתה בעבר תמותת ילדים גבוהה ותוחלת חיים נמוכה - השתפרו בעשורים האחרונים באופן משמעותי.
הגידול בתוחלת החיים הוא איטי יותר במדינות בעלות אורח חיים ארוך במיוחד - במדינות עשירות יחסית ובעלות אורח חיים בריא כמו ישראל, מדינות צפון מערב אירופה ויפאן. באופן טבעי מדינות שיש בהן תמותה תיינוקות וילדים נמוכה ואחוז גודל מהאוכלוסייה עובר את גילאי השישים, קשה יותר להאריך את תוחלת החיים והדבר דורש פריצות דרך נוספות. למעט סיכונים של מגפות חדשות, גורמי המוות המרכזיים במדינות מפותחות הם מחלות כרוניות ולא מחלות מידבקות - מחלות כמו סרטן, מחלות לב, שבץ, אלציימר ופרקינסון אשר עולות עם הגיל. בישראל לדוגמה סרטן הוא גורם המוות מספר אחת לגילאים מבוגרים.
התארכות תוחלת החיים במדינות מתפתחות ומפותחות נבלמת בשנים האחרונות כתוצאה מעלייתה של השמנת היתר כבעיה של בריאות הציבור[13]. סבורים שהשכיחות של השמנת יתר הקטינה גידול פוטנציאלי רב יותר בתוחלת החיים, בכך שתרמה לעלייה בתחלואה בסרטן, מחלות לב וסוכרת [דרוש מקור] בעולם המפותח. גורמים נוספים שמאיטים עליה בתוחלת החיים במדינות עשירות כוללים עישון טבק, בעיות תזונה נוספות מלבד השמנה, סמים, אלכוהול ותאונות. במדינות עניות לתופעות כמו רעב, עוני, ומחלות מידבקות תפקיד משמעותי בהורדת תוחלת החיים, לצד כניסת גורמים כמו עישון והשמנה כגורמי מוות משמעותיים נוספים.
שימושים בנתוני תוחלת החיים עריכה
נתוני תוחלת החיים של אוכלוסייה משמשים כמדד אחד מני רבים להערכת איכות הבריאות ורמת החיים של אותה אוכלוסייה.
נתוני תוחלת חיים משמשים גם לתכנוני פנסיה ופיצויים בתביעות נזיקין על נזקי גוף. לעיתים נעשה מאמץ לדייק באופן מרבי בהגדרת הקבוצה הרלוונטית אליה משתייך אדם ספציפי עבורו נעשה החישוב, ולעיתים משתמשים בהערכה כללית יותר, משיקולים של פשטות או שוויון. כך למשל, סירב בית המשפט העליון לקחת בחשבון תוחלת חיים נמוכה יותר של מגזרים בחברה הישראלית מתוך מגמה של שוויון בפסיקה ולפישוט והאחדה של סכומי הפיצויים[14]. לעומת זאת, בחלק מהמקרים פועלות חברות הביטוח לפי נתונים לא רק של כלל האוכלוסייה, אלא של תת-אוכלוסיות, וקובעות, למשל, תעריף גבוה למעשנים מאשר ללא מעשנים.
סיכוני ביטוח חיים נעשים על סמך הסתברויות התמותה החזויות לגברים ולנשים בגילים השונים ובקבוצות האוכלוסייה השונות. לנתונים אלו מתאם מסוים עם תוחלת החיים, אולם הם נבדלים מהם בכך שהם אינם לוקחים בחשבון תמותת תינוקות ושיעורי תמותה בגילים מבוגרים שכן אלו אינם מבוטחים בביטוח חיים. גם בביטוח פנסיוני, החישוב לוקח בחשבון את תוחלת החיים של האוכלוסייה העובדת, כלומר של אלו שהגיעו לגיל עבודה, ולא את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה מהלידה.
