רצ'יטטיב
פעולות נוספות
רצ'יטטיב הוא סגנון כתיבה וביצוע מוזיקלי שנועד לחקות, בשירה או בנגינה, דיבור אנושי. מקור המילה בפועל האיטלקי "Recitativo", שמשמעותו "מדוקלם" (אטימולוגית, זהה למילה "Recite" באנגלית). נכתב בפרטיטורות גם בקיצור: "Recit".
לרוב מופיע הרצ'יטטיב בהקשר של אופרה או קנטטה, כניגוד לאריה, שהיא חיבור שירתי במובהק. רצ'יטטיבים משמשים בדרך כלל לקידום העלילה או להבעת רעיון מסוים, בעוד האריה משמשת להבעת רגשות, או לייצוג רגע עלילתי אחד באמצעות מגוון מצומצם של מילים - אם כי הבחנה זו הלכה והיטשטשה במהלך המאה ה-19. מאפיינים אחרים של הרצ'יטטיב הם שהוא ברובו הברתי (כלומר, לכל הברה צליל יחיד), ושהוא מודולטורי (כלומר, מסתיים בסולם שונה מזה שבו התחיל); בכך הוא מאפשר לעבור בין אריות בסולמות שונים.
משפטים טיפוסיים ברצ'יטטיבים עד תחילת המאה ה-19 מסתיימים בקדנצה אופיינית של שני אקורדים - דומיננטה וטוניקה.
שני הסוגים העיקריים של רצ'יטטיב הם
- רצ'יטטיב סקו (secco, כלומר "יבש") - מלווה בקונטינואו בלבד, ולרוב במשקל חופשי.
- רצ'יטטיב מלוּוֶה (accompagnato) הנקרא גם רצ'יטטיב אובליגאטו (obbligato) - בליווי כלים נוספים, ולעיתים קרובות התזמורת כולה. במקרה זה על פי רוב הרצ'יטטיב שקול, ובעל מטען רגשי רב יותר.
קיימים גם רצ'יטטיבים במוזיקה כלית, כלומר קטעים שנועדו לחקות בנגינה את סגנון הרצ'יטטיב. הדוגמה המוכרת ביותר נמצאת בתחילת הפרק הרביעי של הסימפוניה התשיעית של בטהובן.
בחזנות, בעיקר האשכנזית, פרקי התפילה מושרים לרוב ברצ'יטטיבים. במוזיקת כליזמרים יש ביצועים רצ'יטטיביים המבוצעים על ידי כלי נגינה, כגון: הקלרינט; יש השומעים את הקלרינט "מדבר" ואפילו "צוחק".
רצ'יטטיבים בולטים ברפרטואר האופראי עריכה
ברפרטואר האופראי קיימות דוגמאות קלאסיות המדגימות את תפקיד הרצ'יטטיב כהכנה דרמטית ומוזיקלית לאריה:
- "Thy hand, Belinda" מתוך "דידו ואניאס" מאת הנרי פרסל: רצ'יטטיב אקומפניטו המקדים את הקינה המפורסמת של דידו. הוא עושה שימוש בכרומטיות כדי לבטא ייאוש וצער עמוק לפני המעבר לאריה המלודית.
- "E Susanna non vien!" מתוך "נישואי פיגארו" מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט: רצ'יטטיב אקומפניטו של הרוזנת המדגים מעבר ממונולוג פנימי סוער לאריה "Dove sono". באותה אופרה קיימות דוגמאות רבות לרצ'יטטיב סקו המלווה בצ'מבלו בלבד, המקדמות את הדיאלוגים המהירים בין הדמויות.
- "Giunse alfin il momento" מתוך "נישואי פיגארו": רצ'יטטיב המקדים את האריה של סוזנה במערכה הרביעית ("Deh vieni, non tardar"), המשלב מתח דרמטי והכנה לקו המלודי העדין שאחריו.
- "Frondi tenere e belle" מתוך "סרסה" מאת גאורג פרידריך הנדל: רצ'יטטיב קצר ופשוט המקדים את האריה המפורסמת "Ombra mai fu".
קישורים חיצוניים עריכה
- רצ'יטטיב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
