Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ש. אנ-סקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ש. אנ-סקי
С. А́н-ский
(Семён Акимович Рапопорт)
צילום מ-1911
צילום מ-1911
צילום מ-1911
לידה צ'אשניקי, פלך ויטבסק (בלארוס), האימפריה הרוסית
קובץ:An-ski 1910.jpg
צילום מ-1910
קובץ:Anski1.jpg
ש. אנ-סקי
קובץ:Ravnitzki An-ski Mocher Sforim Bialik Frug.jpg
חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי
קובץ:Mauzoleum Trzech Pisarzy 4.JPG
קברו של ש. אנ-סקי, מעשה ידיו של הפסל הנודע אברהם אוסצ'גה: "מאוזוליאום שלושת הסופרים" בבית העלמין היהודי בוורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון)
קובץ:Dybbuk-cover.jpg
עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי

ש. אנ-סקי (בכתב רוסי: С. А́н-ский;‏ 1863, צ'שניק,[1] מחוז ויטבסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 8 בנובמבר 1920, אוטבוצק, פולין) הוא כינויו הספרותי של שלמה זיינביל (זינוול) רפופורט (ברוסית: Семён Акимович (Шлойме Зейнвил) Рапопорт), שהיה סופר, משורר ומחזאי יהודי ביידיש וברוסית, פולקלוריסט ופעיל סוציאליסט, מחבר המחזה הנודע "הדיבוק" ("בין שני עולמות"),

תולדות חייו ויצירתו עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

שלמה זינוול הכהן רפופורט נולד בצ'שניק שבמחוז ויטבסק של האימפריה הרוסית. הוא גדל במשפחה חסידית והוריו, חנה ואהרן, הבטיחו שיזכה לחינוך דתי ועברי מסורתי. בנעוריו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. בבואו להחליף את שם משפחתו בחר בשם משפחה שיתבסס על שמה אמו, חנה (אנה). בתחילה ביקש לבחור ב"אננסקי", אך הואיל והיו כבר אישים רוסים בעלי שם משפחה זה, (אינוקנטי וניקולאי אננסקי) בחר במקום זאת בשם אנ-סקי.

אנ-סקי הצטרף לתנועה הסוציאליסטית והיה בה פעיל ומארגן. כדי להתפרנס וכן כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה, אנ-סקי עבד במלאכות שונות, בין היתר כנפח וככורך ספרים. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, ונושאיהם היו מחיי יהודי רוסיה.

בשנת 1894 יצא לפריז, בה שהה עד שנת 1900. שימש כמזכירו של הפילוסוף-המהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905 חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים. כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם "הדיבוק" – במקור "בין שני עולמות" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק.

מבחינה פוליטית, היה אנ-סקי חבר ואף בין מייסדי המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית. עם זאת, היה קרוב גם לתנועת הבונד הסוציאליסטית-יהודית-יידישיסטית - וכתב עבורה המנונה 'די שבועה' ושירים נוספים.[2]

בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר אנ-סקי לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה. הוא היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה, ובשנים 1912–1914 עמד בראש משלחת מחקר[3] במימון הברון גינצבורג יחד עם המלחין יואל אנגל. חברי המשלחת היו תלמידי "האקדמיה היהודית" בפטרבורג, בהם שמואל שרירא, מגלה אגדת "הדיבוק"[4] ועוזרו הקרוב של אנ-סקי (ע"פ יומנו של שרירא), שלמה יודובין, אברהם רכטמן, יצחק גור אריה ועוד. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת.

בשנת 1918 נמלט ש. אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה, ומשם המשיך לפולין, לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920.

אנ-סקי נפטר בכ"ז בחשוון ה'תרפ"א, 8 בנובמבר 1920 ונקבר בוורשה.

בשנת פטירתו יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים. אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים, שירים ומחזות ביידיש וברוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.

כתביו עריכה

  • The enemy at his pleasure: a journey through the Jewish Pale of Settlement during World War I / S. Ansky; edited and translated by Joachim Neugroschel, New York: H. Holt, 2003.

לקריאה נוספת עריכה

  • רבקה גונן (עורכת), בחזרה לעיירה: אנ-סקי והמשלחת האתנוגרפית היהודית, 1912–1914: מאוספי המוזיאון הממלכתי לאתנוגרפיה בסנקט פטרסבורג ירושלים: מוזיאון ישראל, 1994.
  • חיים גראדה, "אנ-סקי, המשכיל, המהפכן ובעל-התשובה", הדאר, נ"א, (תשל"ב-1972), עמ' 615–616.
  • דורית ירושלמי ושמעון לוי (עורכים), אל נא תגרשוני: עיונים חדשים בהדיבוק, [תל אביב]: ספרא, 2009.
  • דב נוי, "מקומו של ש. אנ-סקי בפולקלוריסטיקה היהודית", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ב, (תשמ"ב-1982), עמ' 94–107.
  • חיים שורצבאום, "היסודות הפולקלוריים ביצירת אנ-סקי", שנתון (מוזיאון הארץ) 14 (1972), עמ' 143–144.
  • Eugene M. Avrutin et al. (ed.), Photographing the Jewish Nation: Pictures from S. An-sky's Ethnographic Expeditions, Tauber Institute for the Study of European Jewry. Waltham, Mass.: Brandeis, 2009.
  • Mariëlla P. Beukers & Renée Waale, Tracing An-sky: Jewish collections from the State Ethnographic Museum in St. Petersburg, Zwolle / Amsterdam: Waanders / Joods Historisch Museum, 1992.
  • רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, ירושלים: מאגנס תשע"ג, עמ'344 --376 מוקדשים לאנ-סקי

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ש. אנ-סקי

יצירתו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Chashniki, Belarus, באתר Jewish Gen (באנגלית)
  2. ^ ישראל חיים בילצקי, "שלמה זאנוויל רפופורט (ש. אנסקי) (1863 – 1920)" בפרויקט בן-יהודה
  3. ^ המשלחת האתנוגרפית היהודית, באתר Jewish Heritage Online Magazine (באנגלית)
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל שרירא (שריר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1034
  5. ^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ש._אנ-סקי&oldid=45505"