עליית תוחלת החיים בישראל היוותה בסיס להחלטתן של הממשלה והכנסת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק גיל פרישה, שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2004, להעלות את גיל הפרישה מעבודה בישראל (שנעשה בהדרגה, מ-65 שנה ל-67 שנה לגברים ומ-60 שנה ל-64 שנה לנשים). כך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק[15]:
הגידול המתמשך בתוחלת החיים, כמו גם העלייה ביחס שבין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסייה, אינן תופעות ייחודיות למדינת ישראל, והן מתקיימות במרבית המדינות המפותחות. תופעות אלו הביאו מדינות מפותחות רבות, דוגמת ארצות הברית, לבצע שינויים בהסדרי גיל הפרישה הנהוגים בהן, כדי להתאים את שוק העבודה ואת מערכות הביטחון הסוציאלי (הממלכתיות ואלו שאינן ממלכתיות) לאותם שינויים.
העלאת גיל הפרישה בישראל הייתה מהלך חד-פעמי שנעשה לאחר תקופה של יותר מ-50 שנה בה נשמר, למעשה, גיל פרישה של 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים, למרות העלייה הרצופה שחלה בתוחלת החיים בלידה והגיעה במצטבר לכ-14 שנה.
תוחלת חיי בני אדם בארצות שונות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מדינות לפי תוחלת חיים
ישנם הבדלים גדולים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם, שנובעים בעיקר מהבדלים בבריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. תוחלת החיים העולמית הוערכה על ידי הבנק העולמי, בשנת 1998, כ-69 שנים[16].
קיימים גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות באותה מדינה. לדוגמה, בארצות הברית בראשית המאה ה-20 היו הבדלים גדולים בתוחלת החיים בין אנשים מקבוצות מוצא שונות, שפחתו מאז. עדיין יש הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בין נשים לגברים בארצות מפותחות, כשנשים מאריכות ימים יותר מגברים. ההבדלים בין המינים פחתו בשנים האחרונות, כשהעלייה בתוחלת החיים של הגברים מהירה מזו של הנשים.
ההשפעות המזיקות של הרגלים כגון עישון, אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות מביאות אף הן להבדלים משמעותיים בתוחלת החיים, בעיקר במזרח אירופה[17][18].
בישראל עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תוחלת החיים בישראל
על-פי דו"ח משנת 2016 של ארגון הבריאות העולמי, ישראל דורגה במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2[19][20]. בשנים האחרונות עולה תוחלת החיים בישראל בקצב מקורב של 2.5 שנים בכל עשר שנים.
לפי השנתון הסטטיסטי של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל על בני 65+ בישראל, בשנת 2016 תוחלת החיים של ישראלים בגיל 60 הייתה 24.7 שנים (23.3 שנים לגברים ו-26.0 שנים לנשים). זאת לעומת מדינות כמו יפן (26.4 שנים), צרפת (25.9 שנים), ארצות הברית (23.3 שנים) וסין (19.9 שנים)[21].
באוקטובר 2025, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) פרסם נתונים הנוגעים לתחומי הבריאות במדינות החברות בארגון ובמדינות נוספות ברחבי העולם. הנתונים מצביעים על כך, שבשנת 2023 ישראל דורגה במקום הרביעי עם תוחלת חיים של 83.8 שנים – לאחר יפן (84.1), שווייץ (84.3) וספרד (84.0)[22].
נתונים סטטיסטיים עריכה
מידע על חלוקה נבחרת של ישויות מדיניות בעולם, לפי תוחלת חיים בלידה, על פי הערכות ה-CIA לקראת שנת 2017[23]. ה-CIA מונה את תוחלת החיים ב-224 ישויות מדיניות. כך שבכול עשירון יש כ-22 מדינות. מידע זה מוגבל בדיוקו, משום שהוא אינו משוקלל היטב, למשל, לפי מדינות משנה, גודל השטח של כל ישות מדינית או מספר אזרחיה. ארצות הברית, למשל, נספרת כאן כישות מדינית בודדת, אף על פי שיש לה 50 מדינות משנה, רבע מיליארד אזרחים ושטח של חצי יבשת. לעומת זאת, הרשות הפלסטינית נספרת כאן כשתי ישויות מדיניות - הגדה המערבית ועזה.
