תאוריית הפרסה
פעולות נוספות
במדעי המדינה, תאוריית הפרסה (באנגלית: Horseshoe theory) טוענת כי בניגוד לתפיסה המקובלת, שלפיה השמאל הקיצוני והימין הקיצוני מאוד רחוקים בספקטרום הפוליטי, הם למעשה דומים זה לזה בדומה לאופן שבו קצות פרסה קרובות זו לזו. התאוריה מיוחסת לסופר הצרפתי ז'אן-פייר פיי.[1]
התאוריה מתחרה עם המוסכמה של מערכת השמאל והימין בפוליטיקה וכן הרצף הפוליטי המוכר. תומכי התאוריה מצביעים על כך שקיימים לכאורה קווי דמיון רבים בין השמאל הקיצוני לבין הימין הקיצוני. בין היתר, הם מצביעים על התמיכה באלימות והיאחזות בגישות קיצוניות וחסרת פשרות – מאפיינים בולטים בשני קצות הקשת הפוליטית. דוגמה בולטת להצדקת התאוריה היא ההשוואה בין אדולף היטלר ליוסיף סטלין. השניים אמנם נקטו בגישות אידאולוגיות אשר לכאורה שונות זו מזו באופן קיצוני, אך היו מאוד דומים בכל הנוגע לאלימות חסרת מעצורים ולמשטר הטוטליטרי שאפיינו את גרמניה הנאצית ואת ברית המועצות בתקופתם. מבקרי התאוריה טוענים כי רבים משתמשים בביטוי תאוריית הפרסה ככשל לוגי בטיעונים (טיעון מן הבורות) ואומרים שלהיות מרכז פוליטי היא הדרך היחידה קדימה, ומסרבים להכיר בכך שהמרכז הפוליטי משתנה כל הזמן (חלון אוברטון).[דרוש מקור]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
