שינה זעירה
פעולות נוספות
שינה זעירה היא פרק-זמן של שינה הנמשך שניות אחדות. שינה זעירה נעשית למסוכנת כאשר היא מתרחשת במצבים שתובעים ערנות, כמו נהיגה ברכב.
יש הסכמה מעטה על אופן הזיהוי המיטבי של מקרי שינה זעירה. יש מומחים המגדירים שינה זעירה לפי קריטריונים התנהגותיים (הנדת ראש, צניחת עפעפים, וכו'), בזמן שאחרים מסתמכים על רישום אלקטרואנצפלוגרם (אא"ג).
המונח בעגה הישראלית לשינה זעירה חוזרת הוא ניקור, מונח הנובע מתיאור הנדת הראש בעת השינה הזעירה (הראש יורד לאיטו אל החזה, ופגיעתו בחזה מעירה את ה"מנקר", שתנועתו מזכירה לצופים בו תנועת ציפור המנקרת את מזונה), או לחלופין התעפצות לפי העגה הצה"לית.
שינה זעירה אינה תמיד נראית לעין, אך עשויה להתרחש במצבים שבהם יש דרישה גבוהה לערנות, בעבודות הדורשות ריכוז מתמיד או במצבים של עייפות קיצונית. מחקרים עדכניים מצביעים על כך ששינה זעירה עשויה להתרחש כאשר מערכת העצבים המרכזית של האדם "נכנסת למצב חירום" ומבצעת מנגנון של התאוששות בזמן קצר, אף על פי שגוף האדם נמצא במצב של ערות כללית[1]. בזמן זה, המוח שוהה במצב של תנומה – מצב בו תהליכים קוגניטיביים ותחושתיים מעוכבים, אך לא נעצרו לחלוטין. על פי מחקר שנעשה ב-2023, לא תמיד שינה זעירה ניתנת לזיהוי בקלות, ובחלק מהמקרים היא עשויה להיות בלתי מורגשת לחלוטין על ידי האדם עצמו. למרות זאת, בעת נהיגה, מצב זה עלול להוביל לטעויות קריטיות, עם פוטנציאל לתאונות דרכים. במהלך מחקר שנעשה בשיתוף פעולה עם גורמי תחבורה, נמצא כי השפעת השינה הזעירה על תפקוד המוח עשויה להקשות על תפקודים כמו קבלת החלטות מהירה ויכולת תגובה בזמן אמת[2]. על פי נתונים שנאספו, שינה זעירה החוזרת על עצמה לאורך זמן יכולה אף להחמיר בעיות נוירולוגיות כגון ירידה בזיכרון העבודה ויכולת למידה – דברים המצביעים על כך שהיא איננה רק אירוע חולף אלא חלק מבעיה ארוכת טווח שעלולה לפגוע בתפקוד היומיומי של האדם[3].
שינה זעירה בעיניים פקוחות עריכה
לא תמיד מלווה שינה זעירה בעצימת עיניים. מחקרים שבחנו פעילות מוחית באמצעות אלקטרואנצפלוגרם מצאו כי במהלך שינה זעירה, המוח עשוי להיכנס למצב של שינה חלקית גם כאשר העיניים פקוחות והאדם ממשיך לתפקד חיצונית באופן רגיל. תופעה זו מקשה על זיהוי השינה הזעירה, הן על ידי הסובבים והן על ידי האדם עצמו, במיוחד במצבים הדורשים ריכוז וערנות גבוהים.
פגיעה סלקטיבית ביכולות קוגניטיביות עריכה
במהלך שינה זעירה, הפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים אינה אחידה. מחקרים מצאו כי תפקודים ניהוליים כמו קבלת החלטות, שמירה על קשב וריכוז, וזיכרון עבודה – נפגעים ראשונים, בעוד שיכולות בסיסיות ואוטומטיות יותר, כגון תנועה או דיבור, עשויות להישמר. כתוצאה מכך, אדם עשוי להמשיך לדבר או לנוע, אך מבלי להיות מודע באופן מלא למעשיו או לסביבתו, דבר המחדד את הסכנות בשינה זעירה במהלך ביצוע משימות קריטיות.[4]
ראו גם עריכה
- נרקולפסיה (נרדמות)
- קפיצת הירדמות
- תסמונת התשישות הכרונית
קישורים חיצוניים עריכה
- ד"ר עידו מגן, מדוע אנו זקוקים לשינה? מחקר ישראלי מציע פתרון לתעלומה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 במרץ 2019
- ד"ר חגית ניסן משה, שינה וזיכרון, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 18 באוגוסט 2015
הערות שוליים עריכה
- ^ Mohamed H. Zaky, Reza Shoorangiz, Govinda R. Poudel, Le Yang, Carrie R. H. Innes, Richard D. Jones, Increased cerebral activity during microsleeps reflects an unconscious drive to re-establish consciousness, International Journal of Psychophysiology 189, 2023-07-01, עמ' 57–65 doi: 10.1016/j.ijpsycho.2023.05.349
- ^ Meenu Tomson, Tom V. Mathew, Nagendra Rao Velaga, A systematic review of studies investigating the impact of sleep deprivation on drivers’ physiology and driving performance, Transportation Research Part F: Traffic Psychology and Behaviour 109, 2025-02-01, עמ' 458–479 doi: 10.1016/j.trf.2024.12.001
- ^ Molly E. Zimmerman, Giada Benasi, Christiane Hale, Lok-Kin Yeung, Justin Cochran, Adam M. Brickman, Marie-Pierre St-Onge, The effects of insufficient sleep and adequate sleep on cognitive function in healthy adults, Sleep Health: Journal of the National Sleep Foundation 10, 2024-04-01, עמ' 229–236 doi: 10.1016/j.sleh.2023.11.011
- ^ Jeffrey S Durmer, David F Dinges, Neurocognitive Consequences of Sleep Deprivation, Seminars in Neurology 25, 2005-03, עמ' 117–129 doi: 10.1055/s-2005-867080