| רבעון | עשירון | ת. חיים מינימלית בקטגוריה | ת. חיים מקסימלית בקטגוריה | תיאור המדינות |
|---|---|---|---|---|
| הרבעון העליון | העשירון העליון | 81.8 (ספרד) | 89.4 (מונקו) | מדינות קטנות ועשירות כמו סינגפור, מונקו ומקאו, חלק ממדינות מערב אירופה, יפן, קוריאה הדרומית, קנדה, אוסטרליה וישראל. |
| שאר הרבעון העליון | 79.8 (ואליס ופוטונה) | 81.6 (אוסטריה) | חלק ממדינות מערב אירופה, ארצות הברית, טאיוואן, יוון, בוסניה, ניו זילנד, צ'ילה, פנמה וחלק קטן ממדינות האיים הקריביים. מבין מדינות ערב מצויות בקטגוריה זו רק קטר ובחריין. | |
| הרבעון השני | 75.1 (סוריה) | 78.8 (צ'כיה) | סין, מרבית מדינות ערב, מדינות מזרח אירופה שלא גבלו בברית המועצות, כמחצית ממדינות דרום ומרכז אמריקה, גיאורגיה, | |
| הרבעון השלישי | 68.2 (בורמה) | 75 (ליטא) | מדינות ברית המועצות לשעבר ומרבית המדינות הגובלות בהן, מרבית המדינות המוסלמיות, שאינן ערביות, כמחצית מדרום אמריקה וממרכז אמריקה, הודו, צפון-קוריאה, מצרים, ירדן, עיראק, גרינלנד... | |
| הרבעון התחתון | שאר הרבעון התחתון | 61.7 (מלאווי) | 68.1 (פקיסטן) | מדינות אפריקה שמדרום לסהרה במדבר סהרה עצמו הן כולן ברבעון התחתון, לרבות העשירון התחתון. יוצאת הדופן היחידית היא אולי דרום סודאן. מחוץ לקבוצת מדינות זו, מצויות ברבעון זה גם תימן, האיטי, פפואה גינאה החדשה, מיאנמר, לאוס, פקיסטן, טג'יקיסטן, כמה איים באוקיינוס השקט ואפגניסטן. אפגניסטן היא המדינה היחידית מחוץ לאפריקה, שמצוייה גם בעשירון התחתון. |
| העשירון התחתון | 50.6 (צ'אד) | 61 (גינאה) | מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה או בסהרה עצמו ואפגניסטן. |
טבלת עשר המדינות המובילות בעולם מבחינת תוחלת החיים שלהן, בלידה, כפי שפרסם ארגון הבריאות העולמי במאי 2017[24]. מהנתונים הוסרו מדינות קטנות מאוד כמו איסלנד ומונקו[23].
| מקום | מדינה | תוחלת חיים לגברים | מדינה | תוחלת חיים לנשים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | שווייץ שווייץ | 81.3 | יפן יפן | 86.8 |
| 2 | אוסטרליה אוסטרליה | 80.9 | סינגפור סינגפור | 86.1 |
| 3 | שוודיה שוודיה | 80.7 | ספרד ספרד | 85.5 |
| 4 | ישראל ישראל | 80.6 | דרום קוריאה דרום קוריאה | 85.5 |
| 5 | יפן יפן | 80.5 | צרפת צרפת | 85.4 |
| 6 | איטליה איטליה | 80.5 | שווייץ שווייץ | 85.3 |
| 7 | קנדה קנדה | 80.2 | אוסטרליה אוסטרליה | 84.8 |
| 8 | ספרד ספרד | 80.1 | איטליה איטליה | 84.8 |
| 9 | סינגפור סינגפור | 80.0 | ישראל ישראל | 84.3 |
| 10 | צרפת צרפת | 79.4 | שוודיה שוודיה | 84.0 |
.svg){kind=link}
גורמים עריכה
משתנה משמעותי בתוחלת החיים של כלל האוכלוסייה תלויה בגורמים חברתיים, כלכליים, ביולוגיים וטכנולוגיים. ברוב החברות העתיקות הידועות לנו, כמחצית מהאנשים מתו לפני גיל 15 ורבים מהם לא הגיעו לגיל 40 בגלל תמותה ממחלות מידבקות והדבר השתנה רק בשלהי המאה ה-19. גם כיום תוחלת החיים של אדם נקבעת במידה רבה לפי המדינה בה הוא נולד. בעוד במדינות כמו יפן או ישראל תוחלת החיים הממוצעת היא מעל 83 שנה יש מדינות באפריקה מדרום לסהרה בעלות תוחלת חיים בלידה של כ-55 שנה. גם נתון זה אינו מייצג שכן הוא נובע מכך שתמותת תינוקות ותמותת ילדים היא גבוהה במדינות אלה. עיקר הסיבות לכך היא עוני, רעב ומחלות מידבקות ובחלק מהמדינות הדבר נובע ממלחמות או מלחמות אזרחים (שתורמות גם לתמותה מגורמים אחרים כמו מחלות מידבקות ורעב המוני).
גם בקרב מדינות בעלות הכנסה בינונית או גבוהה עשויים להיות הבדלים ניכרים בתוחלת החיים של אנשים ממעמדות חברתיים כלכליים שונים - עוני וגישה מועטה לשירותי בריאות בסיסיים או חשיפה לזיהום ולתנאי תברואה או תזונה גרועים יותר מורידים את תוחלת החיים של אנשים עניים יותר. במדינות בעלות הכנסה גבוה גורמים כמו עישון, מחסור בפעילות גופנית, תזונה לא בריאה, תאונות וכן חשיפה לזיהום עלולים לקצר את תוחלת החיים.
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הורמון גדילה והזדקנות
גורמים שונים תורמים לאריכות הימים של היחיד. חלק מהגורמים הם תורשתיים וחלק סביבתיים. הגורם הגנטי הבולט ביותר הוא הזוויג. ככלל, אצל יונקים, נקבות פחות חשופות למחלות תורשתיות מאשר זכרים. זאת בשל שיטת קביעת המין ביונקים על ידי כרומוזומי המין, X ו-Y (אצל עופות המצב הפוך)[25]. גורמים סביבתיים משמעותיים הם נגישות לשירותי בריאות, היגיינה, דיאטה, כושר גופני ודרגת הפשיעה[דרוש מקור].
מקובל כי עישון הטבק גורם באופן משמעותי להקטנת אריכות הימים, ומהווה את אחד הגורמים הסטטיסטיים העיקריים המסבירים את ההבדלים בתוחלת חיים בין המדינות המתקדמות[דרוש מקור]. אף על פי כן, יפן, מדינה בעלת שיעור גבוה של צריכת טבק, היא מבין המדינות בעלות אריכות הימים הגבוהות בעולם (81.15 שנה, לפי הערכה מ-2005). בנוסף לכך, מספר האזרחים היפנים מעל גיל מאה עלה כמעט פי שלושה בעשר השנים האחרונות. הונג קונג, עיר צפופה בה מתגוררים שבעה מיליון תושבים הנתונים ללחץ באופן קבוע, דיווחה על תוחלת חיים גבוהה יותר מיפן (81.39 שנה, לפי הערכה מ-2005).
לפני המאה ה-19, לא נאסף מידע באופן מסודר כדי לעקוב אחרי אריכות ימים. גם בשיטה המדעיות המקובלות היום, אין תקרת גיל תאורטית אליה ניתן לשאוף.[26] מחקרים בביו-דמוגרפיה של אריכות ימים בבני אדם, הצביע על ירידה בשיעור התמותה בגילים מתקדמים מאוד, עד כדי הידמות לחיי נצח[27]. מחקר שבדק את שיעור המחלות בקרב גילי 110 ומעלה, מצא שמרביתם לא חולים במחלות הנפוצות לגילם ובהן: שבץ, מחלת לב וכלי דם, שיטיון, סרטן, מחלת פרקינסון וסוכרת. זאת עד לימיהם האחרונים, בהם הם מתים מתשישות שארית הרקמות, שהיא יכולת הגוף לחזור להומאוסטאזיס.[28] התחום נחקר באפיגנטיקה ובעיקר לגבי המוח הקטן.
תוחלת חיים ביצורים חיים אחרים עריכה
תוחלת החיים של אורגניזמים שונים תלויה בקצב הזדקנותם ובסביבתם (חיה מבויתת, שיש לה גישה לטיפול רפואי תהיה בעל תוחלת חיים גדולה יותר מחיית בר דומה לה). קצב ההזדקנות מעוצב על ידי ברירה טבעית (למשל, על אורגניזמים שמטפלים בנכדים, כמו פילות, יש לחץ ברירה טבעית להזדקן לאט) ותלוי, בסופו של דבר, בגורמים אנטומיים וביוכימיים.
תוחלת חיים בחיידקים עריכה
תוחלת החיים של חיידקים אינה דומה לתוחלת חיים של יצורים רב־תאיים, כי הם מתרבים בחלוקה ומתחדשים כל הזמן. עם זאת, אפשר לדבר על משך החיים של תא חיידקי יחיד. הזמן האורך לאוכלוסיית חיידקים להכפיל את עצמה נקרא זמן הדור. בדרך כלל זמן הדור של החיידקים הוא קצר ביותר ביחס לזמן הדור של האדם, ותחת תנאים אופטימליים יכול להיות אף 9.8 דקות עבור חיידקים מסוימים. חיידקי Escherichia coli, הנחקרים ביותר מבין החיידקים, מתרבים בתנאי מעבדה מיטביים כל 20 דקות. יש חיידקים שיכולים לשרוד שעות עד ימים אם אינם מתחלקים. חיידקים שיוצרים נבגים (כמו Bacillus ו-Clostridium) יכולים לשרוד במצב רדום מאות ואף אלפי שנים, אבל במצב זה הם אינם פעילים ביולוגית; זה מצב של "הישרדות", ולא חיים רגילים. בתנאים קיצוניים נבגים יכולים לשרוד במשך עשרות מיליוני שנים. לדוגמה מחקר משנת 1995 דיווח על חיידקים שהיו במצב של נבג והוחיו מתוך תכולת הבטן של דבורים נכחדות שנשמרו במשך 25 עד 40 מיליון שנה בתוך ענבר.[3]
תוחלת חיים בבעלי חיים אחרים עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קצב לב ותוחלת חיים
השוואת תוחלת החיים של בעלי חיים שונים לזו של האדם, כפי שהן נמדדות בשנים, אינה מציגה את כל ההיבטים של ההבדלים בתוחלת החיים. זאת משום שהזמן בו לוקח לאדם להגיע לבגרות מינית הוא זמן ממושך באופן קיצוני מהזמן בו לוקח לכל יצור אנימלי אחר. אדם שנפטר בגיל מופלג יזכה להכיר את ניניו ואולי את בני ניניו. לעומתו, כלב שנפטר בגיל זקנה מקובל, גיל 14, חי במשך 14 דורות של כלבים, שכן כלב מגיע לבגרות מינית בגיל שנה. על כן, טבעי למדוד את תוחלת החיים לפי משך הזמן בו מגיע האורגניזם לבגרות מינית.
יחידה טבעית נוספת להערכה מאוזנת של תוחלת החיים היא קצב פעימות הלב. קצב זה מעיד על מהירות כלל התהליכים המטבוליים בגוף. לבו של העכבר, לדוגמה, פועל מהר בהרבה מלבו של האדם, כמו שכלל תהליכי החיים של העכבר מהירים יותר מאלה של האדם. על כן, השוואת תוחלת חיי העכבר לזו של האדם בשנים, בלא תיקון לקצב פעימות הלב, תנפיק תוצאה מוטה ביותר.
במקרים רבים עולה תוחלת החיים של חיות עם גודל גופן. אף על פי כן, למרבית החיות, גם הגדולות שבהן, תוחלת חיים נמוכה מזאת של בני אדם. עם זאת, תוחלת חייהם של רבים מהלווייתנאים מגיעה לזו של האדם ואף עולה עליה. לכבשים ולכלביים תוחלת חיים של כ-10–20 שנה. ואוכלי עשב גדולים כגון גמלים וסוסים חיים כ-30–50 שנה[דרוש מקור]. בני אדם, פילים ותוכים חיים כ-50–80 שנה והם מחזיקים את השיא בקרב בעלי חיים עם דם חם. לציפורים, מלבד תוכים, משך חיים של כ-10–30 שנה. טווח החיים של זוחלים הוא מאוד רחב כאשר צבים הם בעלי תוחלת חיים גבוהה במיוחד ויכולים לחיות יותר מ-150 שנה, החיה בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא ישנונן גרינלנדי שמגיע ל-300 שנה ויותר. עכברים ויונקים קטנים נוספים הם בדרך כלל בעלי משך חיים קצר מאוד.
גלגיליות עלוקתיות היא מחלקה של בעלי חיים מיקרוסקופיים, בדרך כלל באורך של בין 150 ל-700 מיקרומטר. הן ידועות בגלל מספר תכונות ייחודיות ובכללן היכולת לשרוד בסביבות יבשות וקשות על ידי כניסה למצב של תרדמה הנגרמת על ידי ייבוש (אנהידרוביוזה). ביוני 2021, ביולוגים דיווחו על החזרתן לחיים של גלגיליות עלוקתיות לאחר שאלו נותרו קפואות במשך 24,000 שנים בפרמפרסט הסיבירי.[29][30]
תוחלת חיים בצמחים עריכה
תוחלת החיים של צמחים משתנה מאוד בין מינים שונים. ישנם צמחים קצרי־חיים במיוחד, כמו חד־שנתיים (למשל חרציות או עשבים רבים), שמסיימים את מחזור חייהם בתוך שבועות עד חודשים בלבד. מנגד, יש צמחים ארוכי־חיים במיוחד: חלק מהסוקולנטים והקקטוסים חיים מאות שנים. עצי סקוויה ענקית יכולים לחיות אלפי שנים וידוע לפחות על 3 מהם שחיים מעל 3000 שנה, עצים ממין אורן האצטרובל הזיפני יכולים גם הם לחיות אלפי שנים וגילם של שני פרטים ממין זה הגיע ל-מעל 4800 שנה. [4] גם מינים אחרים של אורן - Pinus balfouriana ו-Pinus aristata יכולים להגיע לתוחלת חיים של מעל 3000 שנה.
חלק מהעצים שמתרבים ברבייה וגטטיבית - סוג של שיבוט, עשויים להיחשב למאריכי חיים הרבה יותר מאורן האצטרובל הזיפני. "פנדו" (אנ') היא מושבה של כ־47,000 עצי צפצפה רטיטה המשתרעת על שטח של 43 הקטר ביער הלאומי פישלייק (אנ') ביוטה, ארצות הברית. מערכת השורשים של כל העצים במושבה היא אחת ומשקפת אורגניזם גנטי יחיד שגילו יותר מ-14,000 שנה. הערכה משנת 2024 של מערכת השושרים מעריכה כי גילם נע בין 16,000 שנה ל-80,000 שנה.[5] דגימות של טבעות גזע מראות כי העצים הבודדים שמעל פני הקרקע הם בני כ־130 שנה בממוצע בלבד.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- תמותה לפי גיל, Our World in Data
- תובל בן יחזקאל, החיים הופכים ארוכים יותר, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 ביולי 2011
- נתוני ה-CDC על תוחלת החיים בארצות הברית (באנגלית)
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה ויתרנו על האלמוות?, באתר "הידען"
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה נשים מאריכות ימים מגברים?, באתר "הידען"
- אסף שטול-טראורינג, חוקרים גילו סמנים גנטיים הקשורים לנטייה לאריכות ימים, באתר הארץ, 2 ביולי 2010
- דן אבן, דו"ח: תוחלת החיים של הגברים בישראל השנייה במדינות המפותחות, באתר הארץ, 29 ביוני 2012
- דן בטנר, ניו יורק טיימס מגזין, האי שבו אנשים שוכחים למות, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2012
- אתר למנויים בלבד הגרדיאן, מדענים: תוחלת החיים האנושית גבוהה מ-115 שנה, וייתכן שאין לה גבול בכלל, באתר הארץ, 2 ביולי 2017
- אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, למה רק עד 120? חוקרים משוכנעים שאפשר לחיות יותר מ-140 שנה, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2017
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוחות תמותה - ישראל: 2014-2018
- הילה ויסברג, הואט קצב העלייה בתוחלת החיים, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2019
- תוחלת חיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר למנויים בלבד גדעון לב, את תוחלת החיים ניתן להאריך. להאט את שעון ההזדקנות? זה כבר סיפור אחר, באתר הארץ, 19 ביולי 2021
- אתר למנויים בלבד גרדיאן, יש תוחלת: אורח חיים בריא עשוי להוסיף חמש שנים לחיים, באתר הארץ, 20 במאי 2024
- קובץ:National Library IL logo.svg תוחלת חיים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Caesar Z. Li et al, Epigenetic predictors of species maximum life span and other life-history traits in mammals, Science, June 7, 2024,
- ^ אתר למנויים בלבד גדעון לב, חוקרים מצאו איפה כתוב בדנ"א עד מתי תוכלו לחיות, באתר הארץ, 13 ביוני 2024
- ^ מנגנון המתילציה משתיק את הגנים שאינם רלוונטיים לפעילות של תא מסוים באמצעות חיבור של קבוצת מתיל (אטום פחמן ושלושה אטומי מימן) לגנים אלה
- ^ אתר למנויים בלבד גדעון לב, חוקרים מצאו איפה כתוב בדנ"א עד מתי תוכלו לחיות, באתר הארץ, 13 ביוני 2024
- ^ 1 2 3 4 5 Max Roser, תמותת ילדים בעבר, Our World in Data, 11 ביוני 2019
- ^ [1]
- ^ Caspari & Lee Older age becomes common late in human evolution (Proceedings of the National Academy of Sciences, USA, 2004, p. 10895-10900
- ^ Hillard Kaplan, et. al, in "A Theory of Human Life History Evolution: Diet, Intelligence,weed knowledge and Longevity" (Evolutionary Anthropology, 2000, p. 156-
- ^ James Trefil, "Can We Live Forever?" 101 Things You Don't Know About Science and No One Else Does Either (1996)
- ^ Department of Classics, University of Texas at Austin(הקישור אינו פעיל, 16.11.2019)
- ^ האברבנאל בסוף פרשת בראשית
- ^ סופרצנטריונים - מועדון ה+110, בוויקיפדיה האנגלית
- ^ Matthias Blüher, Obesity: global epidemiology and pathogenesis, Nature Reviews Endocrinology 15, 2019-05, עמ' 288–298 doi: 10.1038/s41574-019-0176-8
- ^ ע"א 8074/15 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב
- ^ דברי ההסבר להצעת החוק
- ^ הערכת תוחלת החיים העולמית על פי הבנק העולמי
- ^ McKee M, Shkolnikov V, Understanding the toll of premature death among men in eastern Europe, BMJ. 2001 Nov 3;323(7320):1051-5 PMID 11691766 (Erratum)
- ^ Shkolnikov V, McKee M, Leon DA, Changes in life expectancy in Russia in the mid-1990s, Lancet. 2001 Mar 24;357(9260):917-21 PMID 11289348
- ^ ד"ר איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת, באתר ynet, 19 במאי 2016
- ^ World Health Organization
- ^ ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. (עור'). (2018). בני + 65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017, לוח 5.11. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וג'וינט אשל.
- ^ [2]
- ^ 1 2 CIA - The World Factbook
- ^ ד"ר איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: תוחלת החיים בישראל - מהגבוהות בעולם, צריכת האלכוהול - נמוכה, באתר ynet, 17 במאי 2017
- ^ אתר למנויים בלבד גארדיאן, הסוד טמון בכרומוזום: חוקרים גילו מדוע נשים חיות יותר מגברים, באתר הארץ, 8 במרץ 2020
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Renault, Marion (7 June 2021). "This Tiny Creature Survived 24,000 Years Frozen in Siberian Permafrost - The microscopic animals were frozen when woolly mammoths still roamed the planet, but were restored as though no time had passed".מאורכב the New York Times.
- ^ Shmakova L, Malavin S, Iakovenko N, Vishnivetskaya T, Shain D, Plewka M, Rivkina E. A living bdelloid rotifer from 24,000-year-old Arctic permafrost. Curr Biol. 2021 Jun 7;31(11):R712-R713. doi: 10.1016/j.cub.2021.04.077. PMID 34